חוק התקשורת מתקדם ללא פיצול: חובת השקעה של 6.5% בהפקות מקור

יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל, התריעה כי עבודת ההכנה מתנהלת בקושי רב מאחורי הקלעים: "כל העבודה סיזיפית וקשה, אבל הייעוץ המשפטי לממשלה לא מאפשר לייעוץ המשפטי של משרד התקשורת לקיים שיחות עם הגורמים המקצועיים או עם הייעוץ המשפטי לוועדה. זה מקשה על כולם להציג נוסחים ולהתקדם עם החוק". עם זאת הדגישה כי "אם לא נבזבז זמן, נוכל להגיע ליעד".

מן הצד השני, נציגי היוצרים לחצו לקדם את החלקים הנוגעים להם בהקדם. גיורא ואלה, מנכ"ל ארגון היוצרים אק"ט, קרא לוועדה: "קחו את החלק שלנו ותדחפו אותו קדימה". דיסטל השיבה כי אף שהשר היה מוכן לפיצול, יש "קצה אחד שתוקע הכל", והבהירה: "אם יש תחושה שאני מוותרת על היוצרים - חד-משמעית לא. השאיפה והדרישה שלי שאתם תהיו מוגנים על-פי חוק".

כך תחושב ההכנסה השנתית

לפי ההצעה, ההכנסה השנתית האחרונה של ספק תכנים רשום תיקבע בידי יו"ר המועצה, בהתאם לכללים שתגבש המועצה. ההודעה תימסר עד סוף ספטמבר בכל שנה, ולמי שאינו רשום - בתוך שלושה חודשים ממסירת הדוח הכספי.

אריאל שטיינר, ראש מטה מנכ"ל משרד הכלכלה, הציג חלוקה למדרגים: יוצרים, ערוצים ולוחות שידורים, ומעליהם רובד ההפצה המאחד מספר ערוצים. לדבריו, "לכל רובד יש הכנסה שונה, ובוחנים את הגוף כולו וסוכמים את כלל ההכנסות". מנגד, עו"ד נעמה מנחמי מהייעוץ המשפטי לוועדה דרשה לקבוע את התבחינים מראש ולא בדיעבד, כדי למנוע חוסר ודאות אסדרתי.

6.5% חובה - והוויכוח רק מתחיל

ליבת המחלוקת נוגעת לפרק ה'. לפי הנוסח המוצע, ספק תכנים ישקיע מדי שנה לפחות 6.5% מהכנסתו השנתית במימון או בהפקה של הפקות מקומיות מסוגה עילית, כאשר לפחות עשירית מן הסכום תופנה לתוכניות תעודה. בדברי ההסבר נכתב כי מדובר בסוגות (ז'אנרים) שבהם "כוחות השוק לבדם לא בהכרח יביאו ליצירה מספקת".

סוגה עילית הוגדרה כתוכניות תעודה או דרמה, לרבות לילדים ולנוער, בתנאי שההפקה מיועדת לצריכה בישראל, נעשית בעיקר בשפות עברית, ערבית, רוסית או אמהרית, ולפחות 51% מאנשי הצוות הם תושבי ישראל.

דיסטל הדגישה כי קיימת נטייה להעסקת כוח אדם זול מחו"ל: "אחד מתפקידיי הוא לשמור על כוח האדם המקומי". מנגד, מודי שרפסקי מ-yes ביקש גמישות בקביעת שיעור ה"ישראליות" והציע מנגנון מדרוג. אק"ט הציע רף מחמיר יותר - 75% עובדים מקומיים, בדומה לתאגיד השידור הציבורי.

גם שיעור ההשקעה עצמו עורר מחלוקת. נציג משרד התקשורת העריך כי 6.5% מייצרים השקעה מצרפית של כ-320 מיליון שקלים בשנה ואינם פוגעים בתחרות. ואלה טען כי החישוב אינו מתיישב עם הנתונים והציע להעלות את החובה ל-10%.

ומה עם ערוצי הספורט

גופי ספורט טענו כי החובה אינה מותאמת לאופי פעילותם. עו"ד מיטל פלנט כוכב מקבוצת RGE אמרה כי "דוקו ודרמה לא רלוונטיים אלינו, תטילו עלינו חובה בתחום הספורט". יו"ר הוועדה הודתה כי מדובר בבעיה מבנית שבה ערוץ יידרש להפיק תכנים שאינם מתאימים לו.

במענה חלקי מציע הנוסח להכיר כהשקעה גם במפעלים בענפים אולימפיים ופארה-אולימפיים, למעט כדורגל וכדורסל גברים.