הערעור התקבל: ברוורמן לא ייכנס ללשכת ראש הממשלה ולא ייצא מהארץ

"החקירה נגד המשיב מתמקדת בחשד סביר משמעותי וכבד כי שיבש חקירה אחרת אשר התמקדה בלשכת ראש הממשלה. במצב דברים זה קשה לקבל את עמדתו של בית המשפט קמא, לפיה על-מנת להצדיק הטלת תנאים מגבילים על המשיב צריכה היחידה החוקרת להצביע על חשד קונקרטי נוסף לשיבוש החקירה נגד המשיב, מה גם שהחקירה נגד המשיב מערבת מספר רב של אנשים שחלקם הגדול עומד או עמד בקשרי עבודה עם המשיב". לדברי קרשן, "המעט שאפשר לעשות כדי לסכל את שיבוש החקירה בפרשה זו הוא להרחיק את המשיב מסביבת עבודתו, ומן המקומות בהם נמצאים באופן רגיל אותם אנשים שקשורים באופן כזה או אחר בפרשה".

בנוגע לרשימת האישים עימם יהיה אסור לברוורמן ליצור קשר, אומר קרשן: "בית המשפט המחוזי כבר הנחה את בית המשפט קמא בעניין זה בהחלטתו בערר הקודם שהגישה המשטרה. בית המשפט המחוזי כבר קבע כי הרשימה שגובשה במהלך הדיון לפניו עונה על דרישת המסוימות הנדרשת, וזאת תוך התערבות בהחלטת בית המשפט קמא אשר תפס את המסוימות הנדרשת באופן מצמצם יותר. על כן לא ברור מדוע ראה בית המשפט קמא לסטות מהנחיה מפורשת זו", וזאת בלא כל נימוק.

בהתייחסו לאיסור היציאה מן הארץ, אומר קרשן: "קיים לדעתי חשש כבד כי שהייתו של המשיב מחוץ לישראל, ביחוד כשגריר ישראל במדינה משמעותית כבריטניה, המעורה במנגנון הממשלתי ממנו הורחק, עלולה להביא לשיבוש החקירה ההולכת ומתנהלת נגדו, מצב שלא ניתן לקבלו בעת הזו". הבטחתו של ברוורמן להתייצב לחקירה בתוך 12 שעות אינה מספקת: "מי לידינו יתקע כף שברגע האמת לא יצוץ בפני המשיב, שאמור לכהן כשגריר בבריטניה, צורך דחוף שיאלץ אותו לאזן כפי הבנתו בין מילוי תפקידו לבין צורכי החקירה נגדו? אינני סבור כי יהיה זה מן העניין להעמיד את המשיב בניסיון שכזה".

קרשן מוסיף: "אמנם נכון, איסור יציאת המשיב מישראל לאחר שהופקד בידו כתב מינוי לשגריר, מהווה פגיעה קשה יותר בזכויותיו מאשר הפגיעה בחופש התנועה גרידא. ואולם בעת הזו, בוודאי לנוכח התקדמות החקירה והתגברות החשד הסביר נגד המשיב, לא ניתן להסיר את המגבלה של איסור יציאת המשיב מישראל, חרף הפגיעה בו, שבנסיבות העניין אני מוצא כמידתית ומתחייבת. עם זה, נוכח העובדה כי הגבלת זכויות המשיב לצאת את ישראל ולממש את תפקידו החדש אכן פוגעת במשיב, אצפה מהיחידה החוקרת לעשות כל מאמץ לקדם את החקירה כך שניתן יהיה לוותר על תנאי מגביל זה בהמשך הדרך".

קרשן ממשיך ומותח ביקורת על דבריו של מזרחי בנוגע לחשיבות כהונתו של ברוורמן בבריטניה: "לדעתי בעניין זה נתפס בית המשפט קמא לכלל טעות משפטית. חוק המעצרים מחייב את בית המשפט הדן בהליכי מעצר ושחרור לאזן בין צורכי הציבור לצרכי היחיד. בשלב החקירה האיזון המקובל הוא בין צרכי החקירה לצורכי החשוד. חוק המעצרים לא הסמיך את בית המשפט הדן בהליכים מסוג זה לשקלל במסגרת החלטה בעניינים אלה גם אינטרסים אחרים, כגון ההשפעה שיכולה להיות על יחסי החוץ של המדינה.

"אף אם יש לבית המשפט סמכות כאמור (ואינני סבור כך), קשה לראות איזה כלים הועמדו לרשותו על-מנת לשקול עניינים אלה כהלכה. ויוכיח המקרה שלפנינו בו קבע בית המשפט קמא, על סמך טיעון גרידא ומבלי שהובאו לפניו נתונים כלשהם, כי יחסי החוץ של המדינה ייפגעו כתוצאה מעיכוב מימוש מינויו של המשיב לשגריר. ההחלטה מושא הערר אף לא התייחסה לחלופות העומדות בפני משרד החוץ ושאר הגורמים העוסקים במלאכה, לרבות נציבות שירות המדינה, מקום בו מעוכב מינוי שגריר של ישראל במדינה זרה". נציבות שירות המדינה בודקת האם להשעות את ברוורמן וזהו ההליך הנכון בנושא זה, מוסיף קרשן. את המשטרה ייצגו רפ"ק גיל ראבלין ורס"ב טל אבישב, ואת ברוורמן - עוה"ד יניב ואקי ונועה פירר.