אלקטרה צריכה הגדילה את הרווח ל-64 מיליון שקל; תחלק 45 מיליון שקל

אלקטרה מוצרי צריכה סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם שיפור בתוצאות הליבה: ההכנסות עלו בכ-4% ל-3.689 מיליארד שקל, לעומת 3.549 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד, והרווח התפעולי לפני הכנסות אחרות גדל בכ-16% ל-178 מיליון שקל, לעומת 153 מיליון שקל. שיעור הרווח התפעולי לפני הכנסות אחרות עלה ל-4.8% מההכנסות, לעומת 4.3% בתקופה המקבילה. כך עולה מן הדוחות שהגישה (יום ה', 20.8.26) החברה.

הרווח הנקי במחצית הסתכם ב-64 מיליון שקל, לעומת 50 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה מדגישה כי בהשוואה המנטרלת שערוך נדל"ן ופעילות שהופסקה, הרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד עמד על כ-38 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם ב-53 מיליון שקל, לעומת 51 מיליון שקל אשתקד.

ה-EBITDA במחצית עלה ל-382 מיליון שקל, לעומת 348 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בנטרול השפעות תקן IFRS 16, ה-EBITDA עלה ל-189 מיליון שקל, לעומת 161 מיליון שקל - גידול של כ-17%.

ברבעון השני לבדו הסתכמו ההכנסות ב-1.823 מיליארד שקל, עלייה של כ-1.7% לעומת 1.793 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי לפני הכנסות אחרות זינק ל-82 מיליון שקל, לעומת 59 מיליון שקל, ושיעורו מההכנסות עלה ל-4.5% לעומת 3.3%. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-30 מיליון שקל לעומת 25 מיליון שקל אשתקד. לפי החברה, בנטרול שערוך נדל"ן ופעילות מופסקת עמד הרווח הנקי ברבעון המקביל על כ-3 מיליון שקל בלבד.

השיפור בתוצאות נרשם למרות השפעות מבצע "שאגת הארי". לפי החברה, עם פרוץ המבצע בסוף פברואר נסגרו חנויות מגזר הספורט והפנאי למספר ימים ולאחר מכן פעלו באופן חלקי, חנויות הדיוטי פרי נסגרו עד אפריל, ובתחום מוצרי הצריכה החשמליים נרשמה האטה בפעילות המזגנים בשל ירידה בהתקנות ובאספקות לפרויקטים למגורים. מנגד, המבצע השפיע לחיוב על פעילות המזון ועל קמעונאות החשמל, למעט הדיוטי פרי. ברבעון השני חזרה החברה לפעילות מלאה.

אחד ממנועי הצמיחה הבולטים היה מגזר הספורט והפנאי. הכנסות המגזר במחצית עלו בכ-13.7% ל-266 מיליון שקל, וברבעון השני הן זינקו בכ-31.7% ל-131 מיליון שקל. המכירות בחנויות זהות עלו ברבעון בכ-26.2%, והרווח המגזרי הגיע ל-11 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מייחסת את השיפור בעיקר לעלייה במכירות אדידס ובפעילות סער בקמעונאות, בסיטונאות ובאונליין.

גם קמעונאות החשמל הציגה שיפור. ההכנסות במחצית הסתכמו ב-1.319 מיליארד שקל, עלייה של כ-6.1%, והרווח המגזרי גדל ל-58 מיליון שקל לעומת 49 מיליון שקל. ברבעון השני הסתכמו המכירות ב-650 מיליון שקל, עלייה של כ-1.7%, והרווח המגזרי עלה ל-25 מיליון שקל לעומת 23 מיליון שקל. בחברה מסבירים את השיפור, בין היתר, בגידול במכירות בחנויות זהות ובשיעור הרווחיות הגולמית, בין השאר בעקבות עלייה בחלקם של מוצרים בייבוא ישיר.

במגזר מוצרי הצריכה החשמליים נרשמה תמונה מעורבת. ההכנסות במחצית ירדו בכ-4.6% ל-479 מיליון שקל, וברבעון השני ירדו בכ-3.9% ל-246 מיליון שקל. החברה מציינת כי ברבעון השני נרשם גידול במספר המזגנים שנמכרו, אך ההכנסות ירדו בשל ירידת מחירים. למרות זאת, הרווח המגזרי ברבעון עלה ל-14 מיליון שקל לעומת 9 מיליון שקל, בעיקר בזכות שיפור ברווחיות הגולמית בעקבות הירידה בשערי החליפין וצמצום הוצאות. החברה גם דיווחה על גידול משמעותי בצבר הזמנות הפרויקטים בתחום המיזוג.

האתגר הבולט ממשיך להיות פעילות המזון תחת קרפור. הכנסות מגזר קמעונאות המזון עלו במחצית בכ-2.4% ל-1.678 מיליארד שקל, אך ברבעון השני ירדו בכ-2.6% ל-818 מיליון שקל. המכירות בחנויות זהות שפעלו באופן מלא ירדו במחצית בכ-2.6%, וברבעון השני בכ-7.2%. החברה הסבירה כי "הסל הזול של ישראל", שהחל באפריל, הגדיל את מספר הלקוחות בסניפים המשתתפים, אך במקביל שחק את הרווחיות הגולמית.

למרות הירידה במכירות הזהות, הרווח המגזרי של פעילות המזון ברבעון עלה ל-44 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל. ה-EBITDA של המגזר בנטרול IFRS 16 הסתכם ב-38 מיליון שקל לעומת 35 מיליון שקל ברבעון המקביל. גלובל ריטייל עצמה, בנטרול התאמות מגזריות ועודפי עלות, הציגה ברבעון רווח תפעולי לפני הכנסות אחרות של כ-42 מיליון שקל ורווח נקי של כ-8 מיליון שקל, לעומת 39 מיליון שקל ו-5 מיליון שקל בהתאמה אשתקד.

במהלך המחצית השלימה גלובל ריטייל גיוס הון של 100 מיליון שקל מבעלי מניותיה, ששימש בעיקר לפירעון חובות בנקאיים, לפריסת יתרת החוב ולהקטנת עלויות הריבית. ביוני היא פרעה מוקדם הלוואות ארוכות טווח בהיקף של כ-267 מיליון שקל וקיבלה הלוואות חדשות בהיקף של כ-185 מיליון שקל, שייפרעו עד אוקטובר 2031.

גלובל ריטייל זכתה גם במכרז להפעלת מערך אספקה והזמנות דיגיטליות עבור משרד הביטחון, לאספקת מזון וציוד לכ-200 חדרי "טרקלין" ברחבי הארץ. היקף ההסכם מוערך בכ-35 מיליון שקל לשנה הראשונה, עם אפשרות להארכה בארבע שנים נוספות ופוטנציאל מצטבר של עד כ-175 מיליון שקל.

לאחר תקופת הדוח התקשרה גלובל ריטייל בהסכם לרכישת כ-70% מחברת אמ פרי, העוסקת במכירה סיטונאית לעסקים ולמכולות, תמורת כ-13.45 מיליון שקל. העסקה כוללת גם מנגנוני אופציות לרכישת יתרת המניות, וטרם הושלמה במועד אישור הדוחות.

במקביל ממשיכה אלקטרה צריכה להרחיב את פעילותה מעבר לתחומים הקיימים. במאי התקשרה חברה בשליטתה בהסכם להשקעת 10 מיליון שקל תמורת 50% מחברה הפועלת בתחום האופנה וההלבשה התחתונה עם המותגים Calzedonia, Intimissimi ו-Tezenis. השלמת העסקה עדיין כפופה לתנאים מתלים.

בצד הפיננסי, החוב הפיננסי נטו של הקבוצה עלה בסוף יוני ל-3.651 מיליארד שקל, לעומת 3.408 מיליארד שקל בסוף 2025. בנטרול IFRS 16 עמד החוב הפיננסי נטו על 1.162 מיליארד שקל, לעומת 929 מיליון שקל בסוף השנה. החברה הסבירה את העלייה בעיקר בהשקעות ברכוש קבוע, בתשלום דיבידנדים ובתזרים שלילי מפעילות שוטפת שנבע מהשפעות עונתיות על ההון החוזר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה שלילי בהיקף של 39 מיליון שקל במחצית, לעומת תזרים חיובי של שני מיליון שקל בתקופה המקבילה. בסוף יוני עמד הגירעון בהון החוזר על כ-1.521 מיליארד שקל, אך דירקטוריון החברה קבע כי אין בכך כדי להצביע על בעיית נזילות וכי לא מתקיים בחברה סימן אזהרה.

אלקטרה צריכה סיימה את התקופה עם הון של כ-1.1 מיליארד שקל. ביולי אשררה מעלות את דירוג החברה ברמה ilAA- עם תחזית יציבה.

לצד התוצאות הכריזה החברה ב-19 באוגוסט על דיבידנד של 45 מיליון שקל, שהם 1.97 שקל למניה, שישולם ב-4 באוקטובר. זאת לאחר דיבידנד של 40 מיליון שקל ששולם באפריל, כך שסך הדיבידנדים ששולמו והוכרזו מתחילת השנה מגיע ל-85 מיליון שקל.