צוותי ההגנה של ראש ה
ממשלה ובני הזוג אלוביץ' מבקשים לזמן לעדות את
ציפי גז, שופטת מכהנת, בטענה כי היא מחזיקה במידע קריטי ובלעדי על החקירה. לטענתם, השופטת ניהלה בפועל את החקירה המוקדמת, וביצעה פעולות מהותיות שמעולם לא תועדו.
הבקשה החריגה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 67104-01-20), הדן בתיקי האלפים. עורכי הדין
עמית חדד ו
ז'ק חן מבקשים להעיד את השופטת ציפי גז (כיום שופטת בית משפט השלום בתל אביב), אשר שימשה בתקופה הרלוונטית כמנהלת מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך ועמדה בראש צוות החקירה בטרם מונתה לכהונה שיפוטית. הסנגורים מדגישים כי העדות אינה נוגעת לתפקידה הנוכחי, אלא מתמקדת בחלק הדומיננטי שנטלה בניהול החקירה נגד הנאשמים.
מנהלת החקירה בפועל
הסנגורים מציגים תמונה של היררכיה חקירתית שלמה שהוכוונה על-ידי גז. ראש צוות החקירה מטעם המשטרה, ניצב אלי אסייג, הצהיר בעדותו כי גז הייתה אחראית וניהלה את הצוות המשולב. ראש זרוע החקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה, תת-ניצב יואב תלם, תיאר את מיקומה בהיררכיה כגורם בכיר שמעליו.
החוקרת פולינה גובזמן קריב אישרה את שדרת הפיקוד, והדגישה כי הפעולות בוצעו תחת ניהולה של גז כראש מחלקת חקירות מודיעין ובקרה. לטענת הסנגורים, עדותה הכרחית כדי להבין החלטות מהותיות שהתקבלו בתקופתה ואשר חוקרי המשטרה לא ידעו לספק להן הסבר בחקירתם הנגדית.
שיחות סמויות והחלטות ללא תיעוד
מוקד הבקשה מתייחס לשורת אירועים שלא זכו לתיעוד במסמכי החקירה. הבקשה מעלה את שאלת מעמדו של מנכ"ל אתר וואלה לשעבר,
אילן ישועה. ישועה נחקר באזהרה פתוחה בלבד, והסנגורים מציינים כי ההחלטה התקבלה בפיקוחה של גז. ראש צוות החקירה, חן נהורן, הודה כי קיבל את החקירה של ישועה כמוצר גמור לאחר שהנושא נידון בדרגים הגבוהים.
הבקשה חושפת עימות חריף שהתרחש בסוף חודש דצמבר 2017 בין נציג הפרקליטות, עורך הדין ערן שחם שביט, לבין השופטת גז בסוגיית המשך חקירתו של ישועה. מחלוקת זו, יחד עם שיחת היוועצות שקיימו החוקרים עם פרקליטת המחוז דאז ליאת בן ארי, לא תועדה ברישומי החקירה. ישיבות נוספות שנערכו לאחר מכן אצל פרקליט המדינה לשעבר
שי ניצן, ואצל היועץ המשפטי לממשלה בנוכחותה של גז, חסרות תיעוד פרוטוקולי מלא.
המגעים לעסקת פילבר
חלק מרכזי בבקשה עוסק במעורבותה של גז במגעים לחתימת הסכם עד המדינה עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר,
שלמה פילבר. הבקשה מפרטת כי גז נכחה פיזית בחדר החקירות במהלך המשא-ומתן המכריע שנערך בחודש פברואר 2018.
הסנגורים חושפים כי בנקודת הזמן שבה נידונה גרסתו של פילבר בעניין עסקת חברת בזק, התנהל שיח ישיר בינו לבין גז שאין לו תיעוד מוקלט או כתוב. בית המשפט התייחס לסוגיה זו בדיונים קודמים, כאשר השופט משה בר-עם העיר כי גז היא הגורם היחיד שיודע כיצד בדיוק התקבלה אמרתו של עד המדינה.
|
|
|
|
נתניהו, חדד. עדותה של ציפי גז: קריטית [צילום: עמית שאבי, פול]
|
המסגרת הנורמטיבית להעדת שופט
עורכי הדין נשענים על פסיקת בית המשפט העליון בפרשת יוסף, אשר מאפשרת להזמין שופט מכהן לדוכן העדים. פסק הדין קובע כי שופט אינו נהנה מחיסיון גורף, וכי ניתן להעידו על נושאים שאינם קשורים ישירות לתפקידו השיפוטי.
המתווה המשפטי מחייב תהליך הדרגתי:
- שלב ראשון: הגשת שאלות בכתב לעיונו ואישורו של בית המשפט.
- שלב שני: השופט ישיב בכתב על השאלות שאושרו.
- שלב שלישי: בעלי הדין יוכלו להגיש שאלות הבהרה נוספות בכתב.
- שלב רביעי: השופט יזומן לחקירה נגדית פיזית באולם או בלשכה רק במקרה של צורך חיוני.
איזון בין גילוי האמת לכבוד הערכאה
הסנגורים מנתחים את המורכבות המשפטית שבהעלאת שופט לדוכן העדים. הבקשה מצטטת את פסיקת השופט ברנזון, אשר קבע כי אין לאלץ שופט להעיד על נושאים שטיפל בהם מתוקף סמכותו, כדי למנוע את ביזוי בית המשפט. ההגנה מדגישה כי נקודת המוצא בדין הישראלי היא שדין שופט כדין כל אדם אחר.
הבקשה נשענת על דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שמעון אגרנט, ולפיהם החקירה הנגדית נחשבת למכשיר היעיל ביותר לחשיפת האמת. הסנגורים סוקרים את המשפט המשווה ומציינים כי בארצות הברית הותרה חקירה נגדית של שופטת על מסמכים שערכה טרם מינויה. הבקשה מביאה ציטוט מתוך המשפט העברי הקובע כי "כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב", כדי להמחיש שערך חשיפת האמת גובר על שיקולי כבוד.
סנגורי הנאשמים מבקשים ליישם מתווה זה מיד, ומבקשים מבית המשפט לאשר להם להעביר רשימת שאלות ראשונית בכתב לכבוד השופטת גז. לטענתם, השמטת עדותה תותיר חלל ראייתי ותפגע ביכולתם להוכיח את טענותיהם בדבר פגמים שנפלו בהליכי החקירה.
|
|