זיני דורש לחקור בכירים במפלגות הערביות; היועמ"שית דורשת ראיות

שעות לפני פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, מתפתח עימות חריג בין ראש השב"כ דוד זיני לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. במוקד המחלוקת עומדת דרישת זיני לחקור באזהרה שלושה מראשי המפלגות הערביות, אף שלפי הפרסומים טרם הוצגה תשתית ראייתית המצדיקה את חקירתם. מנגד, זיני טוען כי היועמ"שית מסכלת את חקירת החשדות למעורבות גורמים זרים בבחירות.

העימות מציב את מערכת אכיפת החוק בפני שאלות מטרידות במיוחד. לפי העמדה המיוחסת ליועמ"שית, ראש שירות הביטחון הכללי מבקש לזמן לחקירה פלילית בכירים במפלגות המתנגדות לראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינה אותו לתפקיד, בלי שהציג ראיות המצדיקות את המהלך. לפי טענותיו של ראש השב"כ, היועמ"שית, שמונתה בידי הממשלה הקודמת, מעכבת חקירה הנוגעת לאפשרות שגורמים זרים השפיעו על תוצאות הבחירות. אלה שתי טענות חמורות, ואין בשלב זה תשתית פומבית המאפשרת להכריע ביניהן.

דרישה לחקור ארבעה פוליטיקאים בכירים

העיתונאי אבישי גרינצייג פרסם (יום ג', 3.11.26) ב-i24News כי זיני דורש לחקור באזהרה את יו"ר תע"ל אחמד טיבי, יו"ר רע"ם מנסור עבאס, יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, שנפסל מהתמודדות בבחירות, וחבר כנסת בכיר נוסף ששמו אינו ניתן לפרסום.

לפי הדיווח, בעניינו של חבר הכנסת הרביעי קיימת הסכמה רחבה בדבר קיומן של ראיות משמעותיות. לעומת זאת, היועמ"שית דרשה לקבל ראיות המצדיקות את חקירת שלושת האחרים, אך אלה טרם הוצגו לה.

המשמעות חמורה במיוחד נוכח מעמדם הציבורי של הנחקרים האפשריים. חקירה באזהרה של ראשי מפלגות אינה פעולה שגרתית, ובוודאי כאשר היא מתנהלת בידי שירות ביטחון חשאי בסמיכות לפרסום תוצאות הבחירות. עם זאת, עצם הדרישה לחקור פוליטיקאי אינה מעידה בהכרח על מניע פסול, כשם שהדרישה להציג תשתית ראייתית אינה מעידה בהכרח על ניסיון לסכל חקירה.

החקירה דחופה - אך החומרים לא הועברו

ביום ראשון, בפגישה בהשתתפות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג, זיני ובהרב-מיארה, סוכם על הקמת צוות חקירה משותף לשב"כ ולמשטרה, בליווי פרקליטות המדינה. הצוות נועד לאפשר את ריכוז המידע, בחינת החשדות וקידום פעולות החקירה הנדרשות.

אלא שלפי פרסום גרינצייג, אף שחלפו יומיים מאז ההסכמה, השב"כ טרם העביר את חומרי החקירה למשטרה. כתוצאה מכך טרם החל זימונם לחקירה של הפוליטיקאים ששמותיהם פורסמו.

העיכוב מעורר שאלה נוספת: אם ראש השב"כ סבור שמדובר בחקירה דחופה, מדוע לא הועברו החומרים לגוף החקירה המשותף שעל הקמתו הוסכם? מנגד, יש לברר אם קיימות מחלוקות משפטיות או מבצעיות המונעות את העברתם.

מחלוקת על סמכויות השב"כ

לפי פרסום נוסף ב-ynet, זיני דרש לסווג מראש את הפרשה כחקירת עבירות ביטחון, כדי לאפשר לשב"כ להשתמש באמצעי חקירה מורחבים. בהרב-מיארה התנגדה לסיווג גורף וטענה כי הפעלת הסמכויות הביטחוניות מחייבת תשתית ראייתית מתאימה.

המחלוקת הגיעה גם לנוסח ההודעה המשותפת שפרסם השופט סולברג. לבסוף נבחר ניסוח שלפיו לחשדות למימון מגורמי חוץ עשוי להיות פן ביטחוני, בלי לקבוע מראש כי מדובר בעבירות ביטחון.

היועמ"שית דחתה את הטענות שהיא מעכבת את החקירה והבהירה כי אישרה פעולות חקירה משמעותיות לבקשת השב"כ. לדבריה: "כל מי שצריך להיחקר - ייחקר".

הליכוד מאשים בטיוח; בימין דורשים להרחיק את היועמ"שית

בליכוד הגיבו לפרסומים בטענה כי בהרב-מיארה פועלת לסיכול חקירת החשדות להשפעה זרה על הבחירות. במפלגה טענו כי היועמ"שית מונעת חקירות של פוליטיקאים בכירים מהמפלגות הערביות ומגבילה את סמכויות השב"כ. עוד דרשו לאפשר את חקירתם של חברי הכנסת ועוזריהם הפרלמנטריים.

מפלגת הציונות הדתית קראה לשופט סולברג להורות על הרחקת בהרב-מיארה מכל עיסוק בפרשה. בהודעת המפלגה נטען כי אם אכן ראש השב"כ סבור שהיועמ"שית מסכלת את החקירה, מדובר בהתפתחות חמורה המחייבת התערבות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר דרש אף הוא להוציא את בהרב-מיארה מהטיפול בחקירה. לדבריו: "היועצת המשפטית צריכה לזוז, מי שצריך לנהל את החקירה זה ראש השב"כ דוד זיני". בהמשך הכריז: "גנבו כאן את הבחירות! עם ישראל לא מקבל את גניבת הבחירות!".

דרישה משפטית לחקירת חברי הכנסת ועוזריהם

למחלוקת הצטרף גם ארגון לביא, שפנה (יום ב', 2.11.26) ליועמ"שית בדרישה לאשר בדחיפות את חקירת חברי הכנסת והעוזרים הפרלמנטריים החשודים בפרשה.

במכתב שנשלח באמצעות עו"ד אבישג שוורץ נטען כי כללי החסינות אינם מונעים חקירה פלילית של חבר כנסת, וכי אין להרחיבם באופן המונע חקירת עוזרים פרלמנטריים. הארגון הסתמך על פסיקת בג"ץ והזהיר כי יפנה לערכאות אם לא יינתן האישור המבוקש.

עם זאת, יש להבחין בין עצם האפשרות לחקור חבר כנסת לבין הדרישה להציג בסיס עובדתי לחקירה ולהפעיל את סמכויות השב"כ בהתאם לדין.

מי ישמור על אמון הציבור בבחירות?

לצד העימות בין זיני לבהרב-מיארה ניצבת שאלה נוספת הנוגעת לתפקוד השב"כ עצמו. אם יתברר כי גורמים זרים אכן הצליחו להתערב בבחירות בישראל, יהיה צורך לברר כיצד לא סוכלה פעילותם בעוד מועד. אחד מתפקידיו המרכזיים של השב"כ הוא לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומים חתרניים. חקירה לאחר מעשה חיונית, אך אינה תחליף למניעת פגיעה במערכת הבחירות מלכתחילה.

מנגד, אם יתברר כי הדרישות לחקור ראשי מפלגות הועלו ללא בסיס ראייתי מספק, תידרש בחינה של דרך קבלת ההחלטות בשירות הביטחון ושל מנגנוני הפיקוח על הפעלת סמכויותיו.

בשלב זה אין ממצאים פומביים המוכיחים כי התערבות זרה שינתה את תוצאות הבחירות. גם השופט סולברג הדגיש כי חשדות אינם ראיות וכי נדרשת תשתית מוצקה כדי לערער על תוצאות הבחירות.

כך או כך, הציבור זכאי לקבל תשובות ברורות. לא רק לשאלה אם גורמים זרים ניסו להשפיע על תוצאות הבחירות, אלא גם לשאלה אם רשויות הביטחון ואכיפת החוק פועלות לבירור החשדות בהתאם לדין, ללא שיקולים זרים וללא עיכובים בלתי מוצדקים.

כאשר ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה מציגים תמונות כה מנוגדות של אותה חקירה, עצם המחלוקת עלולה לערער את האמון במוסדות המדינה. דווקא משום שהחשדות נוגעים ליסודות המשטר הדמוקרטי, נדרש בירור יסודי, מהיר ושקוף ככל שהדין מאפשר.