התחבורה אינה נגישה: הצעה להסעות מדלת לדלת ב-65 רשויות ערביות

שירות הסעות נגיש שיאסוף אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים מפתח ביתם ויסיע אותם ליעדם, ללא צורך בהגעה לתחנת אוטובוס, עומד במרכז מסמך המלצות חדש של עמותת סיכוי-אופוק וקרן מסירה. ההצעה מיועדת לתת מענה לתושבים ב-65 רשויות ערביות, המתקשים להשתמש בתחבורה הציבורית בשל רחובות צרים, מדרכות חסרות, שיפועים חדים ורמת שירות נמוכה.

המסמך, שכתב רועי ברק לשנת 2026, מתבסס על מחקרים, בחינת שירותי תחבורה במדינות אחרות ומפגשי שיתוף ציבור עם אנשים עם מוגבלות. לפי נתוני קרן מסירה המובאים בו, בחברה הערבית חיים יותר מ-450 אלף אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-24% מהאוכלוסייה.

משרד התחבורה מסר בתגובה לפניית News1 כי בשנים 2025-2022 בוצעו יותר מ-80 מיזמים לשדרוג תשתיות כבישים ביישובים הערביים, בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, המשרד לא התייחס במפורש לטענת הארגונים בדבר צמצום התקציב השנתי, ולא מסר שיעור ביצוע עדכני של התוכנית כולה.

תוכנית של 448 מיזמים - ופערי תקצוב

התוכנית האסטרטגית לשיפור תשתיות הכבישים העירוניים ביישובים הערביים, שהוכנה באמצעות חברת נתיבי איילון, כוללת 448 מיזמים לביצוע עד שנת 2030, בעלות כוללת המוערכת בכ-20 מיליארד שקל.

לפי מסמך הארגונים, שיעור הביצוע של התוכנית עומד על 15% בלבד. תקציבה השנתי ירד ממיליארד שקל בשנת 2022 לכחצי מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024, ול-300 מיליון שקל בשנת 2025. מחברי המסמך טוענים כי הפחתת התקציבים מעכבת את פיתוח התשתיות ועלולה להאריך את משך הביצוע בשנים רבות.

משרד התחבורה מציג תמונה שונה ביחס להיקף הפעילות: "במסגרת התוכנית האסטרטגית לפיתוח ושדרוג תשתיות הכבישים ביישובי החברה הערבית בשנים 2022-2025, בוצעו למעלה מ-80 פרויקטים בהיקף השקעה היסטורי של כ-3 מיליארד ש"ח, תוך ניצול מלא של התקציב שהוקצה לתוכנית".

אולם הנתון שמסר המשרד אינו מאפשר לקבוע מה שיעור ההשלמה של 448 המיזמים המתוכננים, שכן לא הובהר אם יותר מ-80 המיזמים שעליהם דיווח חופפים במלואם למיזמים הכלולים בתוכנית. גם הטענה בדבר ניצול מלא של התקציב אינה שוללת את האפשרות שהיקף התקציב השנתי צומצם.



מבקר המדינה: המשרד לא ידע אילו תחנות הונגשו

הכשלים בנגישות התחבורה הציבורית אינם חדשים. במסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2020 צוין כי מתוך כ-3.3 מיליון שקל שהוקצו להנגשת תחנות אוטובוס ברשויות ערביות בשנים 2012 ו-2016, נוצלו עד אז כ-2 מיליון שקל בלבד.

דוח מעקב שפרסם מבקר המדינה בנובמבר 2024 העלה כי משרד התחבורה לא החזיק במידע ארצי מלא על מצב ההנגשה של תחנות האוטובוס. נציגי המשרד מסרו לביקורת כי הרשויות המקומיות אינן מעדכנות אותו על התקדמות העבודות, וכי מחסור בכוח אדם מגביל את יכולתו לפקח על התהליך.

עוד נמצא כי בפברואר 2023 אושרה הנגשת 5,852 תחנות אוטובוס ברחבי הארץ, בעלות מתוכננת של כ-76.5 מיליון שקל. לפי המסמכים שנבדקו, הרשויות המקומיות נדרשו להשלים את העבודות עד סוף שנת 2025.

בתגובה לפניית News1 הבהיר משרד התחבורה כי האחריות להנגשת התחנות מוטלת על הרשויות המקומיות, אך המשרד מסייע להן במימון העבודות. לדבריו, במסגרת הקצאת תקציבים להנגשת תחנות נכללו גם רשויות ערביות, בהתאם להחלטת ממשלה 550.

המשרד הודיע על כוונה להאריך את תקופת הביצוע: "בהמשך לבקשות שהתקבלו מהרשויות המקומיות, בכוונת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לאפשר הארכה של תקופת ביצוע העבודות, כדי לאפשר לרשויות להשלים את עבודות ההנגשה".

לא נמסר מה שיעור הביצוע של העבודות שאושרו, כמה תחנות הונגשו ביישובים הערביים או לאיזה מועד תוארך תקופת הביצוע.

10 מרחבי שירות, 65 רשויות

הפתרון המרכזי במסמך הארגונים הוא הפעלת שירות הסעות גמיש, באמצעות כלי רכב קטנים ומונגשים שאורכם לא יעלה על שישה מטרים ורוחבם לא יעלה על שני מטרים. כך יוכלו כלי הרכב להגיע גם לשכונות ותיקות ולרחובות שבהם מתקשים אוטובוסים רגילים לנוע.

בכל רכב יוקצה מקום לנוסע אחד לפחות בכיסא גלגלים, לצד שלושה עד חמישה מושבים נוספים. אנשים עם מוגבלות, מלוויהם ואזרחים ותיקים מגיל 65 יקבלו עדיפות, ואילו יתר התושבים יוכלו להשתמש בשירות על בסיס מקום פנוי.

ההזמנות יתבצעו באמצעות יישומון מונגש או בטלפון. נסיעה בתוך היישוב תוזמן שעה מראש, נסיעה ליישוב סמוך שעתיים מראש, ונסיעה מתוכננת לבית חולים יום מראש.

הארגונים מציעים לחלק את השירות לעשרה מרחבים, ובהם נצרת, ואדי ערה, הנגב, השרון, הגליל המערבי, בקעת בית הכרם, אזור סח'נין והכרמל. מרחבים אלה כוללים 65 רשויות וכ-1.09 מיליון תושבים.

בין היתר מוצע לחבר יישובים באזור חבל עירון (ואדי ערה) לבית החולים הלל יפה בחדרה, יישובים בגליל המערבי למרכז הרפואי לגליל בנהריה, ויישובים בנגב לבתי החולים בבאר שבע.

משרד התחבורה: שירות כזה אינו קיים

בתשובתו להצעת הארגונים מסר משרד התחבורה כי שירות הסעות נגיש מדלת לדלת אינו קיים כיום במסגרת התחבורה הציבורית. לדבריו, קווי השירות העירוניים בישראל מונגשים בהתאם לתקנות, באמצעות אמצעים שונים המיועדים לאנשים עם מוגבלויות.

המשרד לא הודיע כי בכוונתו לבחון את ההצעה, ולא התייחס לאפשרות לקיים ניסוי הפעלה. הארגונים, מצידם, אינם מציעים להחליף את התחבורה הציבורית הרגילה, אלא להוסיף שירות ייעודי לאנשים המתקשים להגיע לתחנות או להשתמש בשירות הקיים.

המסמך אינו כולל אומדן תקציבי להפעלת השירות. מחבריו מסבירים כי נדרשים נתונים מפורטים על אוכלוסיית הזכאים, הרגלי הנסיעה והביקושים הצפויים, וממליצים שמשרד התחבורה יכין אומדן בשיתוף המוסד לביטוח לאומי וגופים נוספים.

תוכנית הנגשה עד שנת 2040

בדוח המעקב של מבקר המדינה משנת 2024 נמצא כי 13 מתוך 22 הליקויים שנבדקו לא תוקנו כלל, ושבעה נוספים תוקנו במידה מועטה בלבד. בין הליקויים שנמנו היו עיכובים בהתקנת תקנות נגישות לדרכים, פערים בהנגשת אוטובוסים בין-עירוניים והתקדמות חלקית בהנגשת תחנות אוטובוס.

בתגובה לפניית News1 מסר משרד התחבורה כי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ואגף הנגישות קידמו תוכנית אב להנגשת התחבורה הציבורית עד שנת 2040, וכי התוכנית פורסמה באתר התחבורה הציבורית. לדברי המשרד, יישום התוכנית כבר החל בהתאם לשלבים שנקבעו בה.

הארגונים סיכוי-אופוק וקרן מסירה ממליצים להתחיל בניסוי הפעלה של שירות ההסעות המוצע, לבחון את יעילותו ואת עלויותיו, ובהמשך להחליט אם להרחיבו. הם מדגישים כי השירות החדש אינו יכול לבוא במקום החובה לשפר את תשתיות הדרכים ולהנגיש את התחבורה הציבורית הסדירה.