אין משמעות הדבר שהמערכות ניתנות להחלפה מלאה זו בזו. מערכות "חץ", ובייחוד "חץ 3", נועדו גם ליירוט איומים בטווחים ובגבהים שבהם נדרשות יכולות אחרות. המשמעות המבצעית היא הרחבת האפשרות להשתמש במיירט זול וזמין יותר במקרים שבהם "קלע דוד" מסוגל לתת את המענה הנדרש, ולשמור את המיירטים היקרים יותר לאיומים המתאימים להם.
"קלע דוד", שפיתחו רפאל וחברת RTX האמריקנית, נועד במקור לשכבת הביניים של מערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל. הוא משלים את "כיפת ברזל", המיועדת בעיקר לאיומים קצרי טווח, ואת מערכות "חץ" שנועדו לאיומים בליסטיים ארוכי טווח.
פערי העלויות
- מיירט "סטאנר" של "קלע דוד" - כ-1 מיליון דולר
- "חץ 3" - לפי ההערכה, בערך פי שלושה
- PAC-3 של פטריוט - יותר מ-4 מיליון דולר בחלק מהעסקות
- אירן - לפי הערכת מודיעין מערבית, מייצרת כ-50 טילים בליסטיים בחודש
לקחי המלחמה נכנסו במהירות למערכת
הלחימה נגד אירן חשפה את אחד האתגרים המרכזיים של מערכי ההגנה האווירית בעולם: התוקף יכול לשגר מספר גדול של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, בעוד שכל מיירט מתקדם עולה סכומים גבוהים ודורש זמן ייצור ממושך.
לדברי הגורם בחיל-האוויר, המטחים הכבדים סיפקו גם כמויות גדולות של נתונים מבצעיים שאפשרו לשפר את מערכות ההגנה, לעיתים בתוך ימים. במהלך שלבים אינטנסיביים של הלחימה הופעל "קלע דוד" גם נגד טילים בליסטיים.
משרד הביטחון הודיע כבר בתחילת נובמבר כי מנהלת "חומה", הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים ורפאל השלימו סדרת ניסויים מורכבת ב"קלע דוד". הניסויים התבססו על לקחים מבצעיים מהלחימה וכללו תרחישים נגד רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס וכלי טיס בלתי מאוישים. במשרד הגדירו את התוצאות "קפיצת מדרגה טכנולוגית ומבצעית" בשדרוג המערכת.
לצד ההצלחות היו גם מקרים שבהם היירוט לא צלח. לפי הדיווח, בשתי מתקפות אירניות בדרום הארץ הופעלו מיירטי "קלע דוד" נגד טילים בליסטיים אך לא הצליחו להשמיד את הטילים הנכנסים. האירועים הללו, לצד יירוטים מוצלחים רבים, היו חלק ממאגר הנתונים ששימש לשיפור המערכת.