המין בהחלט קובע כאשר מדובר בדרך בה אנשים מתמודדים עם בעיות בריאות נפשיות כמו לחץ פוסט-טראומתי, חרדה, דכאון והפרעה דו-קוטבית (מחלת נפש המאופיינת באפיזודות מתחלפות של מניה ודכאון, י.ג.).
השוני בין גברים ונשים יכול להיות ניכר בדרך בה הם מגיבים להפרעות מסוג זה, שהתסמינים שלהם הם הבולטים ביותר, והאם יחפשו עזרה או לא.
לדוגמא, נשים נוטות לסבול מלחץ פוסט-טראומתי פי שניים מאשר גברים, כך על-פי המוסד הלאומי לבריאות בארצות הברית. מספר כמעט כפול של נשים סובלות מדכאון, וכמו-כן, גברים נוטים לפנות פחות לקבלת עזרה כשמדובר בדכאון.
כאשר גברים סובלים מדכאון, הנטייה שלהם תהיה לדווח על חוסר התעניינות בפעילות היומיומית ועל תחושות של אי שקט, יותר מאשר על תחושות של יאוש וחוסר תקווה. בקרב שני המינים ראוי להיות עירניים לתחושות שהאדם משדר.
אדם הסובל מאחד או יותר מהתסמינים הבאים רצוי שיפנה לפסיכיאטר, או רופא, לצורך הערכת מצבו מוקדם ככל האפשר:
שינוי אישיות בולט; חוסר יכולת להתמודד עם בעיות ופעילויות יומיומיות; רעיונות עצומים ומוזרים; חרדה מוגזמת; דכאון ממושך ואפאתיה; שינוי בולט בהרגלי אכילה ושינה; מצבי רוח קיצוניים; שימוש באלכוהול או סמים; כעס מוגזם, עויינות או התנהגות אלימה.
