ההחלטה הצפויה מחר: הנגיד יותיר ללא שינוי את הריבית לחודש נובמבר 2004 על 4.1%, כך מעריכים כלכלני מיטב.
התחזקות השקל, מגמת האינפלציה בפועל, יציבות בתשואה לפדיון באג"ח הארוכות והעמידה הצפויה בגרעון בתקציב, כל אלה מדברים בזכות השארת הריבית ברמתה הנוכחית.גם תהליך העלאת הריבית בארה"ב עדיין אינו מחייב העלאת ריבית בישראל. רק העלאה אל מעבר ל- 2.25% עשויה להציב אתגר למדיניות הריבית של בנק ישראל, ועלייה כזו אינה צפויה לפני דצמבר 2004, כך מסבירים במיטב את הרקע להערכתם להשארת הריבית במשק ללא שינוי.
יחד עם זאת, בנק ישראל יהיה חייב לשמור על עירנות לקראת השוואת שיעורי המס בין ני"ע זרים לני"ע ישראלים בתחילת 2005 וההשפעה האפשרית של המהלך על יחסי הגומלין בין השקל לדולר. כמו כן, יצטרך הבנק להיות עירני כלפי ההתפתחויות הפוליטיות.
במיטב מציינים, כי אמצעי התשלום המשיכו לעלות בחודש ספטמבר בשיעור של 2.6%. ב-12 החודשים האחרונים עלו אמצעי התשלום בשיעור של כ-22.9%. מקובל לחשוב, כי עליה באמצעי התשלום גורמת לעלייה במפלס האינפלציה בפיגור מסוים. עם זאת, הנגיד אינו רואה בכך בעיה בשלב זה, שכן מטרת מדיניותו היא להקל על רמת הפעילות במשק כל עוד מושג יעד האינפלציה.
גם ציפיות האינפלציה, כפי שהן נגזרות משוק ההון, התייצבו באחרונה, ושמרו על רמתם מהחודש הקודם (1.8%). ממוצע ציפיות החזאים ל-12 חודשים הבאים עומד על כ- 2.4%.
גורמים נוספים התורמים להחלטה על יציבות שער הריבית: ראשית- מגמת הריבית הריאלית לזמן ארוך שמרה על יציבות בחודש האחרון, לאחר שבחודש שלפני כן אף נראתה מגמה ברורה של ירידה בתשואה לפדיון לרמה של 3.9% באג"ח הארוכות. לגורם זה מייחס בנק ישראל חשיבות מיוחדת בבואו להחליט על מדיניות הריבית.
שנית, ריבית הבסיס בארה"ב עלתה שלוש פעמים ברציפות, בשיעור זהה של 0.25%. העלאה זו הייתה בהתאם לציפיות הכלכלנים. תהליך זה מגביל את יכולתו של קליין להפחית את הריבית, אבל גם אינו מחייב העלאת ריבית. פרמטר זה הוא האחרון שצריך להדאיג בשלב זה את הנגיד, גם לנוכח הרגיעה הקיימת וזו הצפויה בשוק המט"ח (להוציא במקרה של ערעור היציבות הפוליטית). להערכת מיטב, גם העלאה מצטברת של הריבית בארה"ב בשיעור של עד 0.5% לא תחייב העלאה בריבית בישראל.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
