מנכ"ל האוצר: שוק ההון שלנו נמצא איפה שאמריקה היתה בסוף שנות השישים

מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, צופה כי מימוש הרפורמה בשוק ההון יוביל ליתר תחרותיות ויעילות בכלל המשק הישראלי, וישפר את אמון שוקי ההון העולמיים בכלכלה הישראלית.

מנכ"ל האוצר דיבר בכנס השנתי של יבמ ישראל, שנפתח אתמול בים המלח, בהשתתפות 1,500 מנהלים בכירים וצמרת ענף המחשוב.

לדברי בכר, "אין תרחיש שלא חשבנו עליו. המודל הזה נכון, והוא יכול לעבוד... אנחנו מיישמים בשנה וחצי האחרונות מדיניות ברורה ועקבית - וזה מה שקנה את אמון השווקים.

אור ירוק

"השוק מתמחר אותנו ברמה של אמון במדיניות הכלכלית. אנחנו מטפלים בבעיות העיקריות: יש הרבה קושי לפתור אותם ולא מעט מהקשיים הם פוליטיים. השינויים המבניים ייצרו את ההזדמנויות שיאפשרו לקדם את המשק. אנחנו רוצים שיאשרו את התקציב, ויתנו לנו אור ירוק להמשך המדיניות".

ד"ר בכר סיפר כי כאשר עלה רעיון הרפורמה בבנקאות התלהב בנימין נתניהו. "שר האוצר - כשאומרים לו רפורמה הוא תמיד מתלהב".

בפרסו את הרקע למהלכים אותם הוא מוביל, הדגיש בכר כי "הרפורמה אינה נוגעת רק לעשירים. היא נדרשת כיוון שהיא אחד ממנועי הצמיחה הכי גדולים במשק. שוק ההון משליך מיידית על השוק הריאלי. כל המדינות שהתפתחו בחמש עשרה השנים האחרונות נהנות משוק הון שעובד בצורה יעילה ושאינו חנוק".

מבחינה טכנולוגית, מסביר מנכ"ל האוצר, "המערכת הבנקאית בישראל מפותחת ועומדת בשורה הראשונה בעולם. ואולם, שוק ההון שלנו נמצא איפה שאמריקה היתה בסוף שנות השישים.

חנק בשוק

"בשוק הון יעיל יש הרבה מתווכים - ולא רק בנקים. בשוק ההון בישראל הבנקים עושים את כל התיווך הפיננסי. מסתבר שכשנמצאים בכזה מצב יש חנק בשוק. הרפורמה שלנו אינה מיועדת לפגוע בבנקים - אלא לעשות יותר טוב לאינטרס הציבורי, ממשק הבית עד למי שרוצה לקנות את בזק".

"הבעיה היא שהבנקים גם נותנים אשראי, גם מנהלים קופות גמל וגם מנהלים קרנות נאמנות. "כשאתה נכנס לדיסקונט ומבקש להשקיע בקופת גמל - 100% מהסיכויים שזו יהיה תמר (שבבעלות דיסקונט - א.ק). אם תיכנס להפועלים - 98% מהסיכויים שזו תהיה קרן שלהם".

אין שוק אשראי חוץ בנקאי

"המערכת הבנקאית בישראל מרכזת 100% מהפקדונות, 87% מקופות הגמל, 90% מקרנות נאמנות. אין לנו שוק אשראי חוץ בנקאי". על פי שקף אותו מציג בכר, שיעור האשראי החוץ בנקאי בארה"ב מגיע ל- 75%; באנגליה ל-50%; בגרמניה ל-25% ובישראל - רק 6.5%", מוחה בכר.

"בהפרטת בזק יש בעיה של לווה בודד. אם תהיה רפורמה בשוק ההון לא תהיה מגבלה כזאת. בחו"ל מי שהולך לקנות חברת טלקום כמו בזק - לא מעלה על דעתו לפנות למערכת הבנקאית. הוא הולך לבנק השקעות, שמגייס כסף מקרנות פנסיה. פה אם אתה תקוע עם בנק - אתה גמור. הידיים כבולות במגבלות לווה בודד או קבוצת לווים".

בתוך הבנקים, מדגיש בכר, יש בעיה של דומיננטיות של שני הבנקים הגדולים בכל התחומים. "אנחנו נמצאים במצב שעליו אין מחלוקת: זהו שוק ריכוזי שיש בו ניגודי אינטרסים מובנים.

ניגודי העניינים מעצימים את הריכוזיות

"רגולציה טובה צריכה למנוע מצב של ניגודי עניינים. כשאני בא לפקיד של בנק לאומי כשיש לבנק אינטרס במשהו - הייעוץ שלו לא יהיה טוב: או שהוא יהיה לרעת הבנק שבו הוא עובד או שהוא יהיה לרעתי".

"ניגודי העניינים מעצימים את הריכוזיות - הריכוזיות מזינה את ניגודי העניינים. זהו מעגל הקסמים שאנחנו מבקשים לפרוץ... שוק ההון פתוח כבר הרבה זמן ולא נכנסים אליו מהרבה סיבות. השוק פתוח מספיק - ולכן אנחנו מטפלים בנושא הבסיסי של מבנה שוק ההון: מסדירים מחדש את כללי המשחק, ונותנים לתחרות לעבוד".

בכר חוזה כי עם היציאה לרפורמה, יחלפו לכל היותר שלוש או ארבע שנים עד שנגיע לשוק "שבו כל אחד עובד מול גוף נטול אינטרסים בניהול הנכסים שלו.

"האינטרס של הבנקים באי פיתוחו של השוק יצטמצם. מודל התגמול של ניהול הנכסים ישתנה. הבנקים יתעסקו בבנקאות. אנחנו לא מנתקים אותם משוק ניירות הערך. יש להם את תשתית ההפצה הטובה ביותר ולא צריך לגרום להקמתה של תשתית חלופית, אבל את התשתית הקיימת ננצל בצורה טובה יותר אם הבנקים יעבדו ללא ניגוד עניינים ויקבלו מוצרים נוספים להפיץ על התשתית שלהם - כמו ביטוחי חיים ופנסיה".

בהתייחסו לתהליך הדיונים על התקציב, אמר בכר בפתח דבריו כי "ההצבעה בכנסת מזכירה אזורים במזה"ת שאנחנו שייכים אליהם". הוא הדגיש כי חשוב שהתקציב יאושר ושהאוצר יקבל אור ירוק למדיניותו.

הקטנת הוצאות הממשלה

לדבריו, מאז המשבר במעמדה של ישראל בשווקים העולמיים בראשית 2003, מבוססת מדיניות הממשלה על ההתחייבויות אותן קיבלה במסגרת הסכם הערבויות, בכל הנוגע ליעדי הגירעון.

"השגנו שינוי במגמה - אמנם לא באחוז שקיווינו אבל השגנו שינוי מגמה. הטיפול בגירעון התבסס על הקטנת הוצאות הממשלה ומשקלן בתוצר הלאומי.

השינוי במגמה ניכר במיוחד בשנת 2004. בשנת 2004 אנחנו עומדים ביעד הגירעון של 3.8% ובשנה הבאה יעד הגירעון צפוי לעמוד על 3%. שנת 2004 היתה הראשונה שבה עמדנו ביעד הגירעון. יעד הגירעון ל-2004 היה 4% ואם נגמור ב- 3.1% יגידו שהאוצר לא בסדר", אמר בכר.