בהרמת כוסית ועם הרבה חיוכים (יום ג', 15.11.04), נחתם בהצלחה חוק השב"כ, וכן הכללים והתקנות שנקבעו מכוחו של החוק. המעמד המיוחד נערך באולמה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, במעמד שכונס על-ידי יושב-ראש הוועדה, ח"כ יובל שטייניץ.
בטקס החתימה השתתפו, בנוסף לחברי הוועדה, גם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, ראש השב"כ אבי דיכטר והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. שטייניץ אמר בטקס, כי החוק החדש, וכן הכללים והתקנות שנקבעו מכוחו, נועדו לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות אדם. אחרי עבודה מרובה שהושקעה, הושגה מטרה זו, אמר.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהשתתף בטקס, הודיע כי לא יוכנס הסעיף המאפשר הפעלת לחץ פיזי מתון על עצירים.
בתשובה לשאלה: האם לחץ פיזי מתון מופיע בתקנות או בכללים, השיב היועמ"ש: "לא. אין סמכות בשום מקום לא בחוק, לא בכללים גלויים ולא בכללים חסויים [להפעיל כוח פיזי מתון]". יש לציין, כי לגבי "פצצות מתקתקות" יידרש אישור מיוחד מהיועמ"ש, להפעיל שיטות אלה נגדם.
חוק השב"כ התקבל בכנסת בשנת 2002, וזאת לאחר מאבקים וחילוקי דעות שנמשכו למעלה מ-12 שנה עד ניסוח החוק. החוק ש"נולד" בעקבות פרשת 'קו 300', מעגן לראשונה בחקיקה את סמכויות השב"כ, תפקידיו וייעודו.
החוק קובע את הליכי מינויו של ראש השב"כ, ומפרט את כפיפותו של השירות לממשלה, לוועדת השרים לענייני השב"כ, לוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הוועדה לעניינים חשאיים בכנסת, ולוועדת השרים מיוחדת ומבקר המדינה. אל גורמים אלה ניתן לפנות בבקשת ערעור.
חוק השב"כ מסדיר, בין היתר, את פעולות הארגון בשיתוף פעולה עם ארגונים ביטחוניים כמו צה"ל והמשטרה, ארגונים בינלאומיים בלוחמה בטרור, סיווג ביטחוני, אבטחת מידע ומגן על השב"כ מניסיונות של גורמים שונים להתערב בפעילותו או לעשות בו שימוש לצרכים לא לגיטימיים.
סינון אדם משירות בשב"כ - מחייב הסבר
היועמ"ש ציין במעמד זה, כי בניגוד למה שהיה נהוג עד כה, מעתה יחוייב השב"כ להעביר דיווח על כל נושא של פסילת אדם מטעמי "סינון וביטחון". לדבריו, "עד היום אדם שלא התקבל לשורות הארגון, פשוט לא ידע מדוע נפסל. היום החוק מחייב את השב"כ להעביר דיווח מדוע נפסל האדם וקיימת אפשרות ערעור".
"השב"כ גם מחוייב למסור דיווח תקופתי לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ולוועדת השרים. היועמ"ש אמר: "היו חששות לא מבוטלות כיצד הדבר ישפיע על שירות הביטחון שהיה רגיל לפעול בדמדומים. עם זאת, השירות היום נהנה יותר מאמון הציבור".
"החוק יעניק לשב"כ יותר עוצמה וביטחון, של ארגון הפועל בכללים ברורים ולא נתון בגחמות, קריצות עין ועיגולי פינות... לחוק יש חשיבות עצומה ומסר חשוב לישראל", המשיך היועמ"ש, "והוא מאזן בין צורכי הביטחון לזכות ההגנה על האזרח. אין פתרון מושלם לצעד זה, אך נמצא שביל הזהב".
על אף שהיועמ"ש ציין, כי חשיבות החוק היא בשקיפותו - לא הועברו לידי התקשורת התקנות והכללים שהושלמו, בין היתר בטענה של הגבלות צנזורה וחשש מניצולו לפגיעה בביטחון המדינה.
