לאן הולכת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל? היום אחר הצהריים (ב', 22.11.04) אמורה להתקבל ההחלטה החודשית של נגיד הבנק, ד"ר דוד קליין, באשר לגובה הריבית במשק לחודש דצמבר.
ההערכות הן שהנגיד יותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.1%, למרות שיש לא מעט פרמטרים המאפשרים הורדה של הריבית בשיעור מזערי של 0.2%. במידה והריבית תיוותר ברמתה הנוכחית, מדובר יהיה ברמת ריבית קבועה זה חודש תשיעי ברציפות.
כלכלני מיטב אומרים כי התחזקות השקל, מגמת האינפלציה בפועל, ירידה בתשואה לפדיון באג"ח הארוכות והעמידה הצפויה בגרעון בתקציב - כל הנתונים האלה ממשיכים לתמוך בהשארת הריבית ברמתה הנוכחית ואף בהפחתה קלה. במקביל, לא מעט גורמים תומכים כיום בהפחתת הריבית: אינפלציה נמוכה מאוד, רגיעה במט"ח וירידת מחיר ההון לטווח ארוך.
לפי שעה, תהליך העלאת הריבית בארה"ב עדיין אינו מחייב העלאת ריבית בישראל. רק העלאה אל מעבר ל-2.25% אצל ה'פדרל ריזרב' עשויה להציב אתגר למדיניות הריבית של בנק ישראל, ועלייה כזו אינה צפויה לפני ינואר 2005.
במיטב מציינים יחד עם זאת, כי בנק ישראל יהיה חייב לשמור על עירנות לקראת השוואת שיעורי המס בין ני"ע זרים לני"ע ישראלים בתחילת 2005 וההשפעה האפשרית של המהלך על יחסי הגומלין בין השקל לדולר, בכל הנוגע להשפעה על קביעת שער הריבית.
הנגיד, אומרים במיטב, ייאלץ לפקוח עין לעבר ההתפתחויות הפוליטיות שכן במצב הפוליטי הקיים, מהלך כמו הקדמת הבחירות עלול ל"טרוף את הקלפים", לערער את יציבות המדיניות הכלכלית וכתוצאה מכך גם את היציבות והרגיעה בשוקי המט"ח והכספים.
הדיבורים אודות אפשרות של פריצת מסגרת יעד הגרעון הממשלתי ל-2005, והקושי הנקודתי (ויש לומר - הזמני) בהעברת התקציב בקריאה ראשונה בכנסת, אמורים גם הם להפר במידה מסויימת את שלוותו של הנגיד.
תהליך העלאת הריבית בארה"ב מגביל גם הוא את יכולתו של קליין להפחית את הריבית, אבל גם אינו מחייב את העלאתה. הריבית הבסיסית בארה"ב עלתה ארבע פעמים מאז תחילת השנה, בשיעור זהה של 0.25%, עד לרמה של 2.0%. העלאה זו היתה בהתאם לציפיות הכלכלנים.
פרמטר זה אינו צריך להדאיג בשלב זה את בנק ישראל גם לנוכח העוצמה שמפגין השקל דרך שוק המט"ח (להוציא במקרה של ערעור היציבות הפוליטית). להערכת מיטב, שתי העלאות נוספות של הריבית בארה"ב בשיעור של 0.25% לרמה של 2.5%, עשויות לאלץ את הנגיד לבחון מחדש את השפעתו של פרמטר זה.
מעבר למוקדי חששות אלה, יש סיבות אפשריות המצדדות דווקא בהפחתת הריבית. ראשית, ציפיות האינפלציה: אלה, כפי שהן נגזרות משוק ההון, ירדו בשיעור קל באחרונה, לרמה של 1.7%. ממוצע ציפיות החזאים ל-12 חודשים הבאים יירד גם
הוא לכ-2.1%.
שנית, האינפלציה בפועל: מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים בכ-0.8% בלבד ובניטרול גורמים עונתיים הוא מעט גבוהה יותר. מתחילת השנה מסתכמת האינפלציה בכ-1.2%.
שלישית, מגמת הריבית הריאלית לזמן ארוך: זו שמרה על יציבות בחודש האחרון, לאחר שבחודש שלפני כן אף נראתה מגמה ברורה של ירידה בתשואה לפדיון לרמה של 3.9% באג"ח הארוכות. לגורם זה מייחס בנק ישראל חשיבות מיוחדת בבואו להחליט על מדיניות הריבית. באג"ח השקליות (הלא צמודות) ניכרת באחרונה מגמה ברורה של ירידה בתשואה לפדיון.
אחרי שבמיטב מציינים גם את גורמי הבעד להורדת הריבית, מסכמים הכלכלנים כי נראה שאחרי הכל, הריבית בכל זאת לא תרד מחר.
