היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קובע בנייר עמדה שהעביר (ה', 25.11.04) לשר לביטחון פנים, גדעון עזרא - בעקבות ההחלטה להדיח את ניצב משה מזרחי מתפקידו כראש אגף החקירות במשטרה, כי "החלטת השר לביטחון פנים היתה מחוייבת המציאות ובלתי נמנעת".
מזוז העביר את עמדתו זו לשר לביטחון פנים, גדעון עזרא, ולמפכ"ל המשטרה, משה קראדי. כפי שמסרנו כאן יומיים קודם לכן [ראו קישור], השר עזרא קיבל היתר, ומראש, להדיח את מזרחי. עמדתו של היועמ"ש מובהרת עתה פומבית, בעקבות הדחת מזרחי ארבעה ימים קודם לכן בשל מעשיו המפוקפקים בפרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות.
מזוז מנמק את עמדתו "נוכח הממצאים החמורים שתוארו בהחלטת היועמ"ש הקודם", וכן נוכח "פסק דין של בג"צ בעניין זה, אשר נתן גיבוי נחרץ להחלטה, ואף ציין כי ניתן היה להגיע לתוצאה חמורה יותר - הליך משמעתי". עמדה זו, הודגש, "הודעה לשר לביטחון פנים וליועצת המשפטית של משרדו, שהודיעה ליועמ"ש על כוונת השר להעביר את ניצב מזרחי מתפקידו".
ההודעה הפומבית שהוצאה מהיועמ"ש, דרך המשרד לביטחון פנים, נועדה להדוף טענות שהועלו נגד השר גדעון עזרא, כאילו השר הדיח את מזרחי מתוך שיקולים פוליטיים.
נציין, כי יום קודם לכן מסר השר עזרא, מעל בימת הכנסת, הודעה מפורטת בעניין זה [ראו קישור], ובה פירט מדוע לא היה מנוס מהדחת מזרחי ואילו מעשים פסולים וחמורים ביצע מזרחי. ואולם, למרות זאת, חלק מאמצעי התקשורת לא נתנו לכך ביטוי. עיתון ידיעות אחרונות, לדוגמא, שניהל מערכה כדי לחפות על מזרחי, לא פרסם אפילו מילה אחת מדבריו של גדעון עזרא מעל בימת הכנסת.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
