"חלק גדול מ-260 הרשויות המקומיות בישראל שרוי במשבר ניהול כוח אדם חריף ומתמשך, המתבטא ברובו בניהול בזבזני ולא יעיל של כוח האדם. זוהי אחת הסיבות העיקריות למשבר הכספי ברשויות, שגרם לפיגור בסילוק חובותיהן לספקים, לקושי בתשלום משכורות לעובדיהן ולפגיעה באספקת השירותים לתושבים".
כך פותח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, את דוח מבקר המדינה העוסק בשלטון המקומי שהתפרסם עת (יום ב', 13.12.04). המבקר מציג ממצאים המצביעים על שורה ארוכה של ליקויים בניהול ובתפקודן של הרשויות אותן בדק.
משרד מבקר המדינה ערב ביקורת במשרד הפנים ובשש רשויות מקומיות: ירושלים, אשקלון, טמרה, מבשרת ציון, רמת השרון ושוהם, בכמה נושאים הנוגעים לכוח האדם ברשויות. המבקר מציין כי לדעתו, על משרד הפנים לעשות בדק בית יסודי בתחום ניהול כוח האדם ברשויות המקומיות והפיקוח עליו ולקבוע בעניין זה מדיניות אחידה וברורה. "ראוי שהמשרד ישקול להדק את הפיקוח על הרשויות המקומיות כדי לבחון מקרוב אם הן מנהלות כראוי את תקציבן. רק התייעלות אמיתית, ולא למראית עין בלבד, תאפשר לרשויות לספק שירותים נאותים לתושבים".
להלן חלק מהפרטים שציין המבקר (ציטוט):
(א) עיריית ירושלים: בשנים 1999-2002 חלו על העירייה שלושה הסדרי הבראה. ואולם העירייה לא השיגה את יעדי ההסדרים, ובהם הפחתת משרות והפחתת הוצאות השכר. בתקופת ההסדר השני אף גדל מספר המשרות המוניציפליות בעירייה, והוצאותיה על שכר גדלו בכ-89 מיליון ש"ח. למרות זאת העביר לה המשרד כ-154 מיליון ש"ח, כמעט מלוא הסכום שהובטח לה בהסדר השני. עוד עולה, כי העירייה הציגה חלק מהמשרות שבוטלו במסגרת ההסדר הראשון משנת 1999 שהרשות קיבלה על עצמה ואישר משרד האוצר, כאילו בוטלו במסגרת ההסדר השני משנת 2001 שהרשות קיבלה על עצמה ואישר המשרד, ועקב כך קיבלה משני המשרדים האמורים מענקים והטבות בעד ביטול אותן משרות.
(ב) עיריית אשקלון: הועלה, שהעירייה עשתה שינויי תקן שגורמים למתן תוספות שכר ולזחילת שכר, אף שלא חל שינוי מהותי במשרות, וקידמה עובדים בדרגות מעבר למתח הדרגות של תפקידם.
(ג) עיריית טמרה: בשנים 2000 ו-2003 קיבלה על עצמה העירייה שני הסדרי הבראה. ואולם היא לא עמדה ביעדי ההסדרים. העירייה לא פיטרה עובדים כפי שהתחייבה בהסדר הראשון, ובמהלך שנת 2001 גדלו הוצאותיה על שכר בכ-1.1 מיליון ש"ח לעומת שנת 2000. העירייה גם לא עמדה בהתחייבות שקיבלה עליה בהסדר משנת 2003 לצמצם את מספר עובדיה ולהפחית את הוצאות השכר שלה. יתרה מזו, בשנים 2000-2003 קלטה העירייה כ-120 עובדים חדשים, וגירעונה השוטף גדל. למרות זאת, בעקבות שני ההסדרים שלעיל, העניק המשרד לעירייה אישורים לנטילת הלוואות והעביר לה מענקים; ההלוואות והמענקים מסתכמים בכ-11 מיליון ש"ח.
(ד) המועצה המקומית מבשרת ציון: בשנים 1997-2004 חתמה המועצה על חמישה הסדרי הבראה. בהסדר השלישי, שנחתם בשנת 1999, התחייבה המועצה להפחית בשנת 2000 44 משרות ולצמצם את הוצאותיה על שכר בכ-3.6 מיליון ש"ח. נמצא, שמספר המשרות במועצה גדל באותה שנה ב-12 עד 20, והוצאות השכר שלה גדלו בכ-2 מיליון ש"ח. בבדיקה שעשה משרד הפנים במועצה נמצא, כי בשנת 2001 היא הפחיתה 66 משרות. לפי הדוחות הכספיים הרבעוניים שהפיקה המועצה, לפי הדוחות המבוקרים מטעם משרד הפנים ולפי בדיקה של משרד מבקר המדינה, שהסתמכה על נתוני תקן ממחלקת כוח אדם במועצה, המועצה הפחיתה רק כ-16 משרות. בשנת 2001 פחתו הוצאות השכר של המועצה בפחות ממיליון ש"ח בלבד. משנת 1997 עד מרס 2003, במסגרת ארבעת ההסדרים הראשונים, העביר המשרד למועצה כ-17.5 מיליון ש"ח; ואולם המועצה לא זו בלבד שלא השיגה איזון בתקציבה השוטף אלא שגירעונה השוטף גדל.
(ה) המועצה המקומית שוהם: המועצה מבצעת חלק גדול מפעילויותיה המוניציפליות באמצעות קניית שירותי כוח אדם חיצוני. עקב כך חלק גדול מהוצאותיה על כוח אדם, שאינן כלולות בתקציב השכר, אינו מבוקר. עוד נמצא, שהמועצה פועלת ללא תקן, והיא איישה משרות ללא פרסום מכרז.
