|
|
|
|
רשף, מזהיר המתנחלים
|
|
|
|
|
ח"כ איתן, "נרדמים בשמירה"
|
|
|
|
|
"פינוי ישובים הינו מהלך טראומטי לא רק למפונים עצמם, אלא לחברה בכללותה. הדבר כרוך בשבר אישי למפונים, ויכול להיות קשה עד כדי שפיכות דמים ויצירת בקעים שלא ניתנים לאיחוי".
כך לדברי יאיר שלג, חוקר ועיתונאי, אשר הסביר (יום ג', 14.12.04) את טיעוניו לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בעקבות דיון המשך שהתקיים בנושא הצעת חוק הממשלה ליישום תוכנית ההינתקות.
עוד הוא אמר, כי הליך הפינוי עשוי לעורר פעולות של המחתרת היהודית בדרך של נקיטת פעולה על-ידי "טרור יהודי". "זה לא חייב להיות התנקשות בראש הממשלה דווקא, אלא אפשרות של פגיעה בערבים, או מסגדים ['ליל המסגדים'], כאות נקמה. המטרה היא ליצור כאוס שימנע את ההינתקות. קיימת גם אפשרות של יריות באוויר, במטרה להזהיר את המתיישבים וכאוס אזרחי רחב".
בעבודת מחקר שהכין ציין שלג אלמנטים מצמצמים שונים, "ממזערי נזקים" למקרה של פינוי ישובים. לגישתו יש לנקוט במהלכים הבאים: לקבל הסכמה לאומית רחבה של העם [או החברה]; צמצום הפינוי - לפנות רק מה שהכרחי;
חתירה למציאות הסכמית עם הפלשתינים - צה"ל יצא והתושבים ישארו [הצעה שהעלה בעבר ח"כ הרב אברהם רביץ]; חלופה קהילתית - העתקת ישוב, על כל תושביו, למקום אחר כמו הנגב והגליל; פיצוי אידיאולוגי - אפשרות פינוי בתוך הקו הירוק; סיוע נפשי קהילתי ופיצוי כספי הוגן שיאפשר התחלת חיים חדשים.
לשאלה האם גורם מהממשלה פנה אליו כדי להתייעץ קודם לניסוח הצעת חוק פינוי-פיצוי, השיב שלג בשלילה.
לאור זאת אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, כי הכנסת צריכה לוודא שהממשלה נוקטת בכל האמצעים על-מנת שפינוי היישובים ייעשה ללא שפיכות דמים וללא נזקים שאפשר למנוע מראש. לדבריו, "יש לי התחושה כי לא נעשים כל המאמצים, לא של חברי הכנסת, לא של הממשלה ולא של ראשי המתנחלים, על-מנת למנוע שפיכות דמים במהלך הפינוי".
יו"ר סיעת שינוי: משרד
המשפטים ממלכד את המתנחלים
חברי ועדת החוקה של הכנסת הסכימו פה אחד [ימין ושמאל] כי יש לאמץ את שתי החלופות שהציע שלג: חלופה קהילתית - העתקת מקום הקהילה כולה למקום אחר, ופיצוי אידאולוגי - פינוי גוש קטיף וחבל עזה והתיישבות במקום אחר בשטחים.
נציגי משרד המשפטים והממשלה שהשתתפו בוועדה סירבו לאמץ שתי חלופות אלה. עם זאת הודיע עו"ד איתי אהרונסון, היועץ המשפטי של מינהלת ההינתקות, כי הממשלה תאפשר פינוי קהילות הומוגניות ליישובים מאושרים, וזאת, בתנאי שהמתיישבים ידרשו זאת.
לאור דברים אלה, נשמעה התנגדות בקרב חברי הוועדה. יו"ר סיעת שינוי, ח"כ רשף חן התייצב לצד המתנחלים כאשר אמר, "משרד המשפטים ממלכד את המתנחלים, זה לא פייר. יש להתיר לקהילות מתנחלים שרוצים להתפנות כקהילה ולא כבודדים. אם הממשלה החליטה להקים ישובים בנגב ובגליל יש להעניק מתן עדיפות לקהילות שיבואו".
יש לציין, כי באופן עקרוני, כבר עתה קוראים המתנחלים ודורשים פינוי כולל של ישובים ולא בודדים, אולם היענות וקריאה לדרישה שהציג עו"ד אהרונסון, "ממלכדת" אותם, כיוון שהדבר עשוי להתפרש כהסכמה להליך הפינוי. מכאן, כאמור, נשמעה "זעקת" ח"כ חן.
כמו-כן באותו עניין הפנה פרופ' שמעון שטרית [שר הדתות לשעבר], את חברי הוועדה לסעיף 2א' 2 להצעת החוק בה נרשם, כי הממשלה טרם החליטה אם לפנות ישובים. לאור זאת, מדגיש פרופ' שטרית, "הרי אם הממשלה טרם הכריעה כיצד יוכלו המתנחלים להחליט. על משרד המשפטים ומינהלת ההינתקות להיערך למקרה שלא יתקיים פינוי - בהתאם לסעיף זה".
