ערב עיון נערך ביום שני האחרון (20.12.04) במכללת "שערי משפט" בהוד השרון בנוכחות פרופ' מנחם אלון, משנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, הרב אליהו בן דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים, עו"ד סוזן וייס, מייסדת ארגון "יד לאישה", פרופ' אהרון נמדר- נשיא מכללת "שערי משפט", פרופ' אליאב שוחטמן, דיקן מכללת "שערי משפט", לאה שקדיאל פעילה למען זכויות נשים ואחרים.
הערב נערך לכבוד צאת ספרו החדש של ד"ר אביעד הכהן, סגן דיקן "שערי משפט", ומחבר הספר "דמעות העשוקים" שיצא לפני כחודש ימים, וכבר עורר תהודה ציבורית בארה"ב. הספר מציג פתרונות למצוקת תופעת הנשים העגונות (קידושי טעות).
במקרה או לא במקרה, נערך הכנס בדיוק באותו היום בו התקבל לראשונה בישראל, תקדים משפטי על-ידי השופט מנחם הכהן מבית משפט לענייני משפחה בי-ם לפיו הוחלט לחייב בעל סרבן גט, בתביעת נזיקין בין בני זוג, לפצות את אשתו ב-425,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש, הצער, הבושה, הבדידות, אובדן הנאת החיים ובכלל זה אובדן חיי אישות ואובדן הסיכוי להינשא במהלך 12 שנות ההמתנה לגט.
הפרופ' מנחם אלון, משנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אמר בערב העיון כי "מדובר בנושא קשה במיוחד שהפתרון האידיאלי לו הוא הפקעת הקידושין מצב שבו בית הדין מבטל רטרואקטיבית את תוקף הנישואין. צריך ללחוץ כדי שבתי הדין יפעלו ביתר אינטנסיביות כפי שהם יכולים ויפעילו אפשרויות עצומות שכיום הם לא מפעילים".
הרב אליהו בן דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים ציין, כי לפני כ-8 שנים התקבל החוק "לקיום פסק הדין של הגירושין" שמאפשר הטלת סנקציות כלפי בעלים סרבני גט. "החוק שינה תפיסה מבחינת היחס של בתי הדין הרבניים לסרבני הגט, והצמצום במספר התיקים מוכיח כי החוק עובד. האפשרות שבית הדין יכול לאיים בשלילת רישיון הנהיגה מביאה לכך שגברים מזדרזים במתן הגט, אמנם עדיין קיימים אנשים המוכנים לשבת בכלא ואפילו בצינוק, בגין עקשנותם וסרבנותם", ציין הרב בן דהן אשר הוסיף, כי הפתרון לדעתו הוא הסכם קדם נישואין, המכונה הסכם לכבוד הדדי בין בני הזוג. ההסכם יפרט את הדרך לפירוד ומציין את סכום הכסף שהמסרב ישלם.
"המציאות הזאת, שמאפשרת לבעלים נבלים לנצל את ההלכה, תוביל לכך בעתיד לא יהיו נישואין וגירושין כדת משה בישראל, הציבור לא ירצה להיכנס מלכתחילה למערכת ומעבר לכך, המצב הזה יוצר ריבוי בממזרים" הוסיף הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, שדיבר אף הוא בכנס.
עו"ד סוזן וייס, מייסדת ארגון "יד לאישה" הציגה שש אפשרויות שונות לפתרון בעיית העגונה, ביניהם: הגשת תביעת נזיקין על עוגמת הנפש ואובדן השנים בהן האישה העגונה אינה יכולה להינשא שוב. אפשרות נוספת היא תמיכה בנישואין וגירושין אזרחיים, הכרה ב"מקח טעות" מצב בו הבעל לוקה בפגם כמו מום פיזי או נפשי והנישואין אינם קיימים מלכתחילה, אפשרויות אחרות הן: הפקעת הקידושין ושינוי טקס הנישואין כך שלא יכלול קידושין והיא הציעה את הנוסח: "הרי את מיוחדת לי".
"כל הפתרונות האלה צריכים לסייע לנשים לא להיות חשופות לכליאת הגט וכן לדרבן את בתי הדין ליישם פתרונות כמו "מקח טעות" ו"הפקעה", עד אז הסכם לכבוד הדדי ותביעות נזיקין הם פתרונות חלקיים", אמרה עו"ד וייס.
ד"ר אביעד הכהן, סגן דיקאן מכללת "שערי משפט" ומחבר הספר "דמעת העשוקים" אמר: "כל הפתרונות ראויים ובלבד שנשים לא תשארנה עגונות. במקרים מסוימים ניתן לשקול לסייע לעגונות במצוקתן על הבסיס ההלכתי של "קדושי טעות" שעניינו ראיית הנישואין כלא קיימים מלכתחילה - דבר שמייתר את הצורך בגט ובנסיבות מסוימות מהווה הפתרון יחיד למסורבות הגט שכל דרכי ההשתחררות ננעלו בפניהן".
"קידושי טעות" מתאפשרים במקרי נישואין שבהם הסתבר בדיעבד כי הבעל לוקה בליקויים שונים כמו: מומים פיזיים ובכלל זה בעיה של חוסר גברא, חוסר שפיות, אלימות כלפי האישה, או מצב בו נידון הבעל למאסר ארוך.
"ניתן למצוא מכנה משותף למקרים אלה והוא שאם האישה היתה נשאלת טרם הנישואין אם היא מעוניינת בנישואין כאלה, סביר להניח שהיא מראש לא היתה מסכימה, וממילא נפל פגם יסודי בעצם התקשרותם של בני הזוג לבוא בברית הנישואין והם בטלים מעיקרם", הוסיף ד"ר הכהן.
לאה שקדיאל, פעילה למען זכויות נשים, ומי שעמדה בזמנו במוקד הבג"צ בעניין נשים במועצות דתיות, אמרה שלא ניתן לעבור לסדר היום נוכח הזוועה הזו ויש לצאת בפעילות אקטיבית כלפי אותן נשים שנרמסות במשך שנים בהמתנה לגט. היא המליצה לצאת ב"שביתת מקווה" מתוך הזדהות עם הנשים ומחאה על מצבן. היא הוסיפה, כי יש לנקוט בצעדים חמורים כלפי סרבני גט ונתנה כדוגמא אקט של נידוי חברתי.
עו"ד בנימין שמואלי, מומחה לדיני נזיקין ומשפחה ממכללת שערי משפט, ציין כי "מעבר לחשיבות שבפסיקת פיצויים נזקיים למסורבת גט, מדובר במקרה נדיר של פסיקת פיצויים עקב עילה של התעללות נפשית במסגרת המשפחה".
הוא הדגיש, כי "נקודה חשובה נוספת היא פסיקת פיצויים עונשיים-מוגברים שהיא נדירה יחסית. פסיקה זו מהווה התפתחות חיובית שיש לקוות שתיצור הדים רבים ותביא נשים רבות לתביעות נגד בעלים סרבני גט, מה שיביא עליהם ללחץ באמצעות פגיעה קשה בכיסם שאולי תביא לידי מתן הגט. הפסיקה מהווה גם מסר לבית-הדין הרבני שניתן ללחוץ על הבעל לתת גט דרך פגיעה בכיסו במסלול של בית-המשפט לענייני משפחה. הפסיקה גם תוכל להביא לתביעות נזקיות רבות של נשים נגד בעליהן בגין אלימות פיזית ורוחנית".
