בג"צ דחה (יום ג', 11.1.05) שתי בקשות להטיל על המדינה סנקציות מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, בשל התנהלותה בפרשת 'תארי לטביה'. הבקשות הוגשו על-ידי יותר מ-500 בוגרי השלוחה - רובם אנשי המשטרה, שירות בתי הסוהר וצבא הקבע, שהגישו את העתירות המקוריות בפרשה.
השופטים ביניש, לוי וחיות דחו את הבקשות וקבעו כי "עצם קיומם של הליכי בדיקה כאלו או אחרים אינו עומד בסתירה לפסק הדין", וכי המקום להעלות טענות על הליך השימוע, עליו המליץ גם בג"צ בפסיקתו, אינו במסגרת הליך של ביזיון בית המשפט.
תזכורת: פרשת 'תארי לטביה'
נזכיר כי העותרים, רובם ככולם עובדי מדינה, ניגשו ללמוד בשלוחה אוניברסיטת לטביה בישראל כדי לזכות בהטבות כספיות בעבודתם. במטרה להיטיב עם העובדים, הסכימה המדינה כי גם תארים אקדמיים שניתנו מטעם מוסדות אקדמיים זרים יזכו באותן הטבות, ובלבד שהעובד יקבל אישורה של ועדה מיוחדת המכונה 'ועדת שקילות', הפועלת מטעם הגף להערכת תארים.
ואולם, בשנת 2001 נפתחה חקירת משטרה, שהעלתה בין היתר כי מקצת מן התארים הושגו בתרמית או נקנו בכסף. נוכח הממצאים, החליטה המדינה לשלול את אישור השקילות מכל מי שקיבל תואר בשלוחה זו, החלטה שמשמעותה שלילת הטבות השכר. כן נקבע, כי בוגרי השלוחה לא ייחשבו כבעלי תואר אקדמי לעניין עמידה בתנאי מכרז בשירות המדינה הדורש השכלה אקדמית.
נגד החלטות אלה הוגשה עתירה לבג"צ, שהכריע כי תארים של בוגרי שולחת לטביה יוכרו על-ידי המדינה, אלא אם יימצאו, במקרה ספציפי, ראיות משכנעות לכך שהתואר הושג במירמה. השופט מישאל חשין דחה את בקשת העותרים לקיים דיון נוסף בפסק הדין, ובכך בוטלו למעשה באופן סופי החלטות המדינה שלא להעניק באופן גורף אישורי שקילות לבוגרי השלוחה ולשלול מהם את הטבות השכר בגין אישורים אלה.
המדינה מתמהמהת בביצוע פסק הדין
נציגי הבוגרים פנו לאחראים על הערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך, וביקשו כי תאריהם יאושרו מיידית כדי שיוכלו לקבל את ההטבות בתנאי הדירוג והשכר הנלוות אליהם. אלא שהגורמים המוסמכים במשרד החינוך נמנעו מלפעול באותה עת על-פי פסק דינו של בג"צ, ומסרו לבוגרים כי המדינה בוחנת את צעדיה.
לפיכך, פנו העותרים שוב לבג"צ בחודש אוגוסט בבקשה לקבל צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט. השופטים קבעו אז, כי חלף הזמן הסביר בו היה על המדינה לבצע את פסק הדין והורו לה להתחיל בבדיקת הבקשות לשקילות התארים לא יאוחר מחודש נובמבר, ולסיים את תהליך בדיקת הבקשות לא יאוחר מ-1 במרס. השופטים ציינו את האפשרות הנתונה למדינה לבדוק את הבקשות באופן פרטני ולערוך שימוע לבוגרים.
מזוז החליט: הבוגרים יציגו עבודות ויזומנו לראיון אישי
בינתיים, קיים היועץ המשפטי לממשלה דיון בנושא, בסופו הוחלט לקיים הליכי שימוע אישיים לבוגרים. המדינה הודיעה למגישי הבקשות לשקילות שהליכי הבדיקה ינוהלו באופן הבא: בשלב הראשון הם ימלאו שאלון בדבר לימודיהם ויצרפו לו עבודות שהגישו במהלך לימודיהם. בשלב השני הם יזומנו לראיון אישי בו יאומת מהלך לימודיו האישי של כל אחד ואחד.
בעקבות הודעה זו, הגישו הבוגרים בקשה שנייה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, בה טענו כי הליכי הבדיקה הם "ניסיון לעקוף את ההחלטה שהתקבלה בפסק הדין" וכי הם מהווים "מהלך חסר-תקדים של חקירה מעין פלילית בשילוב עם בדיקה פדגוגית של טיב התואר האקדמי שניתן לכל אחד מהבוגרים".
בינתיים, קבעה המדינה מועדים לראיונות האישיים והחלה בביצועם. בג"צ סירב להוציא צו שימנע ממנה לקיימם, למרות בקשת הבוגרים. השופטים דורית ביניש, אדמונד לוי ואסתר חיות קבעו, כי "עצם קיומם של הליכי בדיקה כאלו או אחרים אינו עומד בסתירה לפסק הדין ולהחלטה שניתנה בעקבות הדיון בבקשה הראשונה, אלא עולה בקנה אחד עימם".
פסק הדין לא אסר על המדינה לקיים שימוע אישי
השופטים ציינו, כי "פסק הדין שניתן בפרשה ביטל את ההחלטה הגורפת שלא להעניק אישורי שקילות לעותרים אך לא נקבעו בו אילו הליכים על המדינה לקיים לצורך הבדיקה הפרטנית של בקשות השקילות. החלטת המדינה בה נקבעו הליכי הבדיקה הפרטניים התקבלה לאחר שניתן פסק הדין ובעקבותיו ועל-כן ברור כי החלטה זו לא עמדה לביקורתו של בית המשפט".
ברור, הוסיפו השופטים, שלא "ניתן להעמיד החלטה זו לביקורת במסגרת הליכי ביזיון וטענות העותרים כנגד ההחלטה בה נקבעו הליכי הבדיקה, אינן עניין להליך מתמשך במסגרת בקשה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט".
[בג"צ 3379/03]