"שנת 2004 אופיינה כשנת הדולר החלש. המטבע האמריקני הגיע לשפל מול האירו, מול הפרנק השוויצרי הוא רשם שפל של 9 שנים ומול הלירה שטרלינג הוא רשם ששפל של 12 שנה" - כך מסכמים בבית ההשקעות גיפט את הביצועים החלשים של הדולר מול יתר המטבעות בעולם.
שנת 2005 מציינת תחילה של מדיניות מונטרית הדוקה, בה רוב המדינות התחילו בצעדים של עליית הריבית. הגירעון הענקי של ארה"ב ותיסוף המטבע הסיני הפכו לשיחת היום בשוקי המט"ח ועוד נשמע עליהם באופן שוטף במחצית הראשונה של 2005, אומרים כלכלני גיפט.
למרות השיא החדש של המטבע האירופי במהלך חודש דצמבר 2004, התחזקותו לא נבעה בשל נתונים כלכליים חיוביים במיוחד אלא בגלל ההרגשה "האנטי - דולרית" בשווקים. שינוי הרכב הרזרבות במט"ח של הבנקים המרכזיים (לאחרונה RUSSIA ובנקים מmiddlE EAST ), ודיבורים על המשך שינויים אלו הם אלו שתומכים על האירו החזק.
בגיפט ממשיכים ומציינים כי הרכב הרזרבות של סין לא פורסמו עדיין (בהנחה שסין מחזיקה כ-40% מסך כל הרזרבות של אסיה) וכל שינוי בתיק של מדינה זו יהווה שינוי דרסטי בשערים בשווקים.
עד שנת 2003 המדינות המתפתחות החזיקו את הרזרבות בהרכב הנ"ל: 59.3% דולר, 18.9% אירו, 6.2% שטרלינג, 5.2% יין, 0.6% בשווצרי ו9.8% לא מוגדר (CAD, AUD וNZD). בהנחה שהרכב הרזרבות של סין דומה לזה של השווקים המתעוררים ובהנחה שקיים תהליך של שינוי ההרכב, אז הדולר יכול לרדת מ60%- ל30%, האירו יעלה מ-175 ל-19%, והשינוי "החזק" יהיה ביין אשר משקלו יגדל מ-5% ל-25%.
לכן, אומרים בגיפט, ניתן לומר כמעט בוודאות מוחלטת שהמנצח משינוי הרכב הרזרבות יהיה היין והמפסיד העיקרי יהיה הדולר.
בתחילת פברואר צפויה פגישת ה G7 הראשונה של השנה והשווקים מחכים בעצבנות לאפשרות של "השינוי בסין" (דבר המתבטא כעת בהתחזקות של היין המצוטט כיום ברמות של 102.60).
האם מגמת האירו החזק תימשך גם בשנת 2005 או יותר נכון האם מגמת הדולר החלש ימשך? שואלים כלכלני המטבע של גיפט, והתושבה לדעתם היא שמוקדם מידי לראות את שינוי המגמה.
באשר לטווח הבינוני והרחוק, אומרים בבית ההשקעות גיפט, כי כאשר ה-FED FUNDS יגיעו לרמות של 3.5% (כל זה בעוד שהנתונים הכלכליים באה"ב יאפשרו לFED להמשיך עם מדיניות זו), הדולר "יתחיל" להנות מעלייה אולם עד עד אז יש למצוא מטבעות מעניינים יותר להשקעה.
באשר למטבע היפני, ברור שהתחזקות זו אינה מועילה לביצועי הכלכלה ביפן, אומרים בגיפט, ולממשלה "לא נוח" עם המצב הזה. הבעיה העיקרית היא בירידה של הביקוש למוצרים היפאנים (אלקטרוניקה).
בממוצע, צופים בגיפט, כי היין יסחר בטווח מסחר בשנת 2005 בין 96.50 ל-111 יין לדולר. "יש לשים לב שככל שהריביות בארה"ב יעלו, היין יסחר ברמות הנמוכות של 111 יין מול הדולר, וזאת שוב עקב פערי הריבית. אך יש להיזהר אנחנו עדיין לא שם וקודם נבקר ברמות של 96 ייין לדולר".
