בניגוד לדעה הרווחת - נשים נשואות עובדות מחוץ לבית יותר מנשים רווקות. זאת ועוד - אמהות לילדים עובדות מחוץ לבית יותר מנשים נשואות ללא ילדים. נתונים אלה עולים ממחקר חדש ביוזמת נעמת לרגל גיבוש הצעת חוק ביוזמת נעמת בנושא עידוד העסקת נשים. על-פי הערכות, עד שנת 2015 שיעור תעסוקת הנשים יהיה זהה לשיעור התעסוקה בקרב הגברים.
טליה לבני, יו"ר נעמת, אמרה בעקבות ממצאי המחקר כי אלה "מצביעים על שינוי מגמה תעסוקתי וחברתי שהביא לכך שעול הפרנסה לא נמצא בידי הגבר בלבד. הנשים בישראל לוקחות על עצמן חלק משמעותי בפרנסת המשפחה, בין היתר מכיוון שהיום לא ניתן להסתפק במפרנס אחד במשפחה. זאת, בשונה מהנשים בארה"ב שכחלק מהמהפכה הפמיניסטית יצאו לעבוד במטרה לפתח קריירה, וויתרו לשם כך על חיי המשפחה.
בישראל - עול כפול
בישראל, מאחר שישנה התאמה בין המצב המשפחתי לבין שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בניגוד למצב בארה"ב, ברור שתפקיד המדינה לתמוך בנשים שהעול על כתפיהן כפול, לאפשר להן לממש את הצורך לפרנס את משפחותיהן. אחד האמצעים האפשריים הם מתן עידוד למעסיקים להעסיק נשים, כפי שנהוג במדינות שונות בעולם המערבי. לצורך כך שוקדים בימים אלה בנעמת על גיבוש הצעת חוק לעידוד העסקת נשים".
מהמחקר עולה, כי פוטנציאל תעסוקת הנשים מצוי דווקא בקרב הנשים הנשואות. נמצא, כי שיעור השתתפותן של נשים נשואות בשוק העבודה היה בשנת 2002 56.12%, לעומת 42.98% בקרב הרווקות. כשבוחנים את אוכלוסיית הלא רווקות, ניתן לראות כי דווקא האמהות מביניהן עובדות הרבה יותר, וכי שיעור האמהות העובדות הלך ועלה בקצב גבוה. נמצא כי נשים אמהות לילדים עובדות בשיעורים גבוהים יותר מהנשים שאין להן ילדים. שיעור השתתפות אמהות בשוק העבודה בשנת 2003, היה 75%, לעומת 43% מהנשים הלא רווקות שאינן אמהות.
יותר ילדים - יותר עבודה
עוד עולה מהמחקר, כי במהלך השנים, הגדילו אמהות לילד אחד ולשני ילדים את שיעור השתתפותן בשוק העבודה משיעור של בין 20% ל-30% בסוף שנות ה-60, עד לכדי שיעור של כמעט 80% בשנת 2003. גם נשים עם שלושה ילדים משתתפות בשוק העבודה בשיעור גבוה ביותר של כ-74% בשנת 2003.
שיעור הלא רווקות העובדות, נמצא בתהליך גידול מתמיד אף הוא, אך בקצב נמוך יותר.
בהתייחס להתפתחות כוח העבודה הנשי בהתאם להשכלה עולה כי נשים בעלות השכלה גבוהה - מעל 13 שנות לימוד, עבדו בשיעורים גבוהים של 67% גם בסוף שנות השישים וגם היום - אלא שמספר המשכילות עלה, כך שהשפעתן על שיעור התעסוקה הכללי של הנשים בשוק העבודה הלכה וגדלה. באותו אופן שיעור הנשים הלא משכילות בשוק העבודה היה ונותר נמוך ברמה של 10 עד 20 אחוזים.
בקרב הגברים, המצב שונה. שיעורי התעסוקה של בעלי רמת השכלה נמוכה, ירדו ירידה תלולה ביותר מכ-80% ב-1967 (בוגרי 1-4 שנות לימוד), עד לכדי 20% ב-2003. שיעור ההשתתפות של הגברים המשכילים בוגרי 11 שנות לימוד ומעלה, לא השתנו כלל על פני העשורים האחרונים.
המחקר נערך על-ידי המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי.
