מכון ליאו בק, המציין השנה יובל להווסדו, ויד יצחק בן צבי, ממשיכים לחקור את פועלם של יוצאי מרכז אירופה בירושלים. בחודש הבא (א', 20.3.05) יקיים המכון מפגש המעלה על נס את אנשי הרוח שרבים מהם התגוררו בשכונת רחביה ותרומתם למדע ולחברה, מציג את האדריכלות הבינלאומית בהיבט המקומי וחושף את חלקם של שופטים ומשפטנים משכונת רחביה בעיצוב המשפט הישראלי.
המפגש כולל שלוש הרצאות מפי ד"ר יהוידע עמיר (היברו יוניון קולג'), האדריכל נועם סרי-לוי וד"ר נתן ברון (האוניברסיטה העברית ירושלים). שלמה מאיר, מנהל מכון ליאו בק, יקדים דברי ברכה (טלפון להזמנות: 02-5398855).
מכון ליאו בק
מכון ליאו בק נוסד ב-1955 על-ידי יוצאי מדינות מרכז אירופה (גרמניה בעיקר), דור אחרון לקהילה בת 1,000 שנים, ועוסק בחקר ההיסטוריה והתרבות של יהודי הארצות דוברות הגרמנית. המכון נקרא על שמו של הרב ליאו בק (1956-1873), נצר למשפחת רבנים ותיקה מ-פוזן, ומנהיגה האחרון של קהילת יהודי גרמניה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה התבלט בק בראש הפעילות הציבורית היהודית: בשנות ה-20 שימש כיו"ר איגוד הרבנים בגרמניה, כחבר נשיאות קרן היסוד וההנהלה הארצית של האגודה המרכזית, כראש ארגון בני ברית וכיו"ר מרכז ארגוני הסעד היהודיים בגרמניה.
מעמדו של ליאו בק מעל למחלוקות הפוליטיות והרעיוניות, הכשירו אותו לעמוד בראש הנציגות הארצית, ואח"כ גם בראש ההתאחדות הארצית שנכפתה על-ידי השלטון. ליאו בק השרה רוח של הבנה ופשרה על הנהלות ארגונים אלה, והמשיך בעבודתו כרב וכמורה. חרף הזמנות רבות לכהן במקומות שונים מחוץ לגרמניה, סירב בק לעזוב את גרמניה "כל עוד נמצא בה מניין של יהודים".
בק גורש בקיץ 1943 עם אחרוני עובדי ההתאחדות הארצית למחנה הריכוז טריזנשטאט, והמשיך גם שם לעזור ולהקל על יושבי המחנה ככל יכולתו. עם תום המלחמה המשיך בפעילותו כמרצה ופרסם, בין השאר, חיבורים שכתב בשנות המלחמה.
המכון נמצא בירושלים ועורך מחקרים ופרסומים על ההסטוריה והתרבות של יהדות מרכז אירופה. המכון עובד בשיתוף פעולה עם גורמים ישראלים ואירופאים ועם ארגונים שונים ועורך הרצאות וכנסים.
