המשק צמח ב-2004 ב-4.3%; התמ"ג לנפש עלה ב-2.5%

התוצר המקומי הגולמי, שהוא כלל הסחורות והשירותים שיוצרו בישראל, עלה בשנת 2004 ב-4.3%, לעומת עלייה של 1.3% ב-2003 וירידות של 0.7% ב-2002 ושל 0.9% ב-2001. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה בשנת 2004 בשיעור של 2.5%, במחירים קבועים, לאחר ירידות של 0.5% ב-2003 ושל 2.7% ב-2002. כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

על-פי נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר במהלך השנה, נרשמה עלייה של 4.0% בחישוב שנתי במחצית השנייה של 2004, בהמשך לעלייה של 3.0% במחצית הראשונה של השנה, ועלייה של 1.1% במחצית השנייה של 2003.

סך כל המקורות שעמדו לרשות המשק בשנת 2004, עלה בשיעור גבוה יחסית של 6.7%, עקב עלייה של 12.0% בייבוא הסחורות והשירותים. הנתונים על השימושים במקורות מצביעים על עליות של 14.9% בייצוא הסחורות והשירותים ושל 5.7% בהוצאה לצריכה פרטית. לעומת זאת, הצטמצמו ההוצאה לצריכה ציבורית ב-1.9% וההשקעות בנכסים קבועים ב-1.7%.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה עוד, שההכנסה המקומית הריאלית (התמ"ג בתוספת רווחים או הפסדים משינויים בתנאי הסחר עם חו"ל) עלתה ב-3.2% בשנת 2004 - עלייה הקטנה ב-1.1% מהעלייה בתמ"ג, עקב הפסדים מהרעה בתנאי הסחר (העלייה במחירי הייבוא היתה גבוהה יותר מעליית מחירי הייצוא). זאת, בהמשך להפסד דומה בשנת 2003.

הכנסה וחיסכון

ההכנסה הלאומית הפנויה, במחירי שוק, הכוללת את ההכנסות מהתוצר המקומי בתוספת הכנסות מחו"ל מעבודה ויזמות ומהעברות שוטפות נטו, הגיעה ב-2004 לכ-69 אלף ש"ח לנפש.

החיסכון הלאומי הנקי הסתכם בשנת 2004 ב-1.1% מההכנסה הלאומית הפנויה. זאת, לעומת חיסכון שלילי של 0.6% ב-2003, וחיסכון כמעט אפסי ב-2002, ובהשוואה לחיסכון של 4% עד 7% לשנה בשנים 1997-2001. החיסכון הלאומי הנקי - שווה להכנסה הלאומית הפנויה פחות הצריכה הציבורית והפרטית.

ההכנסה הפרטית הפנויה לנפש בניכוי עליית מחירי הצריכה הפרטית, עלתה ב-2004 ב-3.9%, בהמשך לעלייה של 3.0% ב-2003.
שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ב-2004 ל-8.6% מההכנסה הפרטית הפנויה, בדומה ל-2003 (8.7%). שיעור החיסכון הפרטי הגולמי (החיסכון לפני ניכוי הבלאי על נכסים קבועים) הסתכם ב-2004 ב-26.2%, בדומה ל-2003 (26.8%).

ההוצאה לצריכה הציבורית שכוללת תשלומי שכר וקניית סחורות ושירותים הסתכמה ב-154.0 מיליארדי שקלים או 29.2% מהתוצר. הצריכה הציבורית במחירים קבועים, הצטמצמה בשנת 2004 ב-1.9%, בהמשך לירידה של 2.0% ב-2003 ולעומת עלייה של 5.0% ב-2002.

51.2% מההוצאה לצריכה היתה על שירותים קולקטיביים - ביטחון וסדר ציבורי ושירותי מנהל אזרחיים, והיתר - הוצאה לשירותים אינדיבידואליים שנועדו לצריכת הפרט כגון חינוך ובריאות.

צריכה

ההוצאה לצריכה פרטית, במחירים קבועים גדלה בשנת 2004 ב-5.7%, לאחר עליות מתונות של קצת יותר מאחוז אחד לשנה בשנתיים הקודמות. ההוצאה לצריכה פרטית לנפש גדלה ב-3.9%, לאחר ירידה של 0.5 ב-2003 ו-0.9% ב-2002. רכישות מוצרים בני קיימה לנפש עלו בשיעור גבוה יחסית של 17.7%, לעומת ירידות של 1.6% ב-2003 ושל 10.4% ב-2002.

פירוט רכישות מוצרים בני-קיימה מראה, כי רכישות כלי רכב לשימוש פרטי עלו ב-29.2% לנפש, רכישות ציוד - מקררים, מזגנים, מכונות כביסה וכדו' ב-14.5% לנפש, ורכישות ריהוט למשק הבית עלו ב-8.0% לנפש.

התמ"ג לנפש בישראל במונחי שווי כוח הקנייה (PPP) היה ב-2002 89% מהתמ"ג הממוצע לנפש במדינות המשתייכות לארגון ה-OECD, בדומה לניו-זילנד ולספרד. כך עולה מפרויקט השוואה בין-לאומית של התמ"ג ומרכיבי ההוצאה במונחי שווי כוח הקנייה שנערך על-ידי ארגון ה-OECD והסתיים בינואר 2005.

רמת המחירים בישראל (היחס בין שווי כוח הקנייה לשער החליפין) היתה 81% מרמת המחירים במדינות המשתייכות לארגון ה-OECD. רמת המחירים בישראל גבוהה בשיעור של 5%-8% מרמת המחירים במדינות בעלות תמ"ג לנפש דומה לשלה.