היום-יום השחפת הבינלאומי

לרגל יום השחפת העולמי, המחלקה לשחפת ואיידס מארגנת, בשיתוף מספר גורמים, אירועים ארציים למען הרחבת המודעות וההכשרה המקצועית בתחום השחפת.

הדוח לשנת 2004 כולל כ-470 חולים חדשים (שיעור של 7.3 ל-100,000 נפש), לעומת 529 חולים אשר התגלו בשנת 2003 (שיעור של 7.9 ל-100,000 נפש).

בשנים האחרונות, למרות אחוז גבוה של חולים המסיימים את הטיפול בהצלחה (כ-85%), ישנה התמודדות מתמדת עם אוכלוסיות ייחודיות הסובלות מקשיים חברתיים ורפואיים המקשים על טיפולם. השנה הוחלט במחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות להתמקד בהתמודדות עם אוכלוסיות אלו.

הפעילות הארצית כוללת בין היתר, יום עיון ארצי ושיתוף פעולה במחקרים עם גורמים בינלאומיים ובמיוחד עם ירדן.

הכנס השנתי אשר יתקיים היום אורגן בשיתוף הליגה למניעת מחלות ריאה בישראל והליגה למניעת מחלות ריאה בת"א. הכנס, שיתקיים בבית סוראסקי במרכז הרפואי תל השומר, מיועד לקהילה המקצועית ויתמקד בדרכי ההתמודדות עם חולי שחפת בעלי מורכבויות רפואיות ו/או חברתיות.

כמו כן, יוצגו בכנס תוכניות למחקר משותף עם ירדן ולכן, אורח הכבוד ביום זה יהיה ד"ר ח. אבו רומיין, מנהל התוכנית הלאומית לבקרה על השחפת במשרד הבריאות הירדני.

רקע על המחלה:

ב-24 במרס 1882, הודיע ד"ר רוברט קוך (.Dr .R Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת (Tuberculosis Mycobacterium). המחלה גרמה בתקופה ההיא למות אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה.

למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם. שחפת היא עדיין המחלה המידבקת הראשונה בשכיחותה הגורמת למוות בעולם (כ-2 מיליון מקרי מוות מדי שנה). משנות ה-80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. בשנים האחרונות מעריכים כי קיימים כ-9 מיליון מקרים חדשים בכל שנה.

ב-1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Emergency Global).

מטרות הארגון הן לאתר 70% מהמקרים החדשים ולרפא 85% מאותם מקרים חדשים.

בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העליה בשיעור השחפת בארץ, ב-1996, שר הבריאות, בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940), הגדיר את השחפת לפי לשון החוק "כמחלה מידבקת מסוכנת" ומשנת 1997 פועלת בישראל, התוכנית הלאומית למיגור השחפת המתבצעת בשיתוף פעולה עם כל ארבע קופות החולים.

מידע על מאפייני המחלה ניתן לקבל באתר המחלקה לשחפת ואיידס.

על-מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות במשך לפחות 6 חודשים. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ-90% מהחולים. יש לציין, כי בעידן שלפני הטיפול האנטיביוטי, כמחצית החולים בשחפת מתו ממנה.

כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם.

בישראל קיימים כבר זנים עמידים לאנטיביוטיקה, ועל-מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת על-ידי ארגונים בין לאומיים והמאומצת על-ידי משרד הבריאות היא שיטת טיפול שנקראת בהשגחה ישירה (DOTS). התוכנית מאפשרת טיפול בהשגחה ישירה בכל החולים בישראל.

על-מנת להבטיח מיומנות בטיפול ולאפשר ריכוז משאבים, נקבעו תשעה מרכזים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים). בנוסף, שתי מחלקות ארציות הוכשרו לאשפוז חולי שחפת: בי"ח שמואל הרופא בבאר-יעקב ובי"ח זיו בצפת.

כל הבדיקות המעבדתיות מתבצעות בשתי מעבדות שירות, העלויות הנוספות הכרוכות במתן טיפול בהשגחה ישירה, כלולות בתמחור הטיפול בשחפת. לכן, כל מלש"ח יכול וצריך לדאוג לסידורים נאותים, לפי נוחיות החולה ואפשרויותיו, על-מנת לקבל
טיפול באמצעות משגיח. כל הפעילויות הנ"ל מבוקרות על-ידי לשכות הבריאות בארץ.