כ-15,000 ילדים ובני נוער בישראל סובלים ממחלת האפילפסיה. 75% מכלל חולי האפילפסיה מקיימים אורח חיים רגיל בעזרת טיפול תרופתי. נתונים אלה מוצגים לקראת שבוע האפילפסיה שמצוין לראשונה החל מהיום (29.5.05) ויימשך עד ה-3.6.05.
שבוע האפילפסיה הנערך על-ידי אל"י (אגודה ישראלית לאפילפסיה) יעמוד בסימן אבחון וטיפול במחלה בקרב ילדים ובני נוער, תחת הסיסמא: 'חיים ללא התקף'.
במסגרת שבוע האפילפסיה יתקיים ב-6.6.05 במרכז הרפואי 'איכילוב' יום עיון לציבור הרחב בנושא חידושים באפילפסיה בין השעות 16:00-20:00.
מהי אפילפסיה
מחלת האפילפסיה נובעת מקצר חשמלי במוח. במהלך פעילות תקינה של המוח ישנם מיליוני קשרים חשמליים בין תאי העצב שבמוח המפקחים על שאר חלקי הגוף, ואילו במצב של אפילפסיה ישנן הפרעות בפעילות החשמלית של המוח. ההפרעות הללו גורמות ל'ירי' בלתי מבוקר של קבוצת תאי עצב אשר גורם להתקפים של פרכוס חלקי או כללי ולתסמינים שונים בהתאם לאזור המוחי המעורב.
ישנם מספר סוגים של אפילפסיה, שההבדל ביניהם הוא במיקום ההפרעות החשמליות במוח ובהתבטאות הקלינית הנובעת מהם. קיימים 2 סוגי התקפים עיקריים: התקף מוקדי, המתאפיין בתנועות לא מבוקרות באזורים שונים בגוף ללא איבוד הכרה ונחשב לפחות קשה והתקף כללי, המתאפיין באיבוד הכרה, נפילה, גלגול עיניים ופרכוס המלווה בדרך כלל באיבוד שליטה על סוגרים ונשיכת לשון עם הפרשת רוק מהפה.
האפילפסיה יכולה להיות מולדת (תורשתית) או להתפתח במהלך החיים כתוצאה מסיבות שונות, והשכיחות שביניהן: פגיעת ראש חודרת הגורמת לצלקת ברקמת המוח והפרעה בזרימת הדם למוח.
אבחון המחלה והטיפולים הקיימים
אחת הדרכים לאבחן את המחלה הינה ביצוע בדיקת E.E.G. במידה ומדובר באפילפסיה מוקדית, מבצעים גם בדיקת M.R.I במטרה לשלול ממצא מוקדי במוח כגון גידול, המהווה סיבה להופעת האפילפסיה.
במקרים בהם לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את סוג המחלה, ניתן לבצע מעקב ורישום של הפעילות במוח באמצעות בדיקת E.E.G בזמן התקף.
אצל כ-75% מחולי האפילפסיה הטיפול התרופתי מונע את ההתקפים ובמקרים רבים, כאשר לאחר מספר שנים של העדר התקפים, מורידים בהדרגה את מינון התרופה, ההתקפים אינם חוזרים.
