תופעת הסחר בנשים הולכת וגוברת בשנים האחרונות. הרשויות מנסות להתמודד עם התגברות התופעה בדרכים רבות, בין היתר בהפעלת מקלטים לנשים נפגעות עבירה, בהם נמצאות גם נשים נפגעות סחר בנשים לעיסוק בזנות. מהלך מבורך, למרבית הדעות, אך ישנם כאלה שתומכים במהלך כל עוד הוא לא ליד הבית שלהם.

יגיל ישועה, תושב תל אביב, אשר בסמוך לביתו פועלת במשך שנים רבות אכסניית נוער (רחוב בני דן) עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב ונגד הוועדה עצמה. במסגרת העתירה טען, כי במקום התבצעו עבודות ללא היתר בניה וכי השימוש במבנים לצורך מקלט אינו תואם את השימוש המותר על-פי היתר הבניה או את האמור בתוכנית בנין עיר. משכך, היה על האכסניה או עמותת קשת לפעול לשינוי תוכנית בנין עיר או לכל הפחות להוציא היתר לשימוש חורג, על כל ההליכים הנלווים לכך. משלא נעשה כן, טען, יש להגיש נגדם כתב אישום על שימוש במקרקעין בלא היתר.

ישועה ביקש להורות לוועדה המחוזית להפסיק את השימוש במבנה ולהגיש נגד מפעילת האכסניה, "עמותת קשת", כתב אישום בגין בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר.

בפסק דין שהתקבל השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב דוחה השופטת אסתר קובו את טענות העותר, וקובעת כי תקנון האכסניה אינו מגביל את השימוש במקום לבני נוער, המקום איננו משמש בית מעצר, בית סוהר או מקום משמרות בכל מובן שהוא, הצעירות השוהות בו יכולות לבוא ולצאת כרצונן. המקלט הינו מקום הומניטרי, המעניק הגנה לנשים אשר גורלן לא שפר עליהן. "הכוונה הינה לאפשר לנשים מגורים בתוך תקופת זמן מסויימת ומוגבלת, ובמילים אחרות - אכסניה", כותבת השופטת קובו, וקובעת כי לא נמצא כל צורך בהגשת תוכנית מתקנת או בקשה לשימוש החורג מההיתר. פסק הדין דוחה את העתירה וקובע כי המקלט ימשיך לפעול במקום.

- לפסק הדין המלא