למתיישבים בגוש קטיף וצפון השומרון, כמו-גם לממשלה, נותרו 56 יום היערכות ליישום ההינתקות. המצב היום, כך נראה, שהממשלה מנסה להראות שהכל דופק, על אף שהזמן דוחק, אולם הלחץ ניכר.

המתיישבים לוקחים את הזמן, אך הממשלה לוחצת לחתום ולהחליט על מעבר לבתים חלופיים. עם זאת יש להזכיר, הפינוי שיתבצע ב-18.8 אינו מחייב את המתיישבים להחליט כבר היום היכן לקבוע את מקום מגוריהם העתידי. על-פי החוק, למתיישבים ניתן עד 3 שנים להחליט זאת.

לאור פסיקת הבג"צ, שקראה להגדיל את הפיצויים למפונים, התכנסה היום (ג', 21.6.05) ועדת המשנה ליישום חוק ההינתקות, בראשות ח"כ אברהם שוחט (העבודה) לצורך קבלת דיווח מהממשלה על ביצוע החוק והשלכות פסיקת בג"צ.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, דיווח לחברי הוועדה כי במנהלת סל"ע ישנם עד כה 284 [מתוך 1,700] תיקים של משפחות מתנחלים הנמצאות בתהליך לקבלת פיצוי. 66 מהתיקים אושרו ו-51 משפחות כבר קיבלו את הכסף, מתוכם 20 בתי עסקים חלקם מאזור ארז ונווה דקלים. כהן הוסיף כי הממשלה מנהלת משא ומתן, חלקו מתקדם, עם קבוצות שונות הכוללות כ-700 משפחות.

לגבי החקלאים, ציין יונתן בשיא, יו"ר מינהלת ההינתקות, כי לחקלאים מוצעים כ-600 דונם באזור אשקלון ועוד כ-400 דונם באזור זיקים. הערכה היא, כי יפנו בין 60-80 חקלאים שיבקשו להמשיך בעיסוקם. החקלאים שלגביהם תוסדר קבלת קרקע, לא יקבלו יותר מ-40 דונם, גם אם לפני כן, נהנו מיותר. אם החקלאים יקבלו קרקע ולא יעבדו אותה, הקרקע תילקח מהם.

"יש עוד זמן אין צורך להלחיץ את המתיישבים"

חברי הכנסת בכל הקשת הפוליטית שהשתתפו בתדרוך, שמו בצד את דעותיהם הפוליטיות וקראו לממשלה לפעול על-פי חוק - להעניק למתיישבים את המגיע להם. ח"כ חיים אורון מיח"ד, עמד על סוגיית לוחות הזמנים, כאמור, וקרא לממשלה שלא להלחיץ את המפונים. "על אף שהפינוי יתבצע ב-18.8 החוק אינו התכוון שעד מועד זה האדם יקבע היכן יהיה בשארית חייו. אנחנו הארכנו את החוק לשנתיים, לא כדי שאדם יוכל לקבל יותר כסף, אלא לתת זמן לאנשים לשיקול דעת באופן מתון. המפונים לא צריכים לקבל החלטות כבדות משקל בשיא הטראומה".

"עם זאת, בפועל נוצר מעין לחץ. האדם יכול להתפנות במועד, ואז לנסוע לחו"ל, לטייל שנתיים לחזור לארץ, ורק בסוף שנה שלישית לפנות למינהלת סל"ע ולטפל בנושא מקום מגוריו. אני לא הולך להציע לאף אדם איך לנהוג, אך קיים מעין רושם ציבורי שאם אתה לא יודע היום, לא יהיה לך מקום. אדם יכול להחליף את מקום מגוריו לפחות 3 פעמים במהלך 3 השנים הבאות. אם הלחץ הציבורי היה יותר קטן, היה יותר שיתוף פעולה. חוץ מזה, שמעניקים למשפחה בת 5 נפשות קרוואן של 90 דונם, לא אתפלא עם לאחר 4 שבועות ההורים ילכו מכות. הממשלה, כמו בשנות ה-50' יכולה ליצור מקום למשפחה ולקהילה".

יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ הרב בני אלון, הסכים עם דברי ח"כ אורון והוסיף, "היום אנו רואים בתקשורת איך הממשלה מלחיצה את המפונים. 'אם לא תזדרזו, לא תקבלו פיצוי הולם'. הרי שהדבר הזה הוא סילוף של החוק. הרי שנתיים לאחר הפינוי המתיישבים יכולים עדיין לשנות את מקום מגוריהם ולא לאבד שום דבר. וכאן, כל ההכרזות הללו יוצרות לחץ כבד מאד, דבר שהוא חמור מבחינה מוסרית. זו לא בושה לומר, אנחנו לא מוכנים. אני לא בעד שבמהלך 3 השנים אדם יעבור 3 דירות. אם הממשלה רוצה לצמצם את הטראומה היא צריכה להראות לציבור שיש להם זמן להיערך לפינוי".

"אנו מנסים למנוע הקמת עיר אוהלים"

מנכ"ל משרד רה"מ שהשיב על הדברים, הצדיק את חברי הכנסת בטענתם, כי החוק מאפשר למפונים עד 3 שנים להחליט על קביעת מקום מגוריהם. עם זאת הדגיש, כי התהליך כשלעצמו הוא מורכב, ופניות שנעשות היום, קל יותר לטפל בהן. "אם יחזרו אלינו בעוד כשנתיים ויאמרו לנו אנו רוצים מקום מגורים כקהילה, נוכל לסייע, אך הדבר יהיה קשה יותר. אנו מנסים למנוע הקמת עיר אוהלים. גם אם נדחה את התוכנית בעוד כחצי שנה זה לא יעזור, כי אנשים יחכו לרגע האחרון, כמו היום. הגיע הזמן שאנשים יעכלו את הדבר, הם יכולים להמשיך להפגין אבל יכולים במקביל לבוא ולקבל את המגיע להם".