דירוג DUN'S100 של חברת D&B, דן אנד ברדסטריט-ישראל, נחשב לדירוג המוביל ביותר בישראל, והוא מציג תמונה נאמנה ומשקפת של צמרת המגזר העסקי של ישראל. השנה, חוגג הדירוג את שנתו ה- 23.
הדירוג מדרג את החברות הגדולות בישראל, בין היתר, את 150 החברות הגדולות במגזר התעשייה הישראלי, ו-150 החברות במגזר המסחר והשירותים. אלה, בנוסף לעוד כ-600 חברות במגזרים השונים האחרים, כגון: עורכי דין, אדריכלים, יהלומנים, חברות הנדסה, עיריות ורשויות מקומיות, מועדוני כדורגל, קרנות הון סיכון, קופות גמל, בנקים למשכנתאות ועוד דרוגים רבים אחרים.
הדרוג של 300 המובילות - 150 בתעשיה ו-150 במסחר, מהווה את גולת הכותרת של הפרויקט השנתי היוקרתי של דן אנד-ברדסטריט-ישראל - DUN'S100.
הדירוג של צמרת החברות בישראל מבוסס על מספר מדדים: מכירות, אחוזי הגידול לעומת שנה קודמת, יצוא ומכירות בחו"ל, אחוזי גידול היצוא לעומת שנה קודמת, אחוז מכלל המכירות, מספר מועסקים, מכירות ביחס למספר עובדים וכן אזכורים של חברות-האם ותת הענף.
D&B דן אנד-ברדסטריט הינה חברת המידע העסקי, ניהול סיכוני אשראי ומידע שיווקי הגדולה בעולם, עם 2 מיליון לקוחות ומידע עסקי על חברות ועסקים ב-230 מדינות וסניפים ב-52 מדינות.
מאגר המידע העולמי כולל נתונים על כ-75 מיליון חברות ועסקים. החברה מלקטת מידע עסקי ומעבדת אותו למגוון רחב של מוצרים כגון: דוחות מידע עסקי, מעקב התרעות על שינוי במצבם של עסקים, דוחו"ת מדינה, סקירת סיכונים ותשלומים בינלאומית. כמו כן החברה מפיקה מדרכים עסקיים על גבי ספרים, תקליטורים ובאינטרנט. אתר האינטרנט של החברה:
www.dbisrael.co.il ראובן קובנט מנכ"ל D&B דן אנד-ברדסטריט ישראל:"המשק מצוי באחת משעותיו הקשות, אך חברות דנס 100 מייצגות את התקווה הגדולה לשיפור במצבו"; "אלה החברות שיובילו את המשק קדימה בשנים הבאות. הדרוג, שיאו של מאמץ שנמשך שנה, ומבוקש ביותר על-ידי קהילת העסקים בעולם."
"המשק הישראלי נמצא במיתון מתמשך. להבדיל משעות קשות אחרות שידע המשק, נתוני דנס 100 לשנת 2002 מעידים על כך, שהחברות הגדולות בישראל, אף שחלקן נפגע בגין המצב, הן חברות איתנות ובוגרות, ובהחלט בעלות סיכוי להיחלץ מהמשבר. יש לזכור, כי לא כולן מראות קיטון, חלקן צמחו וגם בכך התקווה רבה. חברות דנס 100 הן אלה שיובילו את המשק לפריצה בשנים הבאות."
אלה הדברים שאומר ראובן קובנט מנכ"ל D&B- דן אנד ברדסטריט ישראל, עם השלמת שיאו של מאמץ מרוכז, שנעשה בחודשים האחרונים, כמו מידי שנה, להביא לאנשי עסקים בארץ ובעולם ולציבור בכלל את תמונת צמרת ליגת העסקים של ישראל- דרוג דנס 100 2002.
שעה קשה למשק אך התקווה רבה- "אף שנרשמה ירידה בהכנסות במגזרים שלמים, ולמרות שחל כיווץ כללי במשק, ניכר כי התשתית הכוללת שלו, חזקה ביותר", אומר קובנט, המסתמך על מידע ממדינות מערביות רבות בהן פעילה D&B. לדבריו, גם ביחס לכלכלות מערביות אחרות, ניכר כי זהו משק רב עוצמה.
"מענין לציין, כי גם חברות ההיי-טק והביוטכנולוגיה, מוסיפות לשמש מוקד לעניין עולמי. כך גם חברות מתחום הכלכלה הישנה. ישראל תמשיך לשמש מרכז פיתוח לחברות רב-לאומיות", מוסיף קובנט.
"המשק הישראלי מעורר עניין רב בחו"ל ולראיה, הביקוש למידע כפי בא לידי ביטוי בהיקף הכניסות לאתר דנס 100. בשנה האחרונה נרשמו 1.5 מיליון כניסות לאתר זה. החלטת שתי סוכנויות הידיעות הגדולות בלומברג ורויטרס, לכלול את דרוג דנס 100 הישראלי במערכות המידע שלהן, כדרוג מוביל, מעידה על רמת הענין במשק הזה." אומר קובנט.
החברות החזקות שורדות את המיתון הקשה- ניתוח המדד מלמד, כי המשק הישראלי ידע אשתקד, את אחת השנים הקשות שלו. התעשיה תרמה מצידה תרומה כבדה למיתון ששרר בשנה זו. הייצור התעשיתי ירד בשיעור של 5.5% לאחר גידול של 10% בשנת 2000. הירידה בפעילות התעשיה נבעה הן מריסון חד בביקושים המקומיים והן מקיטון היצוא. בשנת 2000 היצוא התעשיתי התרחב ב- 27.9% ואילו ב-2001 הוא נסוג ב-6.9%.
ענף המסחר והשירותים הגיב באופן חריף פחות מאשר הענפים היצרניים במשק. אומר קובנט. במדד הפדיון הריאלי של המסחר והשירותים לא חל שינוי ב-2001 לעומת שנת 2000. מן הסתם ישנן השפעות נקודתיות של המיתון בענפים מסוימים בתחום המסחר והשירותים, בעוד ענפים אחרים הצליחו להתמודד טוב יותר עם הריסון בביקושים בשוק המקומי ב-2001.
המצעד העדכני והיוקרתי ביותר של צמרת הכלכלה- הדרוג מהווה מקור מרכזי של מידע לעושים עסקים עם ישראל, גופים מוסדיים ופרטיים כגון: בנקים להשקעות, חברות ברוקרים, קרנות הון סיכון, ממשלות וכל קהילת אנשי העסקים בעולם, המגלים עניין במיקום החברות במשק הישראלי והמתרחש בהן.
במשך השנה כולה מפרסמת החברה מדדים פרטניים לגבי כמה עשרות מגזרים במשק, המקיפים את כל קשת הפעילות הכלכלית/עסקית של ישראל.
D&B דן אנד ברדסטריט ישראל מציגה השנה, את הדרוג המוביל שלה, החושף תמונה נאמנה ביותר של פני המשק בשנת 2001. זו השנה ה-23 שבה החברה מבצעת את הדרוג. הוא מציג באופן מדויק, את פניה של הכלכלה המקומית ותוצאותיו משקפות את הנתונים הכלכליים, המתפרסמים על-ידי גופי ניתוח אחרים, כגון: בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוחות הבנקים המובילים ומומחי כלכלה.
המדד של החברה מנתח, בנוסף לרמה הענפית, או המגזרית, גם את החברה הבודדת: מי גדלה בשיעור החד ביותר, מי בצעה את הזינוק הדרמטי ביותר, מי צללה וכדומה, כך מוסר קובנט.
דירוג דנס'-100 של דן אנד ברדסטריט ישראל: בז"ן היא חברת התעשיה הגדולה בישראל; אין שינוי בצמרת לעומת דירוג אשתקד. בז"ן- בתי הזיקוק לנפט תופסת גם השנה כאשתקד את המקום הראשון בדרוג דנס'-100 במגזר התעשיה של D&B דן אנד-ברדסטריט ישראל שנה קודם לכן, כלומר לפני שני דרוגים היתה בז"ן במקום השני וחברת החשמל במקום הראשון.
מכירות בז"ן הסתכמו ב-2001 ב-2.536 מיליארד דולר, קיטון של כ- 18%(-) לעומת שנה קודמת. מתוך כך הסתכם היצוא שלה ב-705.8 מיליון דולר. גם כאן נרשם קיטון בשיעור של 5.7%(-). היצוא של בז"ן הוא נכבד ומהווה כ-27.8% מסך המכירות.
נתון מענין בסקירה על בז"ן הוא במספר המועסקים. החברה מעסיקה 1217 עובדים בלבד, לעומת חברת חשמל לישראל, הנמצאת במקום השני בדרוג התעשיה, והמעסיקה כ- 13,000 עובדים.
נתון מענין וחיובי נוסף לגבי בז"ן הוא היקף המכירות ביחס לעובדים, שהוא הגבוה ביותר ללא שעור לעומת כל החברות האחרות בדרוג.
היקף המכירות לעובד בחברה זו מסתכם בכ-2.084 מיליון דולר לעובד. בעוד שבכל שאר 150 החברות הוא מסתכם במונחים של מאות אלפי דולרים בלבד. להוציא שתי חברות נוספות הנמצאות בקטגוריית המיליון, אך הרחק מאחור לעומת בז"ן, מילובר במגזר התשומות החקלאיות עם 1.525 מיליון דולר מכירות ביחס לעובד.
החברה מעסיקה כ-1000 עובדים, ונמצאת במקום ה-90 בדרוג התעשיה הכללי. חברת מיתמור, גם היא באה מתחום התשומות החקלאיות, עם מכירות ביחס לעובד של 1.062 מיליון דולר ומעסיקה 65 עובדים בלבד.
יש לציין גם את גדיב, ברם זו שייכת לחברת האם בז"ן. גדיב עם 1.049 מיליון דולר מכירות ביחס לעובד.
מומחי החברה מציינים, כי הצלחת בז"ן טמונה בגידול בהכנסות בתי הזיקוק כתוצאה משינויים במחירי כל סוגי מוצרי הדלק וזאת כתוצאה מהתנודות במחירי הדלק בשוק העולמי.
סקירת חברות התעשיה בדרוג דנס' 100 לשנת 2002 התעשיה בשנת 2001: תחת השפעת החולשה ביצוא ובביקושים המקומיים:
סך התעשיה - היצור התעשייתי ירד ב-5.5% לאחר גידול של 10% ב-2000. מקור הנסיגה: ריסון הביקושים המקומיים וקיטון היצוא. ב-2000 התרחב היצוא התעשייתי ב-27.9% ואילו ב-2001 הוא נסוג ב-6.9%.
רקע כללי התעשיה הישראלית תרמה תרומה נכבדת למיתון ששרר בשנת 2001. הייצור התעשייתי ירד בשיעור 5.5%, לאחר גידול של 10% בשנת 2000: השכירים בתעשיה ירדו ב-2.8% לאחר גידול של 1.3% בשנה הקודמת.
הנסיגה בפעילות התעשייתית אשתקד היתה תוצאה של שילוב גורמים מרסנים, הן מצד הביקושים המקומיים והן מצד היצוא. הביקושים המקומיים לא השתתפו בגיאות של שנת 2000, בתעשיה בפרט ובמשק בכלל. הוכחה (תעשייתית) אחת לכך היא, הגידול הזעיר של 0.2% בלבד בשנת 2000 בתעשיה המסורתית (low-tech), בה משקל הביקוש המקומי גבוה מאד. הירידה בייצור של התעשיה המסורתית בשנת 2001 (3.3%-) מבטא, אם כן, המשך המיתון בתחום זה.
המפנה השלילי בפעילות התעשייתית בשנת 2001 הוא בעיקר תוצאה של מפנה מקביל ביצוא התעשייתי, בעקבות המיתון הגלובלי שהתפתח אשתקד. היצוא בכלל הוא ה"שחקן הראשי" בהתפתחות המשק בשנתיים האחרונות: הצמיחה הכלכלית בשנת 2000 הייתה מוטת-יצוא, וכך היה גם המיתון הכלכלי של שנת 2001. מפנה זה הוא בולט ביותר ביצוא התעשייתי, המהווה הרכיב העיקרי של היצוא בישראל. בשנת 2000, היצוא התעשייתי התרחב ב-27.9% ואילו בשנת 2001, הוא נסוג ב-6.9%.
נסיגה בולטת רבת השפעה למגזר יצוא ההיי-טק - הסיפור העיקרי מאחורי המפנה ביצוא התעשייתי (וכך, בייצור התעשייתי) הוא של העליה והירידה בסקטור ההיי-טק: משקל היצוא בפעילות התעשייתית של סקטור זה הוא גבוה מאד. בשנתיים האחרונות חלה התפתחות של הייצור התעשייתי ושל היצוא התעשייתי, וגיאות בטכנולוגיה העילית בשנת 2000, ונסיגה בולטת - יותר מכל סקטור תעשייתי אחר, הן בייצור והן ביצוא - בשנת 2001: כאן, שיחק תפקיד השלוב של המיתון הגלובלי והמשבר המתמשך במגזר ההיי-טק הבינלאומי.
מעניין לציין, כי הירידה בייצור התעשייתי המסורתית (low-tech) בשנת 2001 הייתה יחסית מצומצמת לעומת סקטורים תעשייתיים אחרים (כאמור, לעיל, המיתון בסקטור תעשיה זה נמשך מספר שנים).
לעומת זאת, ביצוא התעשייה המסורתית, חלה ירידה משמעותית בשנת 2001, סימן שהמיתון הגלובלי השפיע גם כאן, למרות המשקל הנמוך יחסית של היצוא שסך הפעילות התעשייתית המסורתית.
הדירוג השנתי כללי חברת D&B דן אנד ברדסטריט מדרגת את 150 חברות התעשייה הגדולות במשק הישראלי, על-פי היקף המכירות שלהן (במונחי דולרים). בשנת 2001, המכירות של חברות אלה הסתכמו בכ-38.3 מיליארד דולר, ירידה של 1.1% אחוזים לעומת שנת 2000.
ירידה זו תואמת, באופן כללי, את צימצום הפעילות התעשייתית הכוללת אשתקד (ראה "רקע כללי" לעיל). הירידה הקטנה יחסית במכירות של החברות הגדולות, לעומת הירידה המשמעותית בסך הייצור התעשייתי, מוסברת על-ידי ההשפעה המוקטנת של מיתון על הפעילות של חברות תעשייה גדולות, לעומת השפעתו על חברות קטנות יותר, שאינן מופיעות בדירוג (יש לזכור שמדד הייצור התעשייתי מחושב על בסיס מדגם של כ-2,000 חברות תעשייה, ומכסה כ-14,000 חברות).
ביצוא של 150 החברות, נרשמה דווקא עלייה בשנת 2001 - בשיעור 0.5%. אולם, תוצאה זו מסתירה התפתחויות ענפיות התואמות, אמנם, את המגמות הכלליות ביצוא התעשייתי.
התפתחויות ענפיות גם ההתפתחויות בחברות המדורגות, לפי שיבוץ ענפי, תואמות את המגמות בענף התעשיה בכלל, ובייחוד ההשפעה המרסנת של היצוא התעשייתי בשנת 2000.
המכירות בשני הסקטורים הבולטים של החברות המדורגות, חשמל ואלקטרוניקה (בעיקר היי-טק) וכימיקלים, מינרלים ופרמצבטיקה (כ-66% מסך המכירות של 150 החברות הגדולות), ירדו בשנת 2001 ב-2.7% וב-4.8%, בהתאמה. ענף החשמל והאלקטרוניקה גם סבלו מירידת יצוא בשנת 2001 - בשיעור 5.2%: לעומת זאת, ענף הכימיקלים וכו' נהנה מגידול ביצוא (4.9%), אולם בעיקר הודות לגידול ניכר ביצוא של חברת טבע - ללא טבע, גם ענף זה אופיין על-ידי ירידה ביצוא.
שני ענפים אלה הם בעלי משקל היצוא (מתוך סך המכירות) הגבוה ביותר מבין הסקטורים (משקל היצוא בשני הענפים הוא 66% אחוזים, לעומת משקל של כ-56% עבור כלל 150 החברות הגדולות). היצוא של שני ענפים אלה מהווה 78.0% מכלל היצוא של 150 החברות הגדולות (חשמל ואלקטרוניקה - 51.0%; כימיקלים וכו' - 27.0%). לא פלא, איפוא, שהמגמות העיקריות בתעשיה בשנת 2001 משתקפות היטב בתוצאות לגבי שני ענפים אלה.
מבין הסקטורים האחרים, יש לציין בייחוד את סקטור הטקסטיל והאופנה שנהנה הן מגידול משמעותי במכירות בשנת 2001 (11.8%), ומגידול משמעותי עוד יותר ביצוא (18.7%). כן נרשם גידול במכירות של ענף מוצרי המתכת (0.1%), בעיקר הודות לגידול מהיר של 37.5% ביצוא, ובענף הפלסטיק - גידול של 1.6% במכירות ושל 3.9% ביצוא.
החולשה בשוק המקומי, ובייחוד בענף הבניה, מתבטאת היטב בירידה במכירות של ענף מוצרי הבניה (2.0%-): משקל היצוא בענף זה הוא אפס. כמו כן, נרשמה עליה של 1.0% במכירות של ענף המזון, וזאת למרות הנסיגה המשמעותית ביצוא - 20.2%.
דירוג החברות בדירוג העשיריה העליונה של 150 חברות התעשיה, לא חלו שינויים משמעותיים: ארבעה המקומות הראשונים עדיין תפוסים על-ידי בתי הזיקוק, חברת החשמל, התעשייה האווירית וחברת טבע, כל אחת עם היקף מכירות מעל 2 מיליארד דולר בשנת 2001. כל העשיריה העליונה שייכת לאחד משני ענפי התעשייה הבולטים - חשמל ואלקטרוניקה וכימיקלים, מינרלים ופרמצפטיקה.
שבע מתוך 10 החברות הגדולות ביותר אופיינו על-ידי ירידה במכירות בשנת 2001, שנבעה בעיקר מירידות משמעותיות ביצוא. כך, ההתפתחויות בחברות אלה תואמות לרוב את מגמות הירידה בייצור וביצוא שאפיינו את כלל התעשייה אשתקד (ראה "רקע כללי" לעיל).
יש לציין במיוחד את הירידה של 15%, הן בייצור והן ביצוא, של חברת אינטל (100% מתוצרת החברה נועד ליצוא), בוודאי תוצאה של הירידה בביקוש לשוק הבינלאומי למוליכים למחצה. בתחום הרווח הנקי, בולטת הירידה החדה ברווח של אי.סי איי. טלקום, כאשר המשבר שעברה חברה זו ידוע היטב.
יוצאת דופן בעשירייה העליונה היא חברת טבע, שהגדילה את מכירותיה ב-18.7%, הודות לגידול חד של 22% ביצוא החברה (היצוא מהווה 88% מכלל מכירות החברה). למרות הירידה הכללית ביצוא ההיי-טק הישראלי בשנת 2001, תחום היי-טק אחד - תחום התרופות - נהנה אשתקד מהתרחבות ניכרת: נראה שחברת טבע שיחקה תפקיד חשוב בהשגת התפתחות זאת.
שינוי אחד בדירוג הראוי לציון בעשירייה העליונה הוא הירידה של מוטורולה ממקום 6 למקום 10. עקב הפסקת איחודה של חברת פלאפון בתוצאות הפעילות.
נקודות עיקריות לציון - בצד השיפור בדירוג:
1. החברות הן ממספר ענפים - חשמל ואלקטרוניקה (היי-טק) - צ'ק פוינט, לומניס, די.אס.פי.סי., כימיקלים וכו' - תרו, שני הענפים העיקריים, אולם גם בענפים מסורתיים יותר, כגון טקסטיל - דלתא גליל ופולגת, מזון - מעיינות עדן.
2. בכל המקרים, השיפור בדירוג נבע בראש ובראשונה בגידול משמעותי ביצוא. זוהי הוכחה שאפילו בשנה של חולשה כללית ביצוא התעשייתי, ישנן חברות שהצליחו לא להיגרר לתוך החולשה הזו.
בצד ההרעה בדירוג: 1. גם כאן, יש חברות מענפי ההיי-טק - גילת רשתות לווין וטלרד נטווקרס - שכנראה, הושפעו מאד מהמשבר העולמי בסקטור זה, אבל גם חברות שהושפעו בעיקר בהחלשה בביקושים המקומיים - תנובה, תדיראן מוצרי צריכה, טמבור.
2. חלק מהחברות חיפשו אלטרנטיבה בשוקי יצוא ונהנו מגידול ניכר ביצוא שלהן - תנובה (היצוא עדיין מהווה חלק קטן מאד מסך המכירות), פויכטוונגר תעשיות.
3. גם כאן, הירידות בדירוג מאפיינות חברות ממבחר סקטורים.
השורה התחתונה היא שבין 150 חברות התעשייה הגדולות בישראל, הייתה הצלחה מעורבת מאד בהתמודדות עם הגורמים שפעלו לרסן את המכירות ואת היצוא.
ענף החשמל והאלקטרוניקה רקע כללי ענף החשמל והאלקטרוניקה, המורכב ברובו מחברות היי-טק, הוביל את מגמת הצמצום בפעילות התעשייתית בשנת 2001. מגמה זו נבעה בעיקר מהמיתון הגלובלי ומהמשבר במגזר ההיי-טק הבינלאומי.
הייצור התעשייתי של מוצרי היי-טק ירד אשתקד בשיעור 8.6% אחוזים, לאחר שהשיג גידול מרשים ביותר (בשיעור של 23.5%) בשנת 2000 - שהייתה שנת השיא בתחום ההיי-טק.
מכיוון שחלק ניכר מתוצרת הענף הזה מיועד ליצוא, המפנה בפעילות גם התבטא ביצוא התעשייתי של מוצרי היי-טק: זה ירד בשנת 2001 בשיעור 10%, לאחר גידול של 49.1% בשנת 2000.
למרות התנאים הקשים ששררו בענף באופן כללי, היו בו תת-ענפים - כמו גם חברות ספציפיות - שהצליחו להרחיב את מכירותיהם, וגם את רווחיהם, בשנה הנסקרת.
הדירוג השנתי מספר החברות בענף החשמל והאלקטרוניקה, מבין 150 חברות הגדולות המופיעות ברשימת דן אנד-ברדסטריט, עולה בדירוג הנוכחי מ-45 ל-48. משקלן של אלו בסך המכירות של חברות הדירוג תופס משקל אף גדול ממספרן האבסולוטי, ומגיע ל-43.6% - ומספר המועסקים בענף עומד בשיעור דומה. במונחים יחסיים, מכירות הענף מגיעים לסכום כמעט כפול מזה של הענף השני בגודלו (כימיקלים), ומספר המועסקים בתחומי החשמל והאלקטרוניקה הוא פי שלושה ויותר מאשר בכל ענף אחר.
לכן, יש לתוצאות המאכזבות של הענף השפעה כה גדולה על התמונה הכוללת של התעשייה, אולם, ניכרת שונות משמעותית בין תת-ענפים שונים בנוף התעשייתי.
בולט לטובה תחום הביטחון. חברות העוסקות במערכות ומוצרי אלקטרוניקה ביטחונית רשמו לרוב שיפור במצבן האבסולוטי, לא כל שכן היחסי. אלביט מערכות, לדוגמה, הגדילה את מכירותיה בקרוב ל-30%, וגם אלישרא רשמה שיפור בסך המכירות, ובהיקף הייצוא שלה. במקרה של אלביט, אמנם, צמיחה זו לא גרמה לשינוי בדירוג שלה (מספר 12 מתוך 150), אך הפער בינה לבין החברה מעליה - קומברס - צומצם לחלקית אחוז מסך המכירות של שתי החברות - זאת, למרות שגם קומברס הצליחה להגדיל את מכירותיה אשתקד. מאידך, הצמיחה המתונה יותר של אלישרא הספיקה לקדם אותה בשבע שלבים בדירוג, ממקום 34 למקום 27.
חברות אחרות שעלו באופן משמעותי במדרג אינן מייצגות גורמים ענפיים או תת-ענפיים, אלא גורמים ספציפיים לגביהן או לגבי השוק בו הן פועלות. דוגמאות לכך הן לומניס (קפיצה ממקום 47 למקום 26), קריאו (מ-60 ל-45), ח. מר (מ-84 ל-50) וחברת די.אס.פי.סי. טכנולוגיות (מ-85 ל-54) - וחברת צורן, שרשמה את העלייה הגדולה ביותר, מבחינת מספר השלבים שגמעה בשנה האחרונה: ממקום 119 למקום 67 בדירוג התעשייתי.
גם בצד השלילי, היו מוקדי חולשה ענפיים. ענף המוליכים למחצה וענף הציוד לטלקומוניקציה היו שתי דוגמאות בולטות לכך, במיוחד מבין חברות הצמרת של ענף האלקטרוניקה: אינטל, ווישי, אי.סי.איי. טלקום ומוטרולה, הנמנות בין עשר הגדולות בתעשיה, רשמו כולן ירידות בהיקף המכירות שלהן, אבל מבין חברות אלה, רק מוטורולה ירדה בדירוג, מהמקום השישי למקום העשירי.
נפגעים אחרים בענפים אלו כוללים גם טלרד נטוורקס (ירידה מ-20 ל-39), וטאואר סמיקונדקטור (ירידה חדה במיוחד, ממקום 77 למקום 145).
בראש הענף ניצבת חברת החשמל, שהצליחה להגדיל את המכירות שלה בכ-3%, ובכך הרחיבה את הפער בינה לבין התעשיה האוירית, מפני שזו האחרונה ספגה כירסום של כ-4.5% במכירותיה המצרפיות. אולם מלבד היות שתי חברות אלו "שכנות" בראש הטבלה של חברות החשמל והאלקטרוניקה, והעובדה כי כל אחת מעסיקה כ-14-13 אלף עובדים, אין ביניהן כל דמיון. לא רק שהן פועלות בתחומים שונים, אלא חברת החשמל פועלת רק במשק המקומי, בעוד התעשיה האוירית מפנה יותר משלושת-רבעים ממכירותיה לייצוא.
היקף המכירות של החברה הבאה ברשימה, אינטל אלקטרוניקה, עומד רק על כשני-שליש ממכירותיה של התעשיה האוירית, אך היא מובילה את החברות הבאות אחריה - ווישי ואי.סי.אי. טלקום, בשיעור של כ-30%. לכן אין לצפות לשינויים גדולים במיקומם של חברות הצמרת, גם בשנה הנוכחית - אבל סביר מאוד להניח שהתחלופה הגדולה בין החברות המוכרות בהיקפים של 100-300 מיליון דולר תמשיך לאפיין אותן גם השנה.
ענף המזון והמשקאות רקע כללי בהשוואה לירידה של 5.5% בסך הייצור התעשייתי, הצליח ענף המזון לרשום עליה בתפוקה בשיעור של 1%. תוצאה זו אינה צריכה להפתיע: אמנם נמשך המיתון בביקושים המקומיים, אולם צפוי שצריכת מזון - הנחשב לצריכה בסיסית ולא למותרות - תושפע במידה פחותה מהמיתון, לעומת רכיבי צריכה אחרים, כגון מוצרים בני קיימא.
זו התמונה המוצגת אמנם בחשבונאות הלאומית לשנת 2001: צריכת מזון, משקאות וטבק ירדה ב-0.3% בלבד לעומת ירידה של 3.5% במוצרים בני קיימא (מתוכם: ירידה של 7.4% ברכישת ציוד לבית ושל 8.1% ברכישת מכוניות), וירידה של 7.9% ברכיב "מוצרי צריכה אחרים".
הדירוג השנתי מכירותיהן המצרפיות של 25 חברות המזון, המשקאות והטבק הכלולות בין 150 חברות התעשיה הגדולות ביותר, נשארו כמעט יציבות אשתקד (עליה של 1%). גם מספר המועסקים של חברות אלו השתנה רק באופן נמוך יחסית (עליה של 1.4%); בהקשר זה, מן הראוי לציין כי ענף המזון מהווה רק 11% מסך המכירות של 150 החברות ברשימת דן אנד ברדסטרייט, אך מספר המועסקים בו הוא מעל 13%.
במסגרת הדירוג הפנימי של החברות המרכיבות את ענף המזון, לא חלו שינויים: בראש הרשימה עומדות חברות שטראוס עלית, תנובה, אוסם וקוקה קולה. אך חברות מובילות אלה השיגו תוצאות שונות במהלך השנה, בהתאם לסוג עסקיהן ומוצריהן, פריסתן הגיאוגרפית ופעילותן בייצוא, ועוד גורמים ספציפיים לכל חברה.
שטראוס עלית ותנובה רשמו צימצום קל בהיקף מכירותיהן, בעוד אסם השיגה גידול של כ-4%, ומכירותיה של קוקה קולה היו יציבות ביחס לשנה הקודמת.
אולם, הן הירידה בהיקף המכירות של תנובה והן העליה במכירות של אסם, לא מנעו משתי החברות לרדת בדירוג הכולל: תנובה ירדה בחמישה שלבים ואבדה את מקומה בין עשרת המובילות, ואסם ירדה מהמקום ה-16 למקום ה-18. חלק מירידה זו היא "טכנית", ומשקפת את היווצרותה של קבוצת שטראוס עלית, שנכנסה לדירוג הכולל במקום 14, בעוד חברות עלית (אשתקד מקום 15) ומחלבות שטראוס (מקום 26) יצאו מהדירוג וקיבלו סימון "כוכבית" של חברת בת.
חברות בתת-הענף של מוצרי עוף נהנו מעליות במכירותיהן, וממילא בדירוגן: עוף טוב רשם גידול של מעל 10% במכירותיה וטיפסה ב-13 שלבים, למקום 95; חברת עוף טנא השיגה שיעור צמיחה כפול, וקפצה ב-19 מקומות, מ-129 ל-110.
חברות אחרות שבלטו לטובה מבין חברות המזון היו מעיינות עדן (צמיחה של 30% במכירות ועליה חדה מ-90 ל-66 בדירוג), פרוטרום (25% גידול במכירות, עליה של 33 מקומות, מ-112 ל-79) וחברת סולבר חצור. זו האחרונה רשמה התרחבות של 35% במכירותיה, בזכותן פרצה לרשימת 150 החברות המובילות ותפסה את המקום ה-143. גם חברת גלעם הצטרפה לרשימה, במקום 144; גם היא, כמו חברת סולבר, התקדמו בעיקר הודות להרחבה משמעותית בייצוא שלהן.
תחום הטבק מיוצג על-ידי חברת דובק, שרשמה את הירידה החדה ביותר במכירותיה מבין כל החברות בענף הכולל של מזון, משקאות וטבק. ירידה זו, של 35%, גרמה לדובק ליפול 49 מקומות בדירוג, מ-83, ל-132.
ענף הטקסטיל והאופנה רקע כללי הירידה בפעילות ענף הטקסטיל וההלבשה הייתה מצומצמת יותר מאשר בסך הייצור התעשייתי בשנת 2001 - 3.9%- לעומת 5.5%-. אולם הירידה הכוללת בענף זה מסתירה התפתחויות שונות לחלוטין בשני חלק הענף: היצור של טקסטיל ירד בשיעור ניכר של 8.7%, התפתחות המסמנת את המצב העגום של ענף זה באופן כללי, ואילו ייצור ענף מוצרי הלבשה עלה ב-3.8%.
תוצאה קצת מפתיעה זאת נובעת, לפחות בחלקה, משינוי חיובי, "כנגד הזרם", בצריכת מוצרי הלבשה בשנת 2001 - בשיעור 4.7% (על פי החשבונאות הלאומית: סעיף זה של הצריכה כולל גם הנעלה וחפצים אישיים).
אולם נראה שיש גם השפעת יצוא מובהקת. לגבי רוב חברות התעשיה הגדולות בענף זה, יותר מ-90% מתוצרתן מיועדת ליצוא. חברות אלה (כגון: דלתא גליל, נילית) מייצרות באמצעות טכנולוגיה עילית, המאפשרת להן להתחרות בהצלחה בשווקים בינלאומיים. חלק מהחברות השיגו התרחבות משמעותית בהיקף היצוא שלהן בשנת 2001 - שוב, כנגד זרם הירידה ביצוא התעשייתי אשתקד. אין ספק שהתפתחות הייצוא תרמה רבות לגידול בייצור הכולל של ענף הטקסטיל וההלבשה בשנת 2001.
הדירוג השנתי ענף הטקסטיל והאופנה מונה שש מבין 150 החברות המרכיבות את רשימת החברות התעשייתיות המובילות בדרוג דנס-100 של D&B אולם משקלן בסך המכירות מגיע רק ל-3.4%, ומשקלן בייצוא המצרפי על כ-5%.
למעשה, תת-ענף הטקסטיל וההלבשה עומד בצלו של חברת דלתא גליל, שמכירותיה הסתכמו בשנת 2001 בכ-559 מיליון דולר - סכום העולה על המכירות המשותפות של שלושת החברות הבאות ברשימה. כמו כן, מספר המועסקים של דלתא עולה על המספר המצרפי של העובדים של כל חמשת חברות ההלבשה האחרות הכלולות בדירוג של D&B.
דלתא גליל הצליחה להרחיב את מכירותיה הכוללות בכ-29%, הודות לצמיחה של המכירות לייצוא (המהוות מעל 90% מסך המכירות) בכ-32%. הודות להישגים אלה, עלתה דלתא בשבע שלבים בדירוג הכולל, מהמקום ה-23 למקום ה-16.
אולם גם חברת פולגת רשמה צמיחה של קרוב ל-20% במכירותיה, ושל יותר מ-24% בהיקף הייצוא שלה. כתוצאה, היא עלתה ב-16 שלבים, מ-67 ל-51.
למעשה, מבין שש חברות ההלבשה ברשימה, רק אחת - תפרון - ספגה ירידה במכירות, בשיעור 15.5%, וירדה בדירוג (מ-39 ל-41). אצל כיתן, נילית וארגמן, נרשמו עליות קלות במכירות, וגם בדירוג הכולל.
חברות התעשיה המובילות - דרוג על-פי גידול במכירות: לומניס מובילה את דרוג התעשיה לפי גידול במכירות 95%; 4 מ-10 המובילות הן מתחום חשמל ואלקטרוניקה.
חברת לומניס (לשעבר אי.סי.אס מערכות רפואיות) מובילה את דרוג חברות התעשיה על פי גידול במכירות אשתקד.
החברה מכרה ב-2001 ב-315 מיליון דולר גידול של 95% לעומת שנה קודמת. מתוך כך מייצאת החברה ב-307 מיליון דולר (97%).
במקום השני נמצאת סולתם עם מכירות בסך 73 מיליון דולר וגידול של 82% לעומת שנה קודמת. אך אצלה נרשם גידול דרמטי במיוחד ביצוא לעומת שנה קודמת -233% ובמונחים כספיים, יצוא של 66 מיליון דולר (91% מכלל המכירות), וזאת עקב עסקת נשק גדולה שנחתמה במהלך השנה.
ארבע חברות מתוך 10 המופיעות בדרוג זה של המובילות בגידול במכירות הן מתחום החשמל והאלקטרוניקה - לומינס, ח. מר תעשיות, צורן, די.אס.פי.סי. טכנולוגיות.
שתיים מתחום התוכנה - ריטליקס ו-טי.טי.אי.
אחת ממוצרי מתכת - סולתם.
אחת ממוצרי בניה - איטונג תעשיות.
אחת ממזון, שתיה וטבק - סולבר חצור.
שעורי הצמיחה המשמעותיים בדרוג זה נעים מהנמוך ביותר - 35% גידול, לעומת שנה קודמת, בחברת סולבר חצור הסוגרת את הדרוג ונמצאת במקום ה-143 בדרוג הכללי ועד 95% גידול לעומת אשתקד כאמור בחברת לומניס.
ממוצע הגידול בדרוג זה הוא - 57.3%.
המכירות הגבוהות ביותר ביחס לעובד נרשמו בחברת צורן - 802.2 אלף דולר, הרבה לפני סולבר חצור עם 401.9 אלף דולר לעובד ודי.אס.פי.סי. טכנולוגיות עם 348.5 אלף דולר לעובד.
דרוג המעסיקים המובילים בישראל: התעשיה האווירית לישראל מובילה בדרוג עם 14,500 מועסקים.
התעשיה האווירית לישראל תופסת את המקום הראשון בדרוג המעסיקים המובילים. את המקום השני תופסת קבוצת השמירה, ובמקום השלישי- חברת החשמל לישראל. אחריהן בדרוג נמצאות חברת בזק במקום הרביעי וחברת דלתא גליל במקום החמישי. כל חמשת החברות המובילות בדרוג מעסיקות למעלה מ- 10,000 מועסקים.
מבחינת מספר מועסקים הרי בתעשיה האווירית מועסקים 14,500 איש.
קבוצת השמירה מעסיקה 14,000 איש.
במקום השלישי חברת החשמל עם 12,998 איש.
במקום הרביעי בזק עם 12,578 איש.
במקום החמישי דלתא גליל עם 11,000 איש.
מהמקום השישי ועד למקום ה-20 בדרוג מעסיקות כל החברות פחות מ-10,000 עובדים כאשר החברה האחרונה בדרוג ובמקום ה-20 היא פורמולה עם 4000 עובדים.
14 חברות מתוך ה-20 בדרוג המובילות הן מתחום התעשייה. 6 האחרות מתחום המסחר והשירותים.
בתחומי פעילות 6 הן מתחום החשמל והאלקטרוניקה וזה הרוב. 3 מתחום רשתות השיווק הקמעונאיות. 3 תחום המזון, השתיה והטבק. 2 מתחום הכימיקלים והפרמצבטיקה. 1 מתחום האנרגיה. 1 מתחום טקסטיל ואופנה. 1 מתחום ההובלה. 1 מתחום מוצרי מתכת ו-1 מתחום תוכנה. 1 מתחום שירותים עסקיים.
דרוג דנס 100 לחברות המסחר והשרותים
בזק במקום הראשון זו השנה ה-10.
חברת דן אנד ברדסטריט מדרגת את 150 החברות הגדולות בתחום המסחר והשירותים בישראל, ב-18 ענפים נפרדים. הקריטריון לדירוג הוא ההכנסות מפעילות, במונחי דולרים.
בעשירייה העליונה של דירוג 150 החברות הגדולות בתחום המסחר והשירותים, כמעט לא חלו שינויים במיקום החברות: כצפוי, חברת בזק נשארת במקום הראשון, זו השנה ה-10 (מאז 1992). אלון חברת הדלק עלתה למקום השני במקום חברת צים, עם גידול חד של 54.2% בהכנסותיה, כתוצאה מרכישת חברה אמריקנית גדולה בתחום האנרגיה (ראה "ענף האנרגיה" להלן).
צים איבדה את המקום השני בדירוג, כתוצאה מירידה של 6.8% בהכנסותיה אשתקד. החברה האחרת מענף ההובלה בעשירייה העליונה - אל-על רשמה גם היא ירידה משמעותית בהכנסות (15.4%-), וגם ירדה מקום אחד בדירוג כתוצאה מכך (מ-6 ל-7).
סך ההכנסות של 150 החברות הגדולות בשנת 2001 הסתכמו ב-31.8 מיליארד דולר, ירידה של 2.1% לעומת שנת 2000. כמו בתעשייה (על פי- 150 החברות הגדולות שם), היקף הירידה היה יחסית מצומצם, בהתחשבות במיתון שמעמיק שאפיין את שנת 2001. כאמור לעיל (ראה "רקע כללי"), הדבר נובע, כנראה, מהעובדה שתחום המסחר והשירותים נוטה להגיב בפיגור מסוים למיתון. עם זאת, השינויים בהיקף הפעילות ברמת ענף בודד היו שונים מאד אחד מהשני אשתקד (ראה להלן: "התפתחויות ענפיות").
למרות הירידה בפעילות הכוללת - ולו במידה מצומצמת, חלה עלייה במספר העובדים הכולל בשנת 2001, בשיעור 7.0%. לרוב, הייתה קונסיסטנטיות בין התפתחות הפעילות והתעסוקה בענף הבודד - כלומר, ירידה בפעילות בענף מסוים לוותה בירידה בתעסוקה, וההפך. הגידול בתעסוקה הכוללת נבע מגידול ניכר בתעסוקה בענפים מסוימים, בשיעור חד יותר מגידול הפעילות באותם ענפים, כך שערך הפעילות לעובד ירד בענפים אלה (הענפים הבולטים כאן היו: אנרגיה, השכרת רכב, רכיבים אלקטרוניים, תקשורת ותשתיות וטלפוניה).
סקירת דרוג חברות המסחר והשירותים בדרוג דנס' 100 לשנת 2002 המסחר והשירותים בשנת 2001: תוצאות מעורבות מאד רקע כללי מקובל בתקופת מיתון (לפחות בשלבים הראשונים שלו), שענפי המסחר והשירותים מגיבים בפחות חריפות מאשר ענפים יצרניים. כך היה, אמנם, במשק הישראלי בשנת 2001. במדד הפדיון (הריאלי) במסחר ושירותים, לא חל שינוי בשנת 2001 לעומת אשתקד (ירידה של 5.5%, למשל, במדד הייצור התעשייתי בשנת 2001).
אולם, לא היו התפתחויות אחידות בין ענפי המסחר והשירותים השונים הכלולים במדד הכולל (לא כולם מכוסים על-ידי דירוג החברות של דן אנד ברדסטריט). מספר הלינות בבתי מלון בישראל ירד בשיעור של 22.6%, בעיקר הודות לירידה תלולה של 60.5% בלינות תיירים: הגידול בלינות ישראלים אשתקד - 14.5% - לא הספיק לקזז את ההשפעה המרסנת של המשבר בתיירות הנכנסת.
לעומת זאת, היה גידול של 10.7% בתנועה האווירית היוצאת מנמל התעופה בן גוריון, המבטאת את הגידול המתמשך ביציאות ישראליים לחו"ל. מגמה זו אפשרה גידול בפעילות ענף הנסיעות ושירותי התיירות.
המיתון הורגש היטב בענף הרכב: חלה ירידה של 8.5% באספקת מכוניות נוסעים לשוק המקומי בשנת 2001.
לסיכום, היו השפעות נקודתיות של המיתון בענפים מסוימים בתחום המסחר והשירותים,ואילו ענפים אחרים הצליחו להתמודד יותר טוב עם ריסון הביקושים בשוק המקומי בשנת 2001.
הדירוג השנתי כללי חברת דן אנד ברדסטריט מדרגת את 150 החברות הגדולות בתחום המסחר והשירותים בישראל, ב-18 ענפים נפרדים. הקריטריון לדירוג הוא ההכנסות מפעילות, במונחי דולרים.
סך ההכנסות של 150 החברות הגדולות בשנת 2001 הסתכמו ב-31.8 מיליארד דולר, ירידה של 2.1% לעומת שנת 2000. כמו בתעשייה (על-פי 150 החברות הגדולות שם), היקף הירידה היה יחסית מצומצם, בהתחשבות במיתון המעמיק שאפיין את שנת 2001. כאמור לעיל (ראה "רקע כללי"), הדבר נובע, כנראה, מהעובדה שתחום המסחר והשירותים נוטה להגיב בפיגור מסוים למיתון. עם זאת, השינויים בהיקף הפעילות ברמת ענף בודד היו שונים מאד אחד מהשני אשתקד (ראה להלן: "התפתחויות ענפיות").
למרות הירידה בפעילות הכוללת - ולו במידה מצומצמת, חלה עלייה במספר העובדים הכולל בשנת 2001, בשיעור 7.0%. לרוב, הייתה קונסיסטנטיות בין התפתחות הפעילות והתעסוקה בענף הבודד - כלומר, ירידה בפעילות בענף מסוים לוותה בירידה בתעסוקה, וההפך. הגידול בתעסוקה הכוללת נבע מגידול ניכר בתעסוקה בענפים מסוימים, בשיעור חד יותר מגידול הפעילות באותם ענפים, כך שערך הפעילות לעובד ירד בענפים אלה (הענפים הבולטים כאן היו: אנרגיה, השכרת רכב, רכיבים אלקטרוניים, תקשורת ותשתיות וטלפוניה).
התפתחויות ענפיות ברמה הענפית, היו התפתחויות דרמטיות בשני הכיוונים בשנת 2001. ענפים שרשמו עליה משמעותית בהכנסות מפעילות היו: השכרת רכב (55.7%: ראה הסבר להלן), שירותים עסקיים (35.8%), שירותי תקשורת (40.0%) ונסיעות ושירותי תיירות (11.9%). ארבעה ענפים אלה הם בין הקטנים בתחום והכנסותיהם מהווים רק 8% מסך ההכנסות במסחר ושירותים.
לעומתם, נרשמו ירידות משמעותיות בהכנסות בענפים הבאים: רכיבים אלקטרוניים (48%-), מלונאות (32%-), מחשבים (28.9%-) שלושת גם ארבעת ענפים אלה מהווים ביחד רק חלק קטן מסך ההכנסות במסחר ושירותים - 7.4%.
הענפים שהכנסותיהם מהווים חלק משמעותי יותר מסך ההכנסות בתחום אופיינו לרוב על-ידי ירידות קטנות יותר בהכנסות בשנת 2001, והתפתחויות אלה הכתיבו את התוצאה הכוללת של ירידה מצומצמת בהכנסות בתחום אשתקד: אנרגיה (16.2% מסך ההכנסות: ירידה של 0.6% בהכנסות בשנת 2001), יבוא רכב (9.8% מסך ההכנסות: ירידה של 2.8% בהכנסות ב-2001), שירותי הפצה וסיטונאות (9% מסך ההכנסות, ירידה של 0.6% ב-2001), תובלה (12.2% מסך ההכנסות, ירידה של 8.6% ב-2001).
יחד עם זאת, היו גם ענפים עיקריים שנהנו מגידול משמעותי בהכנסות אשתקד: שיווק קימעונאי (16.8% מכלל ההכנסות, גידול של 5.7% בשנת 2001), תשתיות וטלפוניה (3.6% מסך ההכנסות, גידול של 12.9 ב-2001).
דירוג החברות בעשירייה העליונה של דירוג 150 החברות הגדולות בתחום המסחר והשירותים, כמעט לא חלו שינויים במיקום החברות: כצפוי, חברת בזק נשארת במקום הראשון. אלון חברת הדלק עלתה למקום השני במקום חברת צים, עם גידול חד של 54.2% בהכנסותיה, כתוצאה מרכישת חברה אמריקנית גדולה בתחום האנרגיה (ראה "ענף האנרגיה" להלן).
צים איבדה את המקום השני בדירוג, כתוצאה מירידה של 6.8% בהכנסותיה אשתקד. חברה נוספת מענף ההובלה בעשירייה העליונה - חברת אל-על - גם רשמה ירידה משמעותית בהכנסותיה (15.4%-) וגם ירדה מקום אחד בדירוג כתוצאה מכך (מ-6 ל-7).
קו-אופ הריבוע הכחול עלתה שני מקומות בדירוג (מ-8 ל-6), לאחר גידול של 6.3% בהכנסותיה: גם חברת שופר-סל (הנציג השני בענף שיווק קמעונאי בעשירייה העליונה) הגדילה את הכנסותיה ב-2001, אף בשיעור גבוה יותר (7.8%), אולם נשארה במקום הרביעי בדירוג הכולל.
כל שלושת החברות של טלפוניה סלולרית נהנו מגידול בהכנסות בשנת 2001, ובייחוד חברת פרטנר - גידול של 54.5% בהכנסות אפשר שיפור נאה של 4 מקומות בדירוג (מ-15 ל-11). חברה נוספת מבין הגדולות ביותר - מענף האנרגיה - ששיפרה את דירוגה באופן משמעותי הייתה החברה הישראלית לאספקת פחם (גידול בהכנסות - 26%, שיפור של 6 מקומות בדירוג, מ-21 ל-15).
הירידה הניכרת ברכישת מכוניות נוסעים בשנת 2001, השפיעה על הכנסותיהם ודירוגם של יבואני רכב (שרובם מדורגים ב-50 המקומות הראשונים בדירוג הכולל). אולם, גם כאן, כמו בכלל תחום המסחר והשירותים, התמונה איננה אחידה - היו חברות שרשמו גידול בהכנסות ושיפור בדירוג.
תת-ענף בו החברות המדורגות רשמו גידול בהכנסות ושיפור במיקום הדירוג הוא השכרת הרכב. בולטת היא חברת ניו קופל, שהכנסותיה עלו ב-99% ושיפרו את מיקומה ב- 74 מקומות (מ-127 -53). הסיבה כאן איננה דווקא השכרת רכב, אלא ליסינג, ובייחוד לחברות היי-טק. למרות המשבר במגזר ההיי-טק, ואי חידושו של הסכמי ליסינג של צי הרכב על-ידי חברות רבות במגזר זה, מבנה ההסכמים (שנחתמו בתקופת הגיאות בשנת 2000) הוא אשר מסביר את הגידול הניכר בהכנסות בשנת 2001. סביר להניח שדירוג שנת 2003 יושפע בכיוון ההפוך, בגלל אי חידוש ההסכמים.
קונסיסטנטיות בתוצאות, אלא בכיוון מטה, מאפיינת כצפוי, את החברות בענף המלונאות: חברת מלונות דן איבדה 19 מקומות בדירוג (ממקום 50 למקום 69), לאחר ירידה של כ-24% בהכנסותיה אשתקד. חברת ישרוטל ירדה 11 מקומות (מ-80 ל-91), תוך ירידה של 7.5% בהכנסות.
דירוג החברות חברות האנרגיה המדורגות בין 150 החברות הגדולות בתחום המסחר והשירותים הן בעיקר חברות דלק (חברות פז, דלק, סונול ודור אנרגיה), חברות גז (אמישראגז, סופר גז) ומספר חברות מתחומי אנרגיה אחרים. הגדולה מכולם (הממוקמת במקום השני בדירוג הכללי) היא אלון חברת הדלק (בעליה של דור אנרגיה).
חוץ מחברות הגז וחברה קטנה אחרת, כל החברות בענף זה ממוקמות ב-20 המקומות הראשונים בדירוג הכולל. לרוב, השינויים בדירוג החברות בענף זה היו מינימליים - 5 מתוך 9 החברות המדורגות (כולן בחלק הגבוה של הדירוג הכולל) נעו בין 0 ל-2 מקומות בשני הכיוונים.
אין זה אומר שלא חלו שינויים משמעותיים בהכנסות החברות בשנת 2001. בין חברות הדלק (כמו למעשה בדירוג של כלל 150 החברות), התוצאות היו מעורבות: חברת פז (במקום 9 בדירוג הכולל ירדה ממקום 7 בשנה הקודמת) רשמה ירידה של 21.5% בהכנסות, בו בזמן שחברת דלק (מקום 10 בדירוג הכולל, ללא שינוי במיקום) נהנתה מגידול של 7.6% בהכנסות.
ה"סיפור" העיקרי של הדירוג הנוכחי הוא גידול ההכנסות של אלון חברת הדלק (54.3% - טיפוס למקום השני בדירוג הכולל). המקור היה הרכישה, במשך שנת 2000, של חברת הדלק האמריקנית טוטאל-פינה (Total Fina). מכיוון ששנת 2001 הייתה השנה הראשונה המלאה של בעלות חדשה זו, הדבר מתבטא במלוא עוצמתו בהכנסות של אלון אשתקד.
ענף התשתיות והטלפוניה דירוג החברות למרות קיומו של גורם דומיננטי בענף, בדמות בזק, עיקר ההתפתחויות בענף התשתיות והטלפוניה התרכזו בחברות הקטנות והבינוניות, הפעילות בתת-ענפים שונים.
מעמדו המונופוליסטי של בזק בתחום הטלפוניה הפנים-ארצית הקווית מעמיד חברה זו בקטגוריה בפני עצמה - אך היא מיוצגת בשני מוקדי תחרות על-ידי חברות בת (פלאפון ובזק בינלאומי). מכירותיה של בזק ירדו אשתקד ביותר מ-4%, והסתכמו ב-1846 מיליון דולר. אולם היא הצליחה לעבור מהפסד לרווח ב-2001 והיא נשארת חברת השירותים הגדולה ביותר בישראל, לפי רשימת דן אנד ברדסטריט.
בתת-הענף של טלפוניה סלולרית, גדלו הישגיה של פרטנר מול מתחריה, סלקום ופלאפון (בה יש לבזק בעלות חלקית). מכירותיה של פרטנר צמחו בקרוב ל-55%, לעומת שיעור גידול קטן של 2% ו-7% בהתאמה אצל פלאפון וסלקום. אך גם לאחר צמיחה מהירה זו, מכירותיה של פרטנר נשארו נמוכות יותר מאלו של פלאפון (בכ-70 מיליון דולר) ושל סלקום (בכ-335 מיליון דולר, כלומר קרוב ל-50% מעל מכירות פרטנר ב-2001).
בכל מקרה, הזינוק בהיקף מכירותיה אפשרה לפרטנר לטפס בארבעה שלבים בדירוג הכולל של 150 חברות השירותים הגדולות ביותר, ממקום 15 למקום 11. סלקום, שלא דורגה אשתקד, עומדת במקום 8, ופלאפון אינה מודרגת, בגלל הבעלות החלקית של בזק.
חברת מירס, שהיא חברת-בת של מוטורולה ישראל, לא הצליחה להרחיב את מכירותיה אשתקד. מכירותיה נפלו בכ-2%, ומירס מדורגת (בפעם הראשונה) במקום 59, מבין 150 חברות השירותים המובילות.
חברת אלקטל ישראל, הוכנסה לדירוג של חברות השירותים בפעם הראשונה.
גם בתת-הענף של שירותי טלפוניה בינלאומיים, לא רוותה בזק נחת. חברת הבת שלה, בזק בינלאומי, רשמה ירידה של כ-2% בהיקף מכירותיה, בעוד שתי המתחרות - קוו זהב וברק אי.טי.סי., השיגו שיעורי צמיחה של כ-20% כל אחת. כתוצאה, שלושת החברות נמצאות ברמת מכירות דומה, בטווח של בין 146 מיליון דולר (ברק) ל-153 מיליון דולר (קווי זהב).
הצמיחה המהירה של קווי זהב וברק עזרו להן לטפס ב-7 וב-8 מקומות בהתאמה, ברשימת 150 חברות השירותים המובילות; קווי זהב הגיעה למקום 42, בדירוג לשנת 2002, בעוד שברק עלתה למקום 46.
ענף הנסיעות ושירותי תיירות הדירוג השנתי השנה הנסקרת הייתה קשה ביותר לתחום התיירות, בכל העולם בעקבות ה-11 בספטמבר, אבל במיוחד בישראל, לאחר פרוץ האינתיפאדה והתקפות הטרור הפלשתיניות כבר באוקטובר 2000.
למרות רקע זה, חלק מהחברות בתחום הנסיעות ושירותי התיירות, מבין אלה הנכללות ברשימת הדנס-100, הצליחו להגדיל את היקף המכירות ואף את הרווחיות שלהן. הסיבה העיקרית לכך היא המשך מגמת העלייה ביציאות הישראלים לחו"ל.
בסה"כ, נכללות תשע חברות בענף זה. הגדולה מביניהן, בהפרש משמעותי, היתה ונשארה חברת איסתא. אך מאחר וחברה זו לא הצליחה להגדיל את מכירותיה, בעוד שהחברות המדורגות אחריה: השטיח המעופף וקשרי תעופה כן עשו זאת, ובשיעור ניכר של כ-20% כל אחת, הפער בין המובילה לחברות האחרות צומצם באופן משמעותי.
יציבות עסקיה של איסתא גרמה לה לרדת שלב אחד בדירוג הכולל של חברות השירותים המובילות של דן אנד ברדסטריט למקום ה-47. לעומת זאת, הצמיחה שרשמו השטיח המעופף וקשרי תעופה הובילה אותן לעליות של 9 ו-11 מקומות בהתאמה, לדירוגים הצמודים של 70 ו-71 ברשימה הכוללת.
החברה בענף זה שהישגיה בלטו במיוחד בשנה החולפת הייתה יוניטל. הזינוק של 72% במכירותיה, לרמה של כמעט 90 מיליון דולר, הביאה אותה לקרבתן של השטיח המעופף וקשרי תעופה. בכך היא גם השאירה מאחור את החברות כלל תיירות, אופיר טורס ונתור. במונחים של דירוג 150 החברות המובילות, יוניטל הצליחה לנתר ב-65 מקומות בשנה אחת, מ-141 (כלומר, קרובה לתחתית) למקום האמצעי ברשימה: 76.
גם חברת אשת תיירות רשמה גידול נאה למדי במכירותיה- 30%, בזכותו היא נכנסה לרשימת המובילות בפעם הראשונה במקום ה- 133.
מבין החברות בענף הכלולות ברשימה המובילה, רק כלל תיירות רשמה קיטון בהיקף המכירות, של 17.5%. זה גרם לה לרדת 18 מקומות בדירוג מ-63 ל-81. אולם גם חברת אופיר טורס, שמכירותיה עלו בשיעור זניח, ספגה ירידה דומה של 15 שלבים למקום 88.
מאידך חברת נתור, שהכנסותיה הצטמצמו ב- 3% בלבד, ירדה גם היא בשני שלבים, למקום 103. חברת המילניום השלישי, רשמה עליה של 7% במכירותיה, זכתה בעליה של 11 מקומות במיקומה, למקום 122.
