איש העסקים אהרון לילוף נמצא אמש בחדרו במלון דן פנורמה ללא רוח חיים. בדיקה ראשונית העלתה כי שם קץ לחייו. לילוף נחקר לפני כשבועיים בחשד להוצאת כספים במרמה מחברת אורליין. בתום חקירתו שוחרר בערבות.
כפי שדיווחנו כאן, חוקרי רשות ניירות הסכימו ביום 9 ליוני לשחרר בערבות את אהרון לילוף (47) מראשון לציון, שעל-פי רשות ני"ע היה בעל השליטה האמיתי בחברת אורליין. יחד עימו נעצר ושוחרר שגיב יוחנן נציה (36) ממושב גאליה, בעל השליטה ומנכ"ל החברה.
השניים נעצרו בחשד שהוציאו בדרכי מירמה כספים מקופת החברה והעבירו אותם לחשבונם הפרטי ולחברות שבשליטתם תוך ביצוע פעולות להשמדת ראיות שיובילו לגילוי משיכות הכספים. עוה"ד ניר רשף ועמית ברטוב, באי כוח לילוף ועו"ד ירון פורר, בא כוח נציה טענו כי מרשיהם מכחישים כי בוצעו עבירות בחברה וכי מדובר בעלילה.
בדיון בבימ"ש, טענה הרשות לני"ע, כי הפסדים בסך של 9.2 מיליון שקל באופציות מעו"ף, שעליהם דיווחה אורליין בתחילת דצמבר (ושמחקו את רוב ההון העצמי של החברה) לא היו ולא נבראו.
החשד הנחקר הוא שלילוף, ששלט באורליין באמצעות "אנשי קש", ושגיב נציה, ששימש כמנכ"ל אורליין, הוציאו בדירכי מרמה מיליוני שקלים מקופת החברה לכיסם הפרטי ולחברות שבשליטתם, ולאחר מכן נקטו בפעולות שונות, בהן זיוף ורישום פרטים כוזבים בדבר ההשקעה באופציות מעו"ף שנמחקה, לשם טשטוש והסתרת משיכות כספים אלה. על-פי החקירה, אורליין כלל לא השקיעה בתקופה הרלבנטית באופציות מעו"ף.
במסמך שהציגו החוקרים לביהמ"ש נכתב בין היתר כי חברת אורליין ייזום והשקעות בע"מ היא חברה ציבורית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. אורליין פעלה במהלך התקופה הרלבנטית לתקופה זו (השנים 2005-2003) בשורה של תחומי פעילות - נדל"ן, מסחר במוצרי צריכה וייזום השקעות. נכון למועד זה והחל מחודש אפריל 2005 הושעתה אורליין מהמסחר בבורסה בתל-אביב, וזאת עקב אי הגשת דוחותיה השנתיים לשנת 2005ונתק בין הבורסה ובין מנהלי החברה.
נטען, כי שגיב נציה היה במהלך התקופה הרלבנטית לחקירה זו בעל השליטה באורליין. כמו כן, שימש נציה כמנכ"ל החברה.
לדברי הסנגורים, אהרון לילוף לא נשא בכל תפקיד פורמלי בחברה, ולכאורה לא התקיים כל קשר בינו ובין אורליין. אלא שעל-פי החשד ובהתאם לממצאי החקירה היה לילוף בעל השליטה בחברה, והוא היה מקבל ההחלטות האמיתי בה, כאשר נושאי המשרה ומחזיקי המניות האחרים רק שימשו לו ככסות.
החקירה אוששה את החשד לפיו למרות שללילוף לא היה כל מעמד רשמי באורליין, הרי שבפועל הוא היה בעל השליטה האמיתי בחברה, תוך שימוש באנשי קש. מממצאי החקירה עולה, כי במהלך התקופה הנחקרת, יצאו מאורליין מיליוני שקלים לגורמים שונים, אשר הוצגו בספרי החשבונות של החברה ובדוחות הכספיים שלה כבעלי חוב של החברה - לקוחות שטרם שילמו את חובם, ספקים שקיבלו מקדמות וכיוצא בזה. החקירה העלתה כי בפועל, כספים אלה יצאו ברובם לחברה פרטית המצויה בשליטתו, במישרין או בעקיפין, של לילוף.
לסיכום כותבים החוקרים: "מממצאי החקירה עולה החשד כי החשודים הוציאו, בשלב הראשון, מיליוני שקלים מאורליין לחברות הנשלטות על-ידם, בשלב השני יצרו מצגי שווא כאילו הכספים הוחזרו לחברה, ולבסוף יצרו שורה של מצגי שווא וזיופים בדבר אובדן הכספים בהשקעה כושלת של החברה. כמו כן, דיווחים של החברה אודות הקצאה פרטית במסגרתה נכנס לחברה סכום של 1.5 מיליון ש"ח היו כוזבים ומופרכים גם הם".
החוקרים טענו בדיון כי במהלך החקירה גובשו ראיות משמעותיות המצביעות על אחריותם של החשודים לעבירות שפורטו לעיל. לאור חומרת העבירות, לאור הסנקציה החמורה הקבועה בגינן ולאור היקף הראיות הקושרות את החשודים לעבירות אלה, מתקיים במקרה דנן חשש כבד להימלטות מאימת הדין, ואי התייצבות להליכי חקירה ומשפט.
בנוסף, קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה, העולה מטיב העבירות שבוצעו על-פי החשד על-ידי החשודים - עבירות שבוצעו במטרה להסתיר ולהסוות פעולות מרמה שונות שננקטו על-ידם.
לפיכך, הסכימו החוקרים לשחררם ממעצר בתנאים מגבילים, שכללו בין השאר: איסור יציאה מהארץ, הפקדת דרכון, איסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה והפקדת ערבות בנקאית בסכום משמעותי.
