לפני כחודשיים הגיש המינהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת למנכ"ל המשרד דוח שבחן את פער המחירים בין ישראל לבין המחיר הממוצע של מדינות ה-OECD בארבעת השווקים הבאים: שוק סכיני הגילוח, הפסטות, הקוקה קולה והמיונית.
מנתוני המינהל ומתחשיב שהועבר אליו מארגון ה-OECD באמצעות הלמ"ס עלה לכאורה, כי בשוק סכיני הגילוח והפסטות עמד פער המחירים בין ישראל לבין ממוצע מדינות ה-OECD על לפחות פי 2, ולפחות ב-75% ממדינות ה-OECD היו המחירים נמוכים בהשוואה לישראל. לעומת זאת בקוקה קולה לא נמצא פער, בעוד שבמיונז המחירים בישראל נמצאו נמוכים ביחס לממוצע ב-OECD.
יצויין, כי הנתונים על-פיהם ביסס המשרד את ממצאיו לגבי ארבעת השווקים לעיל לקוחים מהסבב הראשון של איסוף הנתונים לפרויקט 2005, והם מתייחסים לנתונים מהשנים 2003 ו-2004 מתוקנים לנקודת זמן.
בעקבות הממצאים הללו פנה המשרד אל חברת שסטוביץ וחברת אסם מתוקף היותם ספקים דומיננטיים בשווקי סכיני גילוח ופסטות בהתאמה, לקבל הבהרות והסברים לגודל הפער. החברות הללו העבירו הבהרות ונתונים אשר הצביעו על כך שהמחיר הממוצע של כל אחד מהמוצרים במדינות שנסקרו על ידם דומה לזה בישראל. בהתאם לממצאים הללו פנה המשרד באמצעות הלמ"ס לארגון ה-OECD לבחון מחדש את נתוניו ואת התחשיב שהועבר אלינו בתום הסבב הראשון של סכום הנתונים.
ה-OECD העביר לאחרונה נתונים ראשוניים מן הסבב השני של עדכוני נתונים וממנו עולה כדלקמן: הפער במחירי סכיני הגילוח (ג'ילט מאך 3, 4 או 5 סכינים) בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD הצטמצם ביחס לפער שחושב על בסיס נתוני הסבב הראשון, ובמקרים מסוימים נמצא כי ישראל אף זולה יותר. מכאן שמהסבב השני עולה כי סכיני גילוח מתוצרת ג'ילט בישראל, ככל הנראה, אינם יקרים יותר בהשוואה לחלק מהמדינות, ואף יתכן כי בחלק מהמקרים הם זולים יותר. לגבי שאר המוצרים שהושוו עדיין אין נתונים מעודכנים אך בהחלט יתכנו שינויים גם במוצרים אלה.
במשרד התמ"ת מדגישים, כי הממצאים בעקבות הסבב השני אינם סופיים הואיל וצפויים עוד כשני סבבי עדכונים בשנה הקרובה. בשלב זה ועד שיתקבלו הנתונים הסופים מארגון ה-OECD, המינהל לתכנון מחקר וכלכלה בשיתוף הלמ"ס ממשיכים לבחון שיטות נוספות של איסוף נתונים ושימוש במתודולוגיות נוספות למעקב אחר המחירים באופן מסודר ועל פני זמן הן בתוך ישראל והן בהשוואה בינלאומית.
