בית-המשפט לענייני משפחה בחיפה נענה (ב', 11.07.05) לבקשת אלמנה לעשות שימוש בזרעו של בעלה המנוח. האלמנה, שבית המשפט הטיל צו איסור פרסום על זהותה, פנתה לפני כשנתיים לבית המשפט בבקשה להורות על נטילת זרע מגופת המנוח, דבר שניתן לבצע מבחינה רפואית-מדעית רק כ-12 שעות לאחר הפטירה.
בית-המשפט נעתר לבקשתה הדחופה, והורה לבית חולים רמב"ם להוציא את הזרע ולשמור אותו במצב של הקפאה, תוך הבהרה כי בכך אין לה אפשרות לעשות שימוש באותו זרע לצורך הפרייה, אלא עליה להגיש בקשה נוספת שתובא להכרעת בית המשפט.
בבקשתה לעשיית שימוש בזרע המוקפא, טענה האלמנה, כי בשלה בליבה ההחלטה להגיש את התובענה מתוך רצון לממש את האהבה ששררה בינה לבין בעלה המנוח ואת רצונם המשותף להביא ילד לעולם. היא הדגישה כי אין בכוונתה להפוך את הילד שיוולד לאנדרטה לזכרו של המנוח, אלא לגדלו ככל הילדים, והיא זוכה לתמיכה מהוריה ולהסכמה מהורי המנוח.
לבית המשפט הוגש תסקיר של פקידת סעד, אשר המליצה להיעתר לבקשת האלמנה, וציינה את יחסי הזוגיות יוצאי הדופן שהיו בין בני הזוג, ורצונה האמיתי של האלמנה להביא ילד לעולם.
גם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לא ראתה מניעה חוקית לקבלת הבקשה, וזאת בכפוף להוכחת קיומו של רצון המנוח ובקיום רצונה הכן והאמיתי של האלמנה.
לאור דברי האלמנה והדברים שנכתבו בתסקיר פקידת הסעד, החליט השופט גלובינסקי לקבל את הבקשה, ולהתיר את השימוש בזרעו של הבעל המנוח, שהופק מגופתו והוקפא. בית המשפט הורה לבית החולים רמב"ם או לכל גוף אחר להעביר לרופא גניקולוג מטעם האלמנה את הזרע המוקפא לצורך ביצוע הפרייה מלאכותית או הפריות מלאכותיות, לפי שיקול דעתו של הגניקולוג. בנוסף, הורה למשרד הפנים לרשום בבוא העת את הילד (או הילדים) שיוולד לאלמנה כתוצאה מהריון זה כילדו של המנוח ואת המנוח כאביו.
