בג"צ דחה את עתירת תושבי כפר מימון

בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, נדחו הבוקר (ה', 21.7.05) שתי עתירות שעניינם קשור לצעדת אלפי התושבים המתנגדים לתוכנית ההינתקות שמוביל ראש הממשלה, אריאל שרון.

העתירה הראשונה הוגשה על-ידי ארבע חברות אוטובוסים אשר נסיעתם ביום שני השבוע לדרום הארץ נמנעה על-ידי המשטרה. האוטובוסים תכננו להסיע אלפי מתנגדים לכיוון נתיבות, משם היו עתידים להמשיך אל עבר מחסום כיסופים ולתוך גוש קטיף. העותרים טענו כי למשטרה לא היתה סמכות למנוע את נסיעתם דרומה.

בדיון קודם שהתקיים בעתירה העיר נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, כי מדובר ב"סוגיה סבוכה" אלא שהבוקר, משהחליטו עשרות אלפי המתנגדים לצאת מכפר מימון ולשוב לבתיהם, נראה כי קל היה יותר לקבל את ההחלטה. הלכה למעשה, נמנע בג"צ מלדון בטענות העותרים בעניין סמכות המשטרה.

המדינה טענה כי היה ברור לכל כי מטרת הנוסעים היא להפר את הסדר הציבורי ושנקודת הסיום של אותם אוטובוסים היה אזור אשר נסגר לכניסת תושבים על-ידי צו אלוף.

בעקבות התפזרות המפגינים היום בבוקר מכפר מימון והתחייבות המדינה לאפשר תנועת אוטובוסים דרומה לנתיבות וכפר מימון עוד היום קיבל בג"צ את עמדת המדינה לפיה האוטובוסים היו אמורים להוביל את הנוסעים לפעילות בלתי חוקית ועל כן עצירתם נעשתה כחוק.

בסיום הדיון משכו החברות את עתירתן.

יש לציין כי הסכמת המדינה לאפשר את נסיעת האוטובוסים היום לנתיבות וכפר מימון איננה רלוונטית מכיוון שההתכנסות בכפר מימון התפזרה כבר בשעות הבוקר.

בעתירה שניה שנדונה מיד לאחר מכן, עתרו תושבי כפר מימון נגד מה שכונה על ידם "מצור" משטרתי וצבאי שהושם על הישוב עם כניסת עשרות אלפי מתנגדי ההינתקות אל שטח הישוב.

בתגובתה לעתירה מסרה המדינה כי אכן היתה נוכחות רבה של כוחות ביטחון ויכול שנוצר לחץ נקודתי אך המטרה היתה ברורה -למנוע את הפרת החוק הכוללת של כניסה אל תוך גוש קטיף על-ידי מי שאינו מורשה להיכנס לשטח הצבאי הסגור. עוד טענה המדינה כי התמונה שצויירה על-ידי העותרים איננה מדויקת, בלשון המעטה.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, מתח ביקורת על התנהלות אנשי כפר מימון. הוא אמר בטרם ניתן פסק הדין כי המשטרה מילאה את חובתה במקום ואין לומר שהיא הרסה אותו.

בסיום הדיון משכו תושבי כפר מימון את עתירתם.