במכתב דחוף שנשלח (8.8.2005) ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על-ידי עורכי הדין דורון יפת ודורית טנא-פרצ'יק טוען האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות כי ב"חוק ההסדרים" שמובא לאישור הממשלה והכנסת מנסה משרד האוצר לבצע "מחטף" לשנות כליל את יחסי העבודה בישראל.
במכתבם מכוונים בהסתדרות לפרק בעמוד 20 לתוכנית הכלכלית שעניינו "הסדרת מעמד עובדים בעת אירוע של חילופי מעבידים". בסעיף 1 לפרק נכתב: "בקרות אירוע של חילופי מעבידים, יראו כל עובד אשר לא הגיש התפטרותו בכתב בתוך 30 יום מיום שנמסרה לו הודעה על כך ממעבידו, כאילו הסכים לעבור לעבוד אצל המעביד החדש, החל ממועד המעבר".
בפועל, טוענים בהסתדרות, הסעיף האמור הופך לחלוטין את יחסי העבודה הנהוגים בישראל לפיהם מעביד אינו יכול לשנות תנאי בחוזה העבודה ללא הסכמת העובד ואם זה מסרב לשינוי, התנאים של החוזה המקורי ימשיכו לחייב את הצדדים. כך יוצא שהברירה העומדת בפני המעביד במקרה כזה היא או להמשיך את החוזה המקורי או להביא את כל חוזה העבודה לידי סיום, ולמעשה לפטר את העובד.
"בהוראה הנ"ל מבקש משרד האוצר לקבוע הנחה שאינה ניתנת לסתירה ולפיה עובד שלא הודיע תוך 30 יום רצונו להתפטר כאילו הסכים לעבור למעבידו החדש. מעשית, במצב דברים זה כופים על העובד חוזה עבודה חדש עם מעביד שהוא לא בחר בו", טוענים בהסתדרות.
טענה מרכזית של ההסתדרות נסמכת במכתבם על פסק דינו של ביהמ"ש העליון בבג"צ 8111/96 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד התעשיה האוירית לישראל בע"מ ורמת"א בע"מ, אשר ניתן ב-2.6.2004, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא בדימוס השופט תיאודור אור.
בפסק הדין אשר דחה את עמדת המדינה כותב השופט בדימוס אור: "העובדים אינם בגדר 'קניינו' של המעביד. הם צד לחוזה עימו, ולכל צד לחוזה זכויות וחובות כלפי משנהו. דבר אחד הוא להעניק כוח למעביד לבצע שינויים - כולל שינויים מבניים - בעסקו, לרבות מכירתו, ללא הסכמת עובדיו. דבר אחר הוא לראות את העובדים כמסכימים מראש להעברת מכלול היחסים החוזיים בינם לבין מעבידם למעביד אחר, על-פי שיקול דעתו הבלעדי של מעבידם. אין לראות את העובדים כמסכימים מראש, מכוח עיקרון הפררוגטיבה הניהולית של המעביד, לכל שינוי בזכויותיהם יהיו השלכותיו עליהם אשר יהיו".
במכתבם מלינים הכותבים כי לאחר שטענות המדינה נדחו בבג"צ היא עושה שימוש בכוחה השלטוני, ובאמצעות חקיקה, במסגרת חוק הסדרים על-מנת לבטל את פסק דינו של בית המשפט. "האם השימוש בחוק ההסדרים, במטרה לבטל פסיקת בג"צ בטיעונים שנדחו על ידו, מהווה שימוש ראוי בהליך דמוקרטי? התשובה לדעתנו שלילית בהחלט". עוד טוענים בהסתדרות כי דעת הרוב בפסק הדין הינה סבירה ומאוזנת וכי אין לחוקק חוק אשר יבטל הלכה למעשה את פסק הדין.
לבסוף קובלים בהסתדרות על העובדה כי הצעת ההחלטה נעשית "בהינף קולמוס, ללא בחינת העניין לעומק על-ידי הגורמים הרלוונטיים תחת כסות תקציבית ותחת הכותרת הצינית ביותר "הסדרת מעמד עובדים בעת אירוע של חילופי מעבידים" וכל זאת במסגרת "חוק ההסדרים" אשר עליו כבר העיר בג"צ באומרו כי מנגנון זה מעורר בעייתיות רבה מבחינת ההליך הדמוקרטי התקין ועל המחוקק להמעיט בשימוש באמצעי חקיקה זה.
במכתבה מבקשת ההסתדרות ממזוז להוציא את ההחלטה האמורה מהתוכנית הכלכלית אשר תוגש לאישור הממשלה והכנסת.
