השר אהוד אולמרט חתם (יום ב', 5.9.05) על מכתב משותף עם עמיתו המצרי, השר לסחר חוץ, ראשיד מוחמד ראשיד, המיועד אל ראש ה-USTR האמריקני פורטמן, ובו בקשה משותפת לאשר הוספה של שלושה איזורי תעשיה במצרים שיוגדרו כאיזורי QIZ, איזורי סחר חופשי.
שניים מהאיזורים המבוקשים נמצאים באיזור קהיר רבתי ואחד באיזור איסמעליה, ובהם תעשיות המיועדות ליצוא לארה"ב, בעיקר תעשיות מסורתיות ותעשיות בתחום הטקסטיל.
השר אולמרט צופה, כי בהרחבת שלושת איזורי התעשיה הללו יש פוטנציאל לגידול משמעותי בייצוא המצרי לארה"ב ובתוקף הסכם ה- QIZ ייווצר גידול בביקוש לתשומות ישראליות לתעשיות אלה בגובה של לפחות 11.7%.
יצויין כי הסכם ה- QIZ נחתם בדצמבר 2004 בקהיר, ונכנס לתוקפו בפברואר 2005. בהסכם אושרו 8 איזורי תעשיה בקהיר רבתי באלכסנדריה ובפורט סעיד.
מאז כניסת ההסכם לתוקף ניצלו 54 מפעלים מצריים מתוך כ-450 מפעלים מורשים בתוך איזורי ה-QIZ את ההסכם, וייצאו לארה"ב מוצרי טקסטיל בסך של כ-65 מיליון דולר. על-מנת לעמוד בתנאי ההסכם רכשו המפעלים הללו סך של 8.5 מיליון דולר תשומות מישראל.
גבי בר, יו"ר ועדת ה-QIZ, מעריך, כי התקופה הראשונה נועדה לגישושים הדדים ובדיקת השוק האמריקני והתשומות הישראליות בנושא, וכי ברבעונים הבאים תחול עלייה משמעותית בהיקפי הסחר הן בין מצרים לארה"ב, וכפועל יוצא בין ישראל למצרים.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
