בג"צ דחה היום (ג', 13.9.05) את עתירתו של חבר הכנסת עיסאם מח'ול (חד"ש) אשר עתר נגד הכנסת בטענה, כי לוועדת האתיקה של הכנסת אין סמכות לנקוט בסנקציות כלפיו בגין נאום שנשא בכנסת, כאשר נאום זה מוגן על-ידי החסינות העניינית המוענקת לכל חבר כנסת.
ב-21.6.2004 נשא ח"כ מח'ול נאום במליאת הכנסת בו אמר בין היתר את הדברים הבאים: "ממשלת ים-המוות היא ממשלת דמים גם בתחום החברתי. אותם אנשים שטבעו השבוע למוות דמם בראשה של הממשלה הזאת ושל המדיניות הזאת... זאת האמת של הממשלה הזאת, ולא יעזור ששמעון פרס אומר שזו ממשלה חזירית או מבצעת מדיניות חזירית בתחום החברתי. אני חושש שהוא יוביל את מפלגתו אל תוך הממשלה החזירית הזאת ויפגע בדמוקרטיה ויפגע באופוזיציה... אני חושב שזה הזמן להגיד שאת הממשלה החזירית הזאת צריך להפיל".
בעקבות הדברים פנתה השרה לימור לבנת למח'ול וביקשה ממנו לחזור בו מדבריו. לאחר שסרב הגישה נגדו קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת.
בהחלטת הוועדה נקבע, כי בהתנהגותו הפר מח'ול את כללי האתיקה, שעניינם שמירה על כבוד הכנסת ונהיגה בדרך ההולמת חבר כנסת והוטל עליו עונש הרחקה למשך שלוש ישיבות, נזיפה חמורה וכן שלילת זכותו לקבל רשות דיבור במליאת הכנסת ובוועדותיה למשך עשרה ימי ישיבות.
בעתירה שהגיש מח'ול לבג"צ טען, כי לוועדת האתיקה אין סמכות להטיל עונש מכל סוג שהוא בגין התבטאות שנעשתה במילוי תפקידו ושנופלת בגדר החסינות העניינית המוענקת לחברי כנסת.
מנגד טענה הכנסת, כי סמכות ועדת האתיקה משתרעת גם על פעולות המבוצעות על-ידי חבר כנסת במילוי תפקידו, כאשר אופן מילוי תפקידו אינו נאות ופוגע בכבוד הכנסת וחבריה, ובאמון הציבור בכנסת.
עוד טענה הכנסת, כי על-מנת שבית משפט יתערב בהליכים פנימיים של הכנסת, נדרש פגם חמור בהתנהלותה, דבר אשר לא התקיים במקרה זה.
בפסק דינו קובע נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, כי מכיוון שפעילות ועדת האתיקה איננה "פעולה משפטית", היא מוסמכת לפעול גם כלפי התבטאויות ומעשים הנכללים בגדר החסינות העניינית של חברי כנסת.
עוד מציין ברק כי לשיטתו, החסינות העניינית מגנה על חבר הכנסת מפני הליכים פליליים ואזרחיים ופעולות משפטיות אחרות אך אינה מגנה עליו בפעולות פנימיות של הכנסת בתוך בית המחוקקים.
"מטרת חוק החסינות לא הייתה ליתן בידי הרשות המחוקקת מנגנון שימנע ממנה ביקורת על פעולת חבריה", כותב הנשיא ברק.
כמו כן מציין ברק, כי כאשר ועדת האתיקה דנה בקובלנות כנגד חברי-כנסת, היא ממלאת תפקיד "מעין-שיפוטי" ומכאן שניתן להטיל על החלטותיה ביקורת שיפוטית רחבה. יחד עם זאת, "ראוי שמידת התערבותו של בית משפט זה תהא פחותה בהשוואה ביקורת שיפוטית שמופעלת על החלטות "מעין שיפוטיות" אחרות כמו במקרה של החלטה על הסרת חסינות".
בסיכום פסק דינו כותב הנשיא ברק, כי מדובר בעניין פנימי של ועדת האתיקה, וזו מכריעה "על-פי הסטנדרטים המחייבים את חברי הכנסת בהתנהגותם, שהכנסת, ולא בית המשפט, היא זו האמונה על קביעתם".
השופטים איילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן הצטרפו לפסק דינו של הנשיא ברק ולקביעה כי ועדת האתיקה היתה מוסמכת הייתה לדון בקובלנה שהוגשה כנגד מח'ול.
בית המשפט דחה את עתירה פה אחד.
