"סווטלנה מציעה לך אשה צעירה שתמצא חן בעינך מאוקראינה או ממולדובה ב-4,000 דולר בתשלומים נוחים". כך פתחה סווטלנה את השיחה ממשרדה ברחוב יד לבנים ביד אליהו בתל אביב עם הסטודנט שי אובזניק שבדק את תופעת הנישואין עם נשים זרות בחו"ל במסגרת לימודיו באוניברסיטת דרבי בישראל.
במסגרת עבודתו שוחח, בעל-פה וטלפונית, עם 27 משרדי תיווך מאזורי ת"א, חיפה, באר שבע ואשדוד, המחזיקים "בבעלות" על קטלוגים עם שמות ותמונות של אלפי נשים מאוקראינה, מולדובה, בולגריה ורוסיה, מגיל 18 ועד 52, המעוניינות להתחתן עם גברים מישראל "שיגאלו אותן ממצבן הכלכלי הירוד".
כך נתקל בהלנה מרחוב החשמונאים בת"א, שדירגה עבורו את ה"מחירון": "4,000 דולר לצעירה עד גיל 30, כולל 1,000 דולר תיווך עבורי, 5,000 דולר לצעירה עד גיל 20, 3,000 דולר לאשה מגיל 42 ומעלה".
הלנה ציינה את כדאיות העסקה: "אתה מוציא 4,000 דולר, אתה מקבל אשה בריאה שתמצא בקלות עבודה כמטפלת בקשישים או עוזרת בית תמורת 35–40 שקל לשעה, ושתביא לך שכר יומי של 240 שקל כפול חמישה ימים בשבוע שהם 1,200 שקל, לא כולל נסיעות וארוחות צהריים. 4,800 שקל בחודש, נקי בלי בעיות.
"לתת לכלה הטרייה שעמלה בספונג'ה 1,500 שקל לחיסכון חודשי זה המון המון כסף בשבילה והיא תשמח ותוכל לשלוח גם קצת כסף למשפחה ולחסוך, וזה מאוד אנושי מצידך...".
הלנה אומרת שכולם מרוצים מהסידור, "ובמיוחד הבעל, שמקבל אשה בריאה ויפה, שתנקה, תבשל, תעשה אהבה והכל תמורת כסף קטן עבורך, ורק בהתחלה".
כך, תוך חצי שנה עד שנה, ובהוצאות, שעל-פי הלנה - זניחות - של דמי תיווך, סידורים באוקראינה, טיסות ועוד, מתחתנים וכוללים בעסקה גם עוזרת בית, או אישה עובדת. במשרד התיווך הסבירו כי "הבחורה שתבחר תוכל לעבוד גם כמבשלת, מגישה במסעדות או בבארים, מאסג'יסטית והמון מקצועות נוספים כמו: ספרית, מניקור, מוכרת, ולא חייבת להיות עוזרת בית".
מתווכת אחת הודתה: "למרבית הבחורות אצלי אין קשר ליהדות אבל הן ישמחו להתגייר אם תרצה".
משרד השידוכין של אירינה בחיפה מדגיש מיד בתחילת השיחה: "אצלנו לנשים אין ילדים. כולן צעירות שמחפשות אהבה ונאמנות ומסוגלות לפרנס את עצמן גם בישראל. הכלה לא תהיה נטל כלכלי על החתן". בנוסף, בחורות עם מסמכים על יהדותן יעלו הרבה יותר "מהתעריף הרגיל".
להערכת הסטודנט ואנשי דרבי, מאות כלות נכנסות באמצעות משרדי תיווך גלויים (המופיעים בתקשורת באופן בולט) מדי שנה לישראל. בחלק מהמקרים ידוע על גברים בני 50 שהתחתנו עם נשים בנות 20, כאשר אחת המטרות המוצהרות של הגברים היתה: למצוא "אשה כלכלית", שתהיה גם אשה וגם תסייע בשיפור הפרנסה של הגבר.
מנתונים שכבר נאספו עולה, כי רוב הזוגות שהתחתנו בדרך זו ופער הגילים ביניהם נע סביב 10–12 שנה, החזיקו בזוגיות ובנישואין. לעומתם, זוגות רבים שפער הגילים עמד על 20 או 30 שנה לא הצליחו להחזיק מעמד ורובם נפרדו תוך שנים אחדות.