משרד התמ"ת מפיץ בימים אלה תזכיר הצעת חקיקה ממשלתית חדשה אשר אמורה לקדם את נושא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.
הצעת החוק כוללת המרכיבים חדשים כגון הסרת חסמים להשתתפות עסקים הקטנים במכרזים ממשלתיים, וקביעת מנגנון המבטיח כי כל מכשול העומד בדרכם של עסקים קטנים מלהשתתף במכרזים ממשלתיים - יוסר. כיום קיימים תנאי סף שונים מכוח תקנות חובת המכרזים והוראות החשב הכללי המקשים על השתלבותם של העסקים הקטנים במכרזים אלה.
הצעת החוק קובעת עוד כי כל הצעת חוק כלכלית ופיסקלית חדשה צריכה להעניק מעמד מועדף לעסקים הקטנים, לרבות בנושאי מיסוי, ארנונה, ביטוח לאומי, הליכי רישוי לפעולתו של העסק והשגת מימון והטבות ממשלתיות אחרות.
כדי לוודא יישום מעמד זה ימונה במשרד התמ"ת נציב לעסקים קטנים שיתאם את המדיניות הממשלתית בנושא מול כל משרדי הממשלה והגופים העוסקים בכך ברמה הלאומית והמוניציפלית.
עוד מוצע להקים מערך קרנות ייחודי המותאם לצרכי העסק הקטן. הכוונה הינה להרחיב את הסיוע הממשלתי למטרות נוספות על אלה המוסדרות כיום ובעיקר מיועדות לתזרים מימוני בלבד (הון חוזר). חידוש נוסף: הקמת מערכת יעוץ, סיוע וליווי לשיפור ביצועי העסק הקטן, בכל שלבי ומרכיבי פעילותו השונים - הקמתו, מימונו, ניהולו, פיתוח טכנולוגי, פיתוח חדשנות עיצוב ועוד.
העסק הקטן יוגדר בחוק לפי שני פרמטרים עיקריים - מחזור המכירות ומספר המועסקים. העסק יוגדר כקטן אם הוא מעסיק עד 50 עובדים ומחזורו עד 25 מיליון שקל, וכבינוני אם הוא מעסיק עד 100 עובדים ומחזורו עד 100 מיליון שקל.
במקביל, יוזם השר אולמרט החלטת ממשלה באותו נושא אשר מטרתה להשלים את הצעת החוק ואשר תורה על הקמת הרשות לעסקים קטנים כחברה ממשלתית ללא כוונת רווח. כחלק ממגמות אלה הקצה משרד התמ"ת בשנת התקציב הנוכחית כ-44.3 מיליון שקל לטובת העסקים הקטנים.
לדברי שר התמ"ת אהוד אולמרט מטרת הצעת החוק הינה לקדם ככל הניתן את מגזר העסקים הקטנים בישראל באופן שיוכל למצות את מלוא הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון בו. עוד מציין השר כי "חשיבותה של הצעת החוק האמורה הינה גם בהצהרה החקיקתית על תפקידם ותרומתם של העסקים הקטנים למשק הישראלי, וקיום דיון ציבורי בדבר האופן שבו יש לקדם מגזר עסקי זה אשר במשך שנים לא זכה להתייחסות מספקת ולפתרונות מערכתיים שיתאמו את צרכיו הייחודיים".
