ביקורת בג"צ על התנהלותו של ראש מועצת ירוחם בהעברת התקציב

בית המשפט הגבוה לצדק דחה (25.09.05) את עתירתו של ראש מועצת ירוחם, ברוך אלמקייס, להורות על ביטול החלטות משרד הפנים לפיה טרם אושר תקציבה של המועצה בישיבה שנועדה לכך.

ראשיתה של הפרשה בסוף חודש יולי, עת נערכה ישיבת המועצה לאישור תקציב שנת 2005. ראש המועצה העמיד להצבעה שתי הצעות נפרדות - אחת מטעמו ואחת מטעם חברי מועצה אחרים. ארבעה מתוך תשעת חברי המועצה הצביעו בעד ההצעה השניה, והשאר לא הצביעו כלל.

ראש המועצה לא שאל מי מהנוכחים מבקש להצביע נגד אחת מההצעות, ומיד בתום ההצבעה נעל את הישיבה. מאוחר יותר, כינסו חמשת הנמנעים ישיבה משלהם, ובה הודיעו כי הם מצביעים נגד התוכנית שכביכול אושרה.

ימים בודדים לאחר מכן, דיווח אלמקייס למשרד הפנים על הישיבה שנערכה והודיע כי לשיטתו, אושרה ההצעה השניה. עוד באותו יום התקבלה תשובתו של משרד הפנים ובה נתבקשו הבהרות באשר לאופן בו אושר לכאורה התקציב, ולאחר דין ודברים נמסרה עמדתו על-פיה תקציב המועצה לא אושר כדין. המשרד האריך את המועד לאישור התקציב עד ליום 21.8.05, וכנגד קביעתו זו הגיש ראש המועצה את העתירה.

במרכז טיעוניו הסביר אלמקייס כי אין הוא טוען שהמועצה היתה חייבת לאשר את הצעת התקציב שהוא עצמו הכין, אלא, כפי שלדידו אף אירע בפועל, היתה רשאית לשנות ולתקן את סעיפי התקציב, במסגרת המגבלות החוקיות.
יחד עם זאת, טען, המועצה אינה רשאית להימנע באופן כולל מאישור התקציב המוצע, עם או בלי שינויים.

באשר לנסיבות הקונקרטיות, המשיבים התנגדו לאישור הצעת התקציב, נמנעו מלהציע שינויים בהצעה על-מנת להכשיל את אישורו, ופעלו מתוך תקווה כי לאי-אישור התקציב תהיה השפעה על המשך כהונתו כראש המועצה.

מנגד, טען בא כוח המדינה, כי הפרשנות אותה העניק אלמקייס להוראות החוק הרלוונטיות בטעות יסודה, וגישתו כי בפני המועצה עומדות שתי חלופות בלבד - הצעת ראש המועצה או הצעה אחרת הכוללת שינויים של הצעתו - אינה מעוגנת בדין ואינה סבירה.

הרכב שופטות בית המשפט (דורית ביניש, עדנה ארבל ואסתר חיות) ציין בראשית פסק הדין, כי לאור חשיבותו של הליך אישור התקציב, ברור כי לכל חבר מועצה נתון שיקול דעת נרחב בבואו להחליט כיצד לפעול.
"חברי המועצה נבחרו על-מנת להבטיח ייצוג ראוי לעמדות בוחריהם והם רשאים - ואף נדרשים - לעשות זאת במסגרת הליך אישור התקציב במגוון דרכים העומדות לרשותם".

אי-לכך, דין טענת ראש המועצה, בדבר מגבלה שיש להחיל מלכתחילה על אופן הצבעתם של חברי המועצה, הינו להידחות.

"על-פי טענת העותר, חברי מועצה אינם רשאים להתנגד לתקציב מבלי שהם מציעים תקציב אחר ובו שינויים. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ואין היא מתיישבת גם עם העקרונות הבסיסיים עליהם עמדנו לעיל. הטלת המגבלה האמורה על חברי המועצה תפגע ביכולתם לייצג באופן ראוי את ציבור בוחריהם ואת עמדתם ובכך ייפגם ההליך הדמוקרטי כולו".

בית המשפט אף הוסיף: "פרשנות לפיה זכותו של נבחר ציבור להצביע בדרך כזו או אחרת נשללת ממנו, הינה פרשנות המביאה לשלילת זכות יסודית ובסיסית, ומטעם זה היא בלתי סבירה ואינה מתיישבת עם עקרונות ההליך הדמוקרטי".

בסיכום הדברים התייחסו השופטות גם לאקלים הפוליטי הרגיש בירוחם, וקבעו כי מצב בו ראש המועצה ניצב מול מועצה "לעומתית" אינו מצב פשוט, והוא יתקשה להשיג את תמיכת הרוב לאישור פעולותיו.
עם זאת, "הימנעותם של חברי מועצה לעומתית מאישור תקציב היא חלק מהמערכה הפוליטית הלגיטימית ואין למנוע, כטענת העותר, שימוש בכלי זה".

בית המשפט דחה את העתירה והוסיף כי בהתחשב בדחייה הנוספת של שר הפנים לאישור התקציב ליום 30.09.05, אין מניעה כי ראש המועצה ייכנס ישיבה נוספת, בה תיערך הצבעה מחודשת על הצעות התקציב השונות.