בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב קיבל (א', 30.10.05) את בקשתן של האגודה לזכויות האזרח וארגון כראמה לזכויות האדם להוצאת צו אירעי, המחייב את עיריית רמלה להוסיף ולספק שירותי הסעה לתלמידים תושבי שכונת דהמש (נווה עתיד), הצמודה לעיר, וזאת עד להמשך הדיון בעתירה בנושא.
העתירה עצמה, המופנית נגד עיריית רמלה, המועצה האזורית עמק לוד ומשרד החינוך, הוגשה בראשית השבוע בשמם של 48 תלמידים תושבי השכונה, מהם 47 הלומדים בבתי ספר בעיר רמלה ואחד הלומד בבית ספר לחינוך מיוחד בראשון לציון, וכן בשמם של נציגי ועד השכונה, בדרישה לחדש את הסעת התלמידים אל בתי הספר, אשר הופסקה במהלך חודש ספטמבר האחרון.
את ההליכים מנהלים עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד דורג'אם סייף מארגון כראמה, אשר עוסק בקידום הזכויות החברתיות, כלכליות ותרבותיות בחברה הערבית.
לטענת העותרים, על התלמידים, המתגוררים בשכונת דהמש, חל חוק חינוך חובה, ואין כל מחלוקת כי הם זכאים לשירותי הסעה אל בתי הספר. במשך כ-15 השנים האחרונות, ועד לשנת הלימודים הנוכחית, קיבלו התלמידים שירותי הסעה מעיריית רמלה, העיר אליה צמודה השכונה ואשר כתושביה רשומים תושבי השכונה במרשם האוכלוסין.
במהלך חודש ספטמבר האחרון, לאחר תחילתה של שנת הלימודים, בוטלו הסעות אלה, והעיריה טוענת כי אין חובת ההסעה חלה עליה, משום שהתלמידים אינם שייכים לה מבחינה מוניציפלית. מאידך, המועצה האזורית עמק לוד, שהקרקע עליה ניצבת השכונה נמצאת בתחום השיפוט שלה, טוענת אף היא כי התלמידים אינם נמנים עם תושביה, ומכאן שגם היא אינה חייבת לדאוג להסעתם אל בתי הספר.
כתוצאה מכך, נטען בעתירה, ובהיעדר תחבורה ציבורית, נאלצים התלמידים, ובכללם תלמידי הכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי, לצעוד מרחק של כחמישה קילומטרים בדרכם אל בתי הספר, עם תיקים כבדים על הגב ותוך חציית כבישים סואנים ודרכי עפר. דרך דומה מצפה להם גם בסיומו של כל יום לימודים, כך שהם נאלצים לצאת מבתיהם בכל בוקר בסביבות השעה 06:30 ולשוב אליהם מותשים בסביבות השעה 16:00.
על-פי עמדתו של משרד החינוך, כפי שנמסרה על-ידי פרקליטות המדינה, על עיריית רמלה להמשיך באופן זמני את שירותי ההסעה עד להסדרת הנושא, אולם העיריה עמדה בסירובה להסיע את התלמידים.
במסגרת טיעוניהם, מציינים ב"כ של העותרים, כי שכונת דהמש, בה מתגוררים כ-1,000 תושבים ערבים אזרחי המדינה, הינה חסרת מעמד משפטי. תושבי השכונה נאבקים זה זמן למען הכרה בשכונה כיישוב נפרד או לסיפוחה הרשמי אל רשות מוניציפלית קיימת. תושבי השכונה, נטען, נקלעו למצב אבסורדי - מחד, תוכנית המתאר של עיריית רמלה "עקפה" אותם, כך שהם אינם שייכים אליה מבחינה מוניציפלית, ומאידך - גם המועצה האזורית הסמוכה, עמק לוד, אינה מכירה בהם ומתייחסת אליהם כאל "פולשים". זאת למרות שמדובר בשכונה, שהוקמה לפני עשרות שנים ושחלק מבתיה קיים מאז קום המדינה. בפועל, מדגישים העותרים, שתי הרשויות באזור מתעלמות מקיומה של השכונה, הן ברמה התכנונית והן ברמה של מתן שירותים מוניציפליים, אם כי מרכז חייהם של תושבי השכונה, מבחינת המוסדות המשרתים אותם, מצוי ברמלה.
ברמה המשפטית, נטען, זכותם של תלמידי השכונה להסעה לבתי ספרם מעוגנת בתקנות. באשר לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הלומדים בחינוך המיוחד, כמו אחד העותרים בעתירה, אף נקבע במפורש בחוק כי שירות ההסעה מהווה חלק בלתי נפרד משירותי החינוך להם זכאים התלמידים. התנערותן של הרשויות מלספק את ההסעה לתלמידים תושבי השכונה, נאמר בעתירה, פוגעת בזכותם ובנגישותם לחינוך, זכות המעוגנת היטב בחוק ובפסיקה.
בסיכום הדברים הודגש, כי "הנחתתה" במפתיע של ההחלטה בדבר הפסקת ההסעות, בעיצומה של שנת הלימודים, ללא הודעה מוקדמת ובלי להבטיח פתרון חלופי, אינה מתיישבת עם חובת ההגינות, המוטלת על רשות ציבורית.
ההחלטה, באופן ובעיתוי בו נתקבלה, פוגעת בציפייתם המוצדקת של התלמידים להסעה במהלך שנת הלימודים כולה, כפי שנעשה בראשיתה ובשנים שקדמו לה.
בכל מקרה, נטען לבסוף, אין כל הצדקה לכך, שמחלוקת באשר להשתייכותם של התלמידים לרשות מקומית זו או אחרת תגרום לפגיעה בזכותם הבסיסית של התלמידים לחינוך ובזכותם להסעה לבתי ספרם, זכויות שאינן נתונות כלל במחלוקת.
