יונה אברושמי, רוצחו של פעיל השמאל אמיל גרינצוויג, פנה היום לשופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב וביקש מהם לאפשר את שחרורו המוקדם מבית הכלא.
כזכור, בחודש פברואר 1983 נערכה עצרת של מפגינים מהשמאל הקיצוני מול משרד ראש הממשלה בירושלים. בתום העצרת, ובעוד הקהל מתפזר, הושלך לעבר הרחבה רימון-יד אשר התפוצץ וגרם למותו של אמיל גרינצווייג ז"ל, ולפציעתם של 9 אנשים נוספים.
יונה אברושמי הועמד לדין כמבצעו של המעשה. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיעו, ברוב דעות, בעבירות רצח וניסיון לרצח, וגזר עליו מאסר עולם. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה, והוא נושא בעונש החל מחודש פברואר 84'.
בשנת 95' קצב נשיא המדינה את עונשו של אברושמי ל-27 שנות מאסר, אליהן התווספו 6 חודשי מאסר בגין דקירת שני סוהרים באמצעות דוקרן, באוקטובר 94'.
בשנת 2001 החליטה ועדת השחרורים לשחרר את אברושמי, זאת לאחר שריצה שני שליש ממאסרו. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי נדחה אך במסגרת ערעור לבית המשפט העליון הגישה המדינה תוצאות בדיקת סמים שנערכה לאברושמי ובה שרידי סם אקסטזי.
בית המשפט העליון החזיר את הנושא לבדיקת ועדת השחרורים אשר ביטלה את השחרור המוקדם.
בדיון שהתקיים היום, בערעור שהגיש אברושמי לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הודיע זה כי הוא משחרר את עורך דינו מייצוג וכי יטען בעצמו. בדברים שנשא בפני השופטים העיד אברושמי על עצמו שהשתנה וכי לדעתו שילם את חובו לחברה. עוד שאל אברושמי את השופטים כיצד יכול להיות שמשחררים רוצחים ערבים לפני סיום ריצוי עונשם בעוד שאותו מסרבים לשחרר.
יש לציין כי נכון להיום נותרו לאברושמי עוד כ- 6 שנים עד לסיום ריצוי עונשו.
נציגת התביעה, עו"ד גדות קרני, מסרה לבית המשפט כי המדינה מתנגדת לשחרורו המוקדם של אברושמי ורואה בו אישיות מסוכנת ו"אנטי סוציאלית" כהגדרתה.
בית המשפט המחוזי הודיע כי יקבל את החלטתו במועד אחר.
