בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (24.11.05) את ערעורו של הרוצח יונה אברושמי, אשר ביקש לאשר את שחרורו מהכלא, לאחר ריצוי שני שליש מעונשו.
כזכור, בחודש פברואר 1983 נערכה עצרת של מפגינים מהשמאל הקיצוני מול משרד ראש הממשלה בירושלים. בתום העצרת, ובעוד הקהל מתפזר, הושלך לעבר הרחבה רימון-יד אשר התפוצץ וגרם למותו של אמיל גרינצווייג ז"ל, ולפציעתם של 9 אנשים נוספים.
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את אברושמי בעבירות רצח וניסיון לרצח, וגזר עליו מאסר עולם. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה, והוא נושא בעונש החל מחודש פברואר 1984.
בשנת 1995 נקצב עונשו של אברושמי ל-27 שנות מאסר, אליהן התווספו בחודש אוקטובר 1994, 6 חודשי מאסר בגין דקירת שני סוהרים באמצעות דוקרן, באוקטובר 94'.
בשנת 2001 החליטה ועדת השחרורים לשחרר את אברושמי, זאת לאחר שריצה שני שליש ממאסרו. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי נדחה אך במסגרת ערעור לבית המשפט העליון הגישה המדינה תוצאות בדיקת סמים שנערכה לאברושמי ובה שרידי סם אקסטזי.
בית המשפט העליון החזיר את הנושא לבדיקת ועדת השחרורים אשר ביטלה את השחרור המוקדם.
במסגרת הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי העיד אברושמי על עצמו כי השתנה ושילם את חובו לחברה. עוד תהה אברושמי כיצד יכול להיות שמשחררים רוצחים ערבים לפני סיום ריצוי עונשם בעוד שאותו מסרבים לשחרר.
בפסק הדין שהתקבל היום דוחה בית המשפט את הערוער ומקבל באופן מלא את עמדת התביעה לפיה יש לראות באברושמי אישיות מסוכנת ו"אנטי סוציאלית".
לאברושמי נותרו עוד כ-6 שנים עד לסיום ריצוי עונשו.
