ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), עתר (29.11.05) לבג"צ כנגד החלטת יו"ר וועדת הכנסת, ח"כ רוני בראון (קדימה) שלא לזמן את הוועדה לדיון בהשעייתו של ח"כ עמרי שרון מחברותו בכנסת, זאת בעקבות הרשעתו בפלילים. מספר שעות לאחר הגשת העתירה הודיע ח"כ בראון כי החליט לכנס את הוועדה מחר (יום ד', 30.11.05).
כזכור, ב-15.11.05 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את ח"כ עמרי שרון, על-פי הודאתו, בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר, ועבירות נוספות בניגוד לחוק המפלגות.
בעקבות ההרשעה, פנה ח"כ אלדד, המשמש כיו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ליו"ר ועדת הכנסת וביקש להשעות את ח"כ עמרי שרון מחברותו בכנסת, זאת בהתאם לסעיף 42ב(א) לחוק יסוד הכנסת, אלא שח"כ בראון סירב לכנס את הוועדה בטענה כי עונשו של ח"כ שרון טרם נגזר, ולכן אין מדובר ב"פסק דין" בעניינו.
בעקבות תשובת בראון פנה ח"כ אלדד לקבלת חוות הדעת של היועצת המשפטית של הכנסת אשר מסרה בתשובה כי ניתן לדון בהשעייתו של חבר כנסת מיד עם הרשעתו. על אף חוות הדעת סירב בראון לכנס את הוועדה.
בעקבות הסירוב השני עתר ח"כ אלדד לבג"צ, באמצעות עו"ד יצחק בם, במסגרתה טוען אלדד כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטתו של בראון שלא להביא את נושא השעיית עמרי שרון לדיון בוועדה.
לטענת אלדד, לפי סעיף 42ב(א) לחוק יסוד הכנסת, אין צורך שיינתן גזר דין בעניינו של חבר כנסת כדי להשעות אותו וכי "הסמכות לבער את הרע מקרב בית המחוקקים קמה עם הכרעת הדין המרשיעה, ולא עם גזר הדין".
עוד טוען אלדד כי בראון פועל בניגוד עניינים כאשר מצד אחד הוא מופקד על ועדה "מעין-שיפוטית" ומצד שני הוא בעל אינטרס האישי ומפלגתי במפלגה של ראש הממשלה, אריאל שרון.
לבסוף טוען אלדד כי ההחלטה שלא לכנס את הוועדה ולדון בהשעייה "פוגעת בשמירה על טוהר המידות בכנסת ומערערת את אמון הציבור בנבחרי העם עד כדי כך, שאין היא נופלת למתחם הסבירות".
במסגרת העתירה הגיש עו"ד בם בקשה לדיון דחוף, זאת לאור מועד הבחירות הקרוב.
מספר שעות לאחר הגשת העתירה הודיע ח"כ בראון כי בכוונתו לכנס מחר (יום ד', 30.11.05) את וועדת הכנסת על-מנת לדון בנושא הדחת ח"כ שרון מתפקידו.
