הציבור בישראל מאבד את אמונו במוסדות הציבוריים ובמשרתי הציבור. כך עולה ממחקר שערך ד"ר ערן ויגודה-גדות מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה עם ד"ר שלמה מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון.
מהסקר עולה כי את רמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר סיפקו משרד העבודה ושירות התעסוקה, שירותי הרווחה ושירותי המשטרה ומס הכנסה. במקביל נמשכת מגמת הירדה בשביעות הרצון של הציבור בארץ מבתי ספר ומוסדות חינוך, בתי חולים וקופות חולים. "במוסדות אלה מדובר במגמת ירידה בשביעות הרצון שנמשכת בעקביות מאז 2001", אמר ד"ר ויגודה-גדות.
בסקר השתתפו 498 נבדקים, כאשר מטרתו היתה לזהות את מגמות השינוי שחלו בעמדות הציבור וברמת השירות הציבורי לאורך השנים. מהסקר עולה עוד, כי ממוצע שביעות הרצון הכללי עומד השנה על 2.9 לעומת 3.1 לפני שנה.
הציבור הכי מרוצה משירותי הרכבת
רמת שביעות הרצון הגבוהה ביותר היא דווקא משירותי רכבת ישראל (3.6), אך יחסית לשנים הקודמות קיימת מגמת ירידה משמעותית בשביעות הרצון. "ייתכן שתאונות הרכבת וליקויי הבטיחות שהתגלו בשנה האחרונה הם אחד הגורמים לירידה זו", הסביר ד"ר ויגודה-גדות.
ירידה ברמת האמון בחיילי צה"ל
במקביל, מצביע הסקר על ירידה ברמת האמון שרוחשים האזרחים למוסדות הציבור השונים. שירותי הביטחון נהנים בדרך כלל מרמת אמון גבוהה יחסית, אך השנה ניכרת שחיקה גם במעמדם. עליה קטנה באמון נמצאה רק ביחס לאנשי המוסד והשב"כ. לעומת זאת, רמת האמון בחיילי צה"ל ובקציניו נמצאת במגמת ירידה מתמשכת מאז שנת 2003.
כמו כן, נרשמה ירידה באמון במבקר המדינה, בנבחרי רשויות מקומיות, מערכת החינוך והמשפט ובשירותי הדת. שרי הממשלה וחברי הכנסת זוכים לאמון נמוך מאוד בקרב הציבור (1.9 בלבד).
לעומת זאת, קיימת עלייה ברמת האמון שרוחש הציבור לחלקים נרחבים של מערכת התקשורת בישראל - התקשורת הכתובה, גלי צה"ל, הערוץ הראשון ועיתונאים בכלל.
