לפני כשנה, בעקבות מאבק ציבורי בן 3 שנים של עמותת "צלול" בשפד"ן, הגיעה העמותה עם השפד"ן לסיכום לפיו יפעל השפד"ן להוצאת בוצת הביוב מהים עד שנת 2006, וזאת תוך שימוש בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה, כגון הפיכת הבוצה למשאב חקלאי. טכנולוגיות מסוג זה הן זמינות, עלותן נמוכה בהרבה מעלות הקמת מפעל שריפה, והן זוכות לתמיכה של גורמים רבים ומגוונים במשק.
במהלך השנה החולפת הסתבר ל"צלול" כי השפד"ן פועל בניגוד להבטחותיו, ומתייחס להקמת מפעל שריפה כפיתרון ראשון ויחיד להוצאת הבוצה מן הים, וזאת על אף הצהרת השפד"ן בעצמו כי יפעל להפיכת הבוצה לדשן חקלאי, ועל אף דרישת החקלאים לחומרי דשן המבוססים בוצה.
כמו כן, התברר לאחרונה לעמותת "צלול" כי אין בכוונתה של הנהלת השפד"ן לעמוד בהתחייבותה לציבור ול"צלול", בנושא הפסקת הזרמת הבוצה אל הים במהלך שנת 2006.
עמותת "צלול" פתחה בסופ"ש האחרון בקמפיין רחב היקף כנגד כוונת השפד"ן לבטל את ההסכם בנושא הוצאת הבוצה מהים במהלך 2006, ולבחור פתרונות לא ישימים ארוכי טווח.
לדברי שגית רוגנשטיין, רכזת עמותת "צלול" באזור המרכז: "בידי הנהלת השפד"ן פתרונות זמינים וידידותיים לסביבה להוצאת הבוצה מן הים שעלותם כ-6-8 מיליון אירו ובמקום זה הם בוחרים פתרונות לא ישימים והזויים בעלויות דמיוניות של 170 מיליון אירו. לא ניתן לשפד"ן להמשיך ולשקר את תושבי גוש דן ונאלץ אותו להוציא את הבוצה כפי שהתחייב".
