משרד הבריאות ומשרד האוצר, מינו חשב מלווה לקופת חולים לאומית - רו"ח רן בן-אור, ממשרד רואה החשבון סווארי ושות'.
תוארו הרשמי של החשב המלווה, רו"ח רן בן-אור הוא: "בקר חיצוני", וזאת מסיבות משפטיות שונות. ואולם, בפועל, משמש רו"ח בן-אור לחשב מלווה לכל דבר ועניין. המינוי נעשה כחלק מתוכנית כוללת, שבבסיסה גיבוש תוכנית הבראה לקופה, הצגתה בפני משרד האוצר עד יום 25.6.02, והתחלת יישומה תוך 45 יום. מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המכהנת כסמנכ"ל במשרד הבריאות, היא המטפלת עתה בגיבוש תוכנית ההבראה, יחד עם אנשי משרד האוצר וקופ"ח לאומית.
הדבר בא לידי ביטוי בסמכויות שהוענקו לו: ללא חתימתו, לא תוכל הנהלת קופ"ח לאומית לשלם כסף לספקים, עובדים ונושים. סמכויותיו עוגנו ב"כתב הסכמה", שעותק ממנו הובא לידיעתי.
נודע, כי ההסכם מפקיע למעשה חלק ניכר מסמכויות הנהלת לאומית, הן באשר לגיבוש תוכנית הבראה, והן לגבי פעילותה השופטת מעתה והלאה. מי שייפגע מכך במיוחד הוא מנכ"ל הקופה, שמואל רוזנמן, שעומד בראש המערכת הניהולית של הקופה והיה עד כה האיש החזק במערכת זו.
בהסכם נקבע, בין היתר, כי "הבקר יגבש, יחד עם הנהלת קופת חולים, תוכנית התייעלות, ובמסגרת תקציבית לתקופה של ארבע שנים ויביא אותם לאישור משרדי הבריאות והאוצר".
תפעול הקופה וניהולה לפי ההסכם, בתקופת תוכנית ההתייעלות, יבוצע במסגרת תקציבית מאושרת על-ידי הנהלת הקופה, אך זאת בכפוף לשורה של תנאים, ובהם: "כל הוצאה כספית תובא לאישור הבקר מראש והוא יבצעה, על-ידי חתימה אישית על כל המחאה, או פעולה אישית שלו, ביחס לכל דרך תשלום אחרת. הנהלת הקופה תעשה את כל הדרוש על-מנת להסדיר יפוי כוח מתאים לבקר, לצורך זה". בידי הבקר נתונה גם הסמכות להחליט אילו סוגי הוצאות יחוייבו בדיווח בלבד, מראש או בדיעבד, בהתאם לנהלים שייקבעו.
על-פי כתב ההסכמה, "כל התקשרות חדשה תיעשה בכתב ותובא לאישור הבקר, לפני חתימתה. על-אף האמור, יהיה הבקר רשאי לקבוע כי סוגי התקשרויות מסוימים יחוייבו דיווח בלבד, מראש או בדיעבד, בהתאם לנהלים שייקבע". עוד נקבע, כי "הבקר יהיה מוסמך לבדוק כל התקשרות קיימת של הקופה, ולהמליץ על שינוי בה, במסגרת תוכנית ההתייעלות".
הנהלת לאומית התחייבה לשתף פעולה עם הבקר, ככל שיידרש, על-מנת לסייע לו במילוי תפקידו.
יו"ר לאומית, ח"כ אברהם הירשזון, אמר בתגובה למינוי המבקר החיצוני את הדברים הבאים:
"במשך שנים אני דורש, שהמדינה תבדוק ביסודיות את יחסה המקפח כלפי קופ"ח לאומית, וזאת לעומת היחס שקופ"ח כללית קיבלה מהמדינה לאחר החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על מערכת הבריאות בינואר 1995.
בין השאר דרשתי שתוכנית ההבראה של הקופה תלווה על-ידי בקר חיצוני, מאחר ואני מעוניין שכל הבדיקה תתנהל בשקיפות מוחלטת. לנו אין כל כוונה להסתיר דבר. הבקר החיצוני יקבל מאיתנו את כל העזרה הנחוצה לו, שכן הצלחתו היא הצלחתנו, לטובת 700 אלף מבוטחי הקופה".
מלאומית נמסר עוד, כי ח"כ הירשזון דורש בנוסף שהמדינה תנהג סימטרייה מלאה בסיוע שתקבל הקופה מהממשלה, בדיוק כפי שקיבלה בשעתה קופ"ח כללית – סיוע שהסתכם בכ-4.5 מיליארד ש"ח.
