חלק מהקשישים שאובחנו כחולי פרקינסון, סובלים מבעיה בשיווי משקל שאינה מצריכה כלל טיפול תרופתי. כך עולה (יום ב', 2.1.06) ממחקר חדש שערכה ד"ר רות ג'לדטי, אחראית המרפאה להפרעות תנועה בבית החולים "בילינסון" בפתח תקווה.
המחקר בדק את הסיבות ודרכי הפעולה האפשריות לטיפול בקשישים שסובלים מנפילות חוזרות ונשנות. מממצאי המחקר עולה, כי חלק ניכר מהחולים מאובחנים כחולי פרקינסון ונרשם להם טיפול תרופתי בהתאם, אולם מדובר לרוב באבחון לקוי, הנובע בעיקר מחוסר מודעות לאפשרות, כי מדובר בבעיית יציבה ושיווי משקל.
לדברי ד"ר ג'לדטי, "באמצעות בדיקה גופנית ניתן לקבוע במדויק האם סיבת הנפילה היא מחלת הפרקינסון או שמא מדובר בהפרעה במסילות האחראיות על שיווי המשקל, הנובעת מחסימות קטנות בכלי הדם במוח".
"עד-כה, טופלו רבים מהקשישים הסובלים מבעיה זו בתרופות נגד מחלת הפרקינסון, זאת למרות שאינם חולים במחלה. נפילות בגיל מבוגר הם תופעה שכיחה, אולם, כאשר נשללות סיבות נוירולוגיות והמטופל ממשיך לדווח על נפילות פתאומיות, יש נטייה לאבחן את החולים כחולי פרקינסון, זאת בעקבות ההתאמה לגיל ולסוג הנפילות של המתלונן", הוסיפה.
בדיקת החזרי יציבה עשויה לקבוע אם הסיבה לנפילות היא מחלת הפרקינסון, או שמא מדובר בפגיעה במערכת שיווי משקל (הנובעת מאוטמים בכלי דם קטנים במוח).
המחקר מצא, כי במקרים רבים הסיבה לנפילות נובעת מחסימות שנוצרו בכלי הדם במוח ולא כתוצאה מפרקינסון. במקרים אלו, הטיפול התרופתי (תרופות לטיפול בפרקינסון) אינו יעיל. כך נוצר מצב שהחולה נוטל תרופות לשווא, בשעה שפתרון שיקומי, המורכב מתרגילי שיווי משקל והליכה נכונה, הוכח כיעיל יותר.
ד"ר ג'לדטי מדגישה, כי לגילוי המוקדם של הבעיה יש חשיבות מכרעת לריפוי. קשישים שנפלו מספר פעמים מפתחים פחד מנפילה, ובמקרים קיצוניים נמנעים מהליכה, דבר שפוגע ביעילות הטיפול, ובמקרים רבים אף גורר הדרדרות כללית במצב הבריאותי והנפשי.
