בימים אלה נכנסו לתוקף מספר שינויים בכללי הרישום של הבורסה, לאחר אישורם על ידי רשות ניירות ערך. במסגרת זו הועלה הרף של שווי החזקות הציבור המזערי ("הכמות הצפה") בהנפקה ראשונה של חברה (IPO) ל- 16 מיליון ש"ח, לעומת 8 מיליון ש"ח כיום. משמעות השינוי היא, שמעתה כל חברה חדשה תידרש לגייס לפחות 16 מיליון ש"ח מהציבור והוא נובע מהמלצות ועדת האוזר, שעסקה בצורך לשפר את הסחירות בבורסה של תל אביב.
כמו כן, כחלק מהמאמץ של הבורסה ורשות ניירות ערך לעידוד עשיית שוק במניות, תוקל דרישת הפיזור מחברה שבתשקיף ההנפקה התחייבה למנות עושה שוק. מחברה אשר תמנה עושה שוק ידרשו 35 מחזיקים לפחות לעומת 100 מחזיקים, הנדרשים מחברה שלא מינתה עושה שוק. (שווי החזקה המזערי נותר ללא שינוי, כ- 16,000 שקלים).
במטרה לעודד רישום למסחר של חברות טכנולוגיה, העוסקות במחקר ופיתוח, אושרו הקלות בכללים לרישום למסחר של חברות אלה: נקבעה הגדרה מקלה לחברת מו"פ - חברה שהשקיעה במחקר ופיתוח, מכספיה וממענקי מדען ראשי, לפחות 3 מיליון שקלים בשלוש השנים שקדמו להנפקה. הופחת סכום המינימום שמתחייב "משקיע מוסדי" לרכוש בהנפקות של חברות מו"פ ב-50%, ל-400 אלף שקלים. הופחתה הדרישה למספר מחזיקים מזערי לאחר ההנפקה לגבי חברות מו"פ ל-35 מחזיקים לפחות, כששווי ההחזקה לכל מחזיק ללא שינוי - 16,000 שקלים.
כמו כן, הופחת שיעור החזקות הציבור הנדרש בהנפקות של חברות מו"פ בהיקף של עד 32 מיליון שקלים ל-10% בלבד. הכמות הצפה הנדרשת היא כמו בחברות רגילות, כ- 16 מיליון ש"ח.
רונית הראל בן-זאב, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית, אמרה כי הכללים שאושרו עולים בקנה אחד עם מאמצי הבורסה ורשות ניירות ערך לאפשר לענף ההיי-טק הישראלי, המוגדר כקטר הצמיחה של המשק, ייצוג הולם יותר בבורסה בתל אביב. "ענף ההיי-טק אופיין בייצוג נמוך יחסית בבורסה בת"א. ההנפקה בתל-אביב תספק מימון לחברות מו"פ, ועשויה לשמש קרש קפיצה נוח לקראת הנפקה בארה"ב או באירופה בשלב מאוחר יותר" אמרה בן זאב והדגישה כי חברות כגון נייס, ריטליקס, ליפמן ואחרות יצאו לבורסה בתל-אביב, שהייתה קרש הקפיצה להנפקה בנאסד"ק.
