בשנה שחלפה חלה ירידה חדה של 35% בשיעור הנישאים בישראל - בשנת 2004 נישאו בישראל 40,537 זוגות, וב-2005 נישאו רק 26,454 זוגות. כך עולה (יום ב', 23.1.06) מדוח נישואין 2005 של ארגון "משפחה חדשה".
מנתוני הדוח, שערך מכון גיאוקרטוגראפיה עולה, כי 66% מהאוכלוסיה בישראל רשומים כנשואים, 5% כגרושים ו-5% חיים כידועים בציבור.
כפי שפורסם ב
דוח גירושין 2005 של ארגון "משפחה חדשה", 26% מהנישאים בישראל מתגרשים (מקום שמיני בעולם), אולם נמצא כי רובם מתחילים פרק ב' עם בן/בת זוג חדשים ונישאים מחדש או חיים כידועים בציבור. רק 16% מהאוכלוסיה הבוגרת (מעל גיל 18) בישראל רשומים כרווקים.
עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"ל ארגון משפחה חדשה, מסרה: "הציבור הצעיר בישראל, התבגר, הבשיל ולמד שהבירוקרטיה הכרוכה ברישום הנישואין בישראל איננה מתאימה לרוח הזמן. ועם זאת, מרבית אזרחי ישראל הבגירים מעדיפים לחיות בזוגיות. העובדה, שהמצב החוקי בארץ כופה על בני זוג נישואים דתיים בלבד, גורמת לכך שבני זוג רבים מעדיפים לחיות יחד, תוך כדי התחייבות הדדית ואפילו חוזית, ובלבד שהמונופול הרבני לא יחדור לחייהם הפרטיים".
לדבריה, "קשה להסביר בעידן הנוכחי תופעות כמו הכרזה על אישה נשואה כעל 'מורדת' או הצורך ב'חליצה'. העולם המערבי כולו עובר לשיטת זוגיות פרטית כמו 'קוהביטציה' ולא ממוסדת כמו 'נישואין'. בעולם, כבר מדובר בתופעה רווחת - כך, למשל, בארה"ב 40% מהילדים גדלים במשפחות שבהן ההורים אינם נשואים, בגרמניה כל זוג שלישי איננו מתחתן ובשבדיה כל זוג שני חי כידוע בציבור.
אך מתברר, כי ישראל לא נשארת מאחור. בפועל, נראה שעד שיונהגו נישואים אזרחיים בישראל, מתכונת הידועים בציבור תייתר אותם לחלוטין - ישראל קופצת כיתה בכל הקשור למיסוד הזוגיות, ומדלגת על שלב הנישואים האזרחיים".
בערים הגדולות נישאים יותר מאשר בקיבוצים
מממצאי הדוח עולה, כי מספר הנישאים בערים הגדולות, לכל 1,000 איש, גבוה ממספר הנישאים בקיבוצים ובמושבים. נמצא, כי בירושלים שיעור הנישאים הוא הגבוה ביותר לעומת הקיבוצים, בהם השיעור הוא הנמוך ביותר.
למרות שיעור גירושין גבוה בתל אביב, שיעור הנישאים גם הוא גבוה, יחסית לחיפה, לראשון לציון, לקיבוצים ולמושבים. בכל שנה נישאים 20.6 גברים ו-18.1 נשים בתל אביב.
ישראל: מקום 6 בשיעור הנישואין; שבדיה: מקום אחרון
מנתוני הדוח עולה, כי ישראל וניו-זילנד ממוקמות במקום השישי בעולם המערבי בשיעור הנישואין ל-1,000 נפש. 7 מכל 1,000 ישראלים נישאים בכל שנה (מתוך כלל האוכלוסיה). שבדיה במקום האחרון עם שיעור של 4.7 נישואים ל-1,000 נפש ובמקום הראשון ארה"ב עם 9.8 נישואין בכל שנה ל-1,000 נפש.
גיל הנישואים עולה בכל העולם
גיל הנישואים גם הוא עולה בעשור האחרון. ישראל מדורגת במקום ה-18, מתוך 25 מדינות העולם המערבי, בגיל הנישואים בממוצע, ביחד עם ארה"ב ודנמרק.
על-פי הדוח, גיל הנישואים הממוצע לאישה יהודיה בישראל עלה בשיעור של 5% בעשור האחרון. בשנת 1995 גיל הנישואים הממוצע לאישה יהודיה היה 23.6 ואילו כיום הוא עומד על 24.9 - זהה לגיל הנישואים הממוצע אצל נשים בארה"ב (25).
כמו-כן, גם אצל הגברים היהודיים נמצא, כי גיל הנישואים עלה במהלך העשור האחרון ב-3%. בשנת 1995 היה ממוצע גיל הגברים היהודיים הנישאים 26.2 ואילו כיום הגיל הממוצע 27.
עוד עולה, כי בקרב האוכלוסיה הערבית-ישראלית נראה, כי הגברים הנוצרים נישאים בממוצע בגיל 28.5 ואילו המוסלמים והדרוזים בגיל 25.3 בממוצע. נשים ערביות נוצריות נישאות בגיל ממוצע של 23.3 ואילו המוסלמיות נישאות בממוצע בגיל 20.6.
גיל הנישואים לגברים בשבדיה הוא 33 ואילו של הנשים 31. ואילו ביפן ממוצע גיל הנישואין, הן לנשים והן לגברים, הוא 30. בצרפת נשים נישאות קרוב לגיל 28, בגרמניה 29 וברוסיה 23.
עלייה בשיעור הנישואים בין בני דתות שונות בישראל
נמצא, כי 1 מכל 10 זוגות נשואים בישראל, הם נשואים בין יהודי ללא יהודי בשל העלייה הגדולה מחבר עמים. ב-50 השנים האחרונות עלה מספר הנישואים בין בני דתות שונות בתפוצות, ב-200%. כל יהודי שני, הנישא היום בתפוצות נישא ללא יהודי.
עוד עולה, כי למעלה מ-200 אלף ילדים ממתינים כיום להגיע לישראל ולהתאחד עם אמותיהם. אחוז הגירושין בקרב נישואים בין בני דתות שונות הוא הגבוה ביותר מכלל הגירושין בישראל. 90% מהזוגות המעורבים גרים ביישובים עירוניים, רק מקצתם בישובים קהילתיים או בקיבוצים.
על-פי סקר, 59% מהגברים התנגדו לגיור עובדים זרים לצורך נישואין לעומת 47% מהנשים. בכל הגילים גברים נוטים יותר מנשים לנשואים בין בני דתות שונות.