עוד דוח של מבקר המדינה (2002): <br>ליקויים שחיתות וגם רשלנות פושעת

דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה, חושף ליקויים, שחיתות וגם רשלנות פושעת וחמורה - המעמידה בסיכון חיי אדם. הדוח הותר לפרסום החל מיום א' (30.6.02).

הדוח החדש מחזיק 779 עמודים. הוא כולל מאות גילויים. נביא כאן אחדים מהם, המרכזיים:


שער העיר - המגדל הגבוה בישראל, נבנה ללא פיקוח צמוד

ברמת גן נבנה מגדל גבוה המתנשא לגובה של 200 מטר. בנייתו החלה ב-1998 והסתיימה ב-2001. בסך-הכל נבנו 69 קומות, בשטח כולל של 89 אלף מ"ר, המיועדים למסחר, משרדים, מגורים ושטחי חניה.

בבדיקת המבקר נמצא, כי היתרי הבניה הוצאו בהדרגה, וכי חלקים מהבניין נבנו ללא היתר, ורק מאוחר יותר "הוכשרו". תיק הבניין האמור להימצא ברשות הוועדה המקומית של עיריית רמת גן. הוא אמור לכלול גם בדיקות מעמדה, לרבות: חישובים סטטיסטיים ליסודות, עמודים, עומס רוח, רעידות אדמה ובדיקות קרקע. רק בנובמבר 2001, לאחר הערת המבקר, הוצגו לוועדה מסמכי חישוב ומונה אחראי לביקורת. מסקנת המבקר: חברי הוועדה המקומית דנו ואישרו את היתרי הבניה, למרות שבפניהם לא היו הנתונים הרלוונטיים לבחינת הבקשות להיתרי בניה.

ראש העיר, צבי בר, העומד בראש הוועדה המקומית, הודיע למבקר כי הוא אינו מסכים עם ממצאיו, ככל שהם נוגעים להעדר פיקוח כביכול וחוסר תיעוד. הוא ציין, כי פרקטיקה מקובלת היא לתת היתרי בנייה בשלבים שונים, ודבר זה מותר ומקובל על-פי החוק.

פתח תקוה - מתחם ירקונים

במתחם ירקונים אשר בתחום השיפוט של פתח תקוה, נבנו ללא היתר בניה כדין 40 מבנים ועוד 30 מבני עזר. המדובר מבנים מסחריים גדולים, אליהם זורמים אלפי אנשים. המבקר בדק ומצא, כי רובם המכריע של העסקים במקום פועלים בניגוע לחוק, ללא תשתית בסיסית וללא סידורי ביטחות וכיבוי אש.

המבקר קובע, כי השטח אינו מותר לבניה לצורכי מסחר, שכן הוא מוגדר כשטח חקלאי. הוא מותח ביקורת נוקבת נגד עיריית פתח תקוה, על שהעניקה לכ-15 עסקים רישיון הפעלת עסק, למרות שהמבנים עצמם ניבנו שלא כחוק וחלק מהם מיועדים להריסה/סגירה.

הבנק לפיתוח התעשיה

ב-1991 חתמה המדינה על הסכם עם חברת העובדים, קרן ההשקעות של חברת העובדים וקרן עבודה. בהסכם נקבע, כי קרן ההשקעות תעביר למדינה את המניות הרגילות א' בבנק לפיתוח התעשיה. נוכח זאת גדל שיעור האחזקה של המדינה במניות מכ-27% לכ-49%, וזכותה למנות דירקטורים בבנק גדלה מ-4 ל-7 דירקטורים - שהם כמחצית ממספר הדירקטורים בבנק.

המבקר מצא, כי על-אף ההסכם, נמנע הבנק - שבו שותפים גם הבנקים בישראל - מהעברתן בפועל של המניות ורישומן ע"ש המדינה. רק ב-2001, קובע המבקר, בעקבות הביקורת של מבקר המדינה, נדונה לראשונה סוגיה זו בדירקטוריון הבנק. ביוני 2002 - ימים ספורים לפני פרסום פומבי של דוח זה, הובא הנושא לדיון והחלטה בדירקטוריון הבנק, ועסקת ההעברה אושרה.

מפעל הפיס

במרס 2000 פרסם המקר דוח על הליקויים במפעל הפיס, ועל משיכות כספים שלא כדין על-ידי מנהלים בכירים. עתה התמקד המבקר בכמה עניינים נוספים:

- שכירת מבנה ליחידת המחשב - מפעל הפיס שכר מבנה ב-1998 באזור, עבור יחידת המחשב. בבדיקה נמצא, כי טרם שכירת המבנה לא נעשתה בדיקה כלכלית ראויה לכדאיות רכישת המבנה, ולא נעשתה בדיקה ראויה לגבי עצם התאמת המבנה לצוכי מפעל הפיס לטווח ארוך.

עד כמה רשלנית ו/או נגועה היתה שכירת המבנה, באופן שנעשתה, ניתן ללמוד מכך שהמושכר נבנה בחריגה גדולה מהיתר הבנייה שניתן לו, וחריגה זו עדיין עומדת עתה בעינה. המדובר בדמי שכירות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח.

- מפעל הפיס העסיק יועצים חיצוניים בסכומי כסף גדולים יחסית, מעל ומעבר לתקציב שייעד לזאת הדירקטוריון. תקציב 1998 כולל הקצאה לייעוץ בסך 3.8 מיליון ש"ח. בפועל שולמו ליועצים סכומי כסף גדולים בהרבה - 29.5 מיליון ש"ח; ב-1999 הוקצבו 5 מיליון ש"ח, ובפועל שלמו 47.3 מיליון ש"ח; ב-2000 הוקצבו 5.5 מיליון ש"ח ובפועל הוקצבו 29.1 מיליון ש"ח.

המבקר מצביע בדוח על ליקויים באופן הצגת עלות הייעוץ בתקציב בפועל, לעומת ההקצבה הראשונית. נמצא כי אין נהלים לאישור העסקת יועצים. המבקר קובע עוד, כי חלק מהיועצים הועסקו על-ידי בעלי תפקידים במפעל הפיס, באופן העולה כדי ניגודי עניינים.

חברת אל-על

הנהלת אל-על ביצעה עסקות גדולות, מבלי לקבל לכך היתר של מועצת המנהלים של החברה. כך קובע המבקר בדוח שהגיש.

המבקר קובע, כי הנהלת החברה חתמה על הסכם למכירת שני מטוסי בואינג -737-200. המטוסים נמסרו לחברות הרוכשות בחו"ל, ורק לאחר מכן הובא הדבר לאישור מועצת המנהלים של החברה. "לא הובאה לפני הדירקטוריון הצעתו של מנכ"ל חברה ב', לשלם מיד בעבור המטוסים 11 מיליון דולר ולפרוס את יתרת החוב בסך מיליון דולר, בייחוד כשלא היו הרבה הצעות אחרות בשוק".

המבקר בדק ומצא, כי אל-על חתמה על הסכמים לשיתוף פעולה לטיסות שכר, ואולם, היא לא עמדה על קבלת תמורה נאותה מצד ג' וההסכמים אפילו לא הובאו מראש לאישור הדירקטוריון. "אין באל-על ובסאן-דור [חברה-בת] נתונית מרוכזים על חלקה של חברה ג' בהיקף הפעילות של סיטונאי השכר האחר, ואין באל-על ניתוח שיצביע על הטבות ישירות ועקיפות שהיו לה מרכישת חברה ג'. לדעת הביקורת, הפעילות עמו לא צמחה עקב העסקה בין אל-על ובין חברה ג'.

חברת החשמל

במרס 1996 תם תוקף הזיכיון של חברת החשמל, על-פיו ניתנה לה זכות בלעדית לייצור, הפקה, חלוקה ומכירה של חשמל. באותו חודש נכנס לתוקף חוק חדש, במסגרתו קיבלה החברה רישיונות שתוקפם ל-10 שנים לביצוע פעילויות שהוגדרו בתחום משק החשמל. החוק החדש, שנחקק במסגרת הניסיון להפריט גם תחום זה, מאפשר לגופים עסקיים-פרטיים להקים מפעלי אנרגיה ולמכור חשמל על-פי מכסות שנקבעו.

על-פי הזיכיון, חברת החשמל אמורה להעביר למדינה את כל הנכסים שהועמדו לשימושה, ומכל מקום - אמור היה להערך הסדר לגבי הנכסים. בפועל, עד מועד סיום הביקורת (תחילת 2002), לא הושג הסדר, והשרים לא קבעו הוראות בעניין רכישת הזכויות והנכסים. המדובר בנכסים בהיקף המוערך במאות מיליוני דולרים לפחות.

הפעלת חופי רחצה בים התיכון

המבקר בחן חופי רחצה בעיריות תל אביב-יפו, אשקלון וקריית ים:

- שלוש העיריות הפעילו כמה חופי רחצה במקומות שלא הוכרזו כלל, או בסטייה מהמקום שהוכרז, והציבו בחופים אלה שלטים לפיהם המדובר במקומות רחצה מוכרזים;

- עיריות תל אביב-יפו ואשקלון קבעו שעות רחצה משתנות, לפי חודשי עונת הרחצה. נמצא, כי בעוד שמתרחצים רבים מעדיפים לפקוד את חוף הים בשעות אחרי הצהריים המאוחרות, אין ניתנים בשעות אלה שירותי הצלה;

- נגישות לאנשים בעלי מוגבלות: מן הראוי, אף שהדבר אינו חובה על-פי חוק, שהעיריות ידאגו להסדרי גישה לחופי הים לאנשים בעלי מוגבלות;

- המרפאות בכמה מחופי תל אביב מצויות במרחק רב יחסית מתחנות ההצלה;

- תיקי הביטחון שנבדקו בתל אביב-יפו לא הוכנו בשיתוף קצין אבטחה מרחבי של המשטרה ולא אושרו מחדש בידי המשטרה בעונת הרחצה 2001. במפות שהיו בתיקי הביטחון לא הודגשו המקומות, שנקבעו בנוהל האבטחה, כגון בורות ביטחון, מקומות שולטים בחוף הרחצה, נקודות בקרה ושליטה בברזים ראשיים, חדרי הפיקוד והשליטה;

- "מן הראוי שהמשרד יאכוף את מסירת המידע מכל הגורמים המעורבים בנושא הטביעות, כולל 'כמעט טביעה', וישקול להנחות את הרשויות המקומיות לערוך, במידת האפשר, מיפוי של מקומות הטביעה, כדי לבחון אם קיימים מקומות המועדים לטביעה, ולפעול בהתאם לתוצאות אותו מיפוי.

עיריית ירושלים

משרד המבקר מצא, כי עיריית ירושלים העניקה שלא כדין תוספות פנסיוניות, והגדילה את שיעורי הקצבה בדרכים שונות לעובדים שפרשו בפרישה רגילה, בפרישה בדרך של פיטורים או פרישה במסגרת תוכניות הבראה. הגדלות אלו נעשו בחלקן, ללא ידיעתו של הממונה על השכר במשרד האוצר.

העיריה לקחה על עצמה התחייבויות כספיות כבדות, בעקבות מתן תנאי פרישה מופלגים לעובדים שלא היו זכאים לתנאים אלה. העיריה התעלמה מחוק יסוד התקציב ומחוק שירות המדינה (גמלאות), ומהסדרים כוללים שהונהגו.

- לאחר שהובאו הליקויים בפני הממונה על השכר, יפעיל זה את סמכותו לגבי עיריית ירושלים.

מגן דוד אדום:

משרד המבקר מצא ליקויים חמורים בבדיקת המוסדות המנהלים של מד"א הקשורים להליכי בחירתם ותפקודם. בדוח העיר המבקר, כי אין זה סביר שחמשת חברי ועדת המינויים יבחרו את עצמם לחברי מועצת מד"א. מן הראוי לקבוע כי חברי הארגונים הכלולים בוועדת המינויים לא יוכלו לכהן במועצה עצמה, כדי למנוע ניגוד עניינים בתהליך הבדיקה.

עוד מצא המבקר, כי בישיבות המועצה קיים רוב מוחלט לחברי המועצה הקשורים לוועד הפועל. כך ניטלה מהמועצה אפשרות להעביר ביקורת. למעשה היא נוטרלה מאחד התפקידים העיקריים שלה, שהוא הפיקוח על הוועדה הפועל. רוב חברי המועצה הם בעלי עניין בוועד הפועל ובוועדותיו, וקיים ניגוד עניינים בין תפקידם במועצה לתפקידם בוועד הפועל.

עוד קובע המבקר, כי על מד"א להציג בבהירות ובשקיפות את ההכנסות וההוצאות של מערך שירותי הדם. על משרד הבריאות לבחון את מחירי מוצרי הדם ולקבוע להם מחירים הוגנים ומבוססים.

- על משרד הבריאות ומד"א לקבוע במשותף סטנדרטים בתחום הרפואה הדחופה בשלב הטרום-אישפוזי, ובהם זמני תגובה בעיר לעומת אזורי הכפר.

מוסדות להשכלה גבוהה

בבדיקת כמה מן המוסדות להשכלה גבוהה נמצאו ליקויים חמורים בהליכי התקשרויות. בדיקת הנהלים של 11 מוסדות העלתה, כי אחדים כלל לא אימצו עקרונות לניהול מכרזים של גופים ציבוריים. למקצתם יש נהלים חלקיים בנושא התקשרויות עם קבלנים. לא תמיד מקפידים אותם מוסדות על יישום הנהלים שהם עצמם קבעו.

בעקבות הממצאים, קבע המבקר, כי יש לשקול יוזמת חקיקה להחלת הנורמות הקבועות בחוק על המוסדות, כפי שהוחל על גופים אחרים מחוץ לממשלה. החלת הנורמות נועדו להבטיח מינהל תקין ומתן הזדמנות שווה למתחרים. משרד המבקר העביר את ההמלצה בעניין החלת החוק למשרד האוצר. לפיכך על משרד האוצר, המופקד על ביצוע החוק, לפעול לקידום יוזמת החקיקה.