שופט בית המשפט העליון, סלים גו'בראן, דחה בשבוע שעבר את ערעורו של מנשה מזרחי, החשוד בהפעלת בנק פרטי בצפון הארץ, והותיר על כנה את החלטת ביהמ"ש המחוזי בנצרת, על-פיה יישאר מזרחי במעצר עד תום ההליכים.
כתב האישום שהוגש לביהמ"ש בנצרת מתאר את שיטותיו הייחודיות של מזרחי, אשר שיכנע אנשים תמימים להשקיע את כספם בבנק הפרטי שיצר, תוך יצירת מצג שווא לפיו יזכו לריביות גבוהות ואחוזים נכבדים מהרווחים שייווצרו. על-פי חומר החקירה, 17 אנשים נפגעו קשות ממעשיו של מזרחי והסכום הכולל שהשקיעו עומד על כ- 7 מיליון ש"ח אשר כולו ירד לטמיון.
מזרחי מואשם כי ביחד עם שותפו, אבי ירדני, יצרו ראשי קבוצות, שעל כל אחד מהם הוטל לגייס אנשים שיהיו מוכנים להשקיע במיזם. סכום הבסיס להפקדה היה כ- 100,000 ש"ל, אותם היו מפקידים המשקיעים אצל מזרחי תוך הבטחה לריבית חריגה בגובהה.
הבטיח למפקידים ריבית גבוהה על כספם
על-פי החשד, הונה מזרחי את המשקיעים והבטיח כי תשואה גבוהה על הריבית המתקבלת מהשקעותיה של חברה עסקית העוסקת באופן מסודר בניכיון צ'קים ובעסקי נדל"ן ובכך שיכנע אנשים נוספים להיכנס למיזם.
בערר שהגיש מזרחי לביהמ"ש העליון הוא טען, כי לא נמצאה שום ראיה הסותרת את דבריו, לפיהם החזיר לכל המשקיעים את כספם, וכי כל עניין ההשקעות בוצע בשקיפות מלאה והיה מגובה בתצהירים אותם הגיש לרשויות המס שמונה חודשים טרם פתיחת החקירה הפלילית. מזרחי הציג עצמו כאיש עסקים לגיטימי במערכת עסקית, וביקש לשחררו למעצר בית, לאור משך הזמן הארוך שמשפטו עומד להתנהל.
המדינה טענה מנגד, כי קיימות נגדו ראיות לכאורה, ובהן עדויות של 17 אנשים שהשקיעו את כספם, שלא הוחזר להם - ובכך ניתן לסתור את דבריו לפיהם החזיר את כספם. בנוסף, טענה המדינה כי מזרחי, שנקלע לקשיים כלכליים בשנת 2000, הצהיר כי אינו עובד ואין לו הכנסות, ולמרות זאת נהג במכונית פאר, רכש סירת מרוץ ונכסים שונים בארץ ובחו"ל. על יסוד כל אלה התנגדה המדינה לשחרורו בערבות.
השופט ג'ובראן קבע כי חומר החקירה מבסס תשתית ראייתית הקושרת את מזרחי למעשים המיוחסים לו, וכי שחרורו כרוך בחשש ממשי כי הוא עלול לחזור על מעשיו ולסכן את רכוש הציבור ואף לשבש מהלכי משפט, ועל כן דחה את ערעורו.
שותפו של מזרחי, אבי ירדני, התאבד בחודש נובמבר בקפיצה ממלון ברמת גן. במכתב שהשאיר אחריו כתב: "הפרסום השקרי הנורא שהיה כרוך בפרשה לא נותן לי אפשרות לראות איך אני אחיה בעתיד", אך עם זאת ביקש ירדני ממשפחתו ומעורך דינו להיאבק על חפותו ועל שמו הטוב.
