"תנועת בראשית", המאגדת בתוכה ארגונים של חוזרים בתשובה, החליטה להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ה-17 כסיעת יחיד בתוך מפלגת "חרות" המשותפת לדתיים ולשאינם דתיים, בהנהגת מיכאל קליינר.

את הסיעה החדשה, שתהיה בעצם החזית הדתית של המפלגה, ייצג העיתונאי יהושע מאירי. הסיעה מציגה מצג פחות פוליטי ויותר רוחני, המושפע מענינים הקשורים בגאולת עם ישראל והעולם. לדברי מחבריו, נכתב המצע בעקבות מפגשים, התייעצויות ושיחות ארוכות עם ראשי העולם התורני, עם מנהיגי הציבור החילוני, עם בכירי הממסד הביטחוני ועם אנשי פוליטיקה בכירים. עוד נטען, כי נוהלו שיחות ארוכות גם עם מנהיגים רוחניים ופוליטיים מהעולם הערבי והאיסלמי.

"המצע מבטא חזון שיסודותיו נמצאים בנבואות אחרית הימים, אך עם זאת הוא נטוע עמוק בתוך המבוך המזרח תיכוני ומציע פתרונות מעשיים להפיכת החזון לחיים מציאותיים, עכשויים ומעוררי תקווה", נכתב בהקדמה. "אנו מקווים כי העקרונות המובאים במצע יהוו את החוקה למדינת ישראל המתחדשת".

המצע החדש קובע, כי "שום חוק כנסת או החלטת בית משפט או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה, כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על-ידי חכמי ישראל וכפי שהיא עתידה להתפרש". עם זאת מובעת הסתייגות, ונכתב כי "עם ישראל יכול לקיים את תורתו במילואה רק בארץ ישראל בזמן שרובו עליה ובזמן שידו תקיפה".

יו"ר המפלגה, מיכאל קליינר, אמר ל-Nfc כי אין מבחינתו בעיה שכל סיעה במפלגתו תפעל למען נושאים בהן היא מאמינה, וכי מצעה של "בראשית" אינו עומד בסתירה למצעה של חרות, אלא רק משלים אותו. לדבריו, חרות היא אלטרנטיבה לליכוד של פעם כתנועה עממית ובניגוד למפלגות הימין האחרות, זו אינה מפלגה של סקטור מסוים. לדבריו, בבחירות האחרונות רבים נמנעו מהצבעה למפלגה בשל העובדה שברוך מרזל היה בה מספר 2.

המצע המלא בקישור משמאל. להלן כמה כמה מעיקרי המצע של סיעת בראשית של מפלגת חרות:

מתוך המצע:

מדיניות - ביטול הסכמי אוסלו

- בין ישראל לעמים ובין העמים לבין עצמם, לא יכול להיכון שלום בעולם אלא על-פי תורת ישראל.התנגדות לאומית של פרטים, עמים ממשלות זרות ודתות לריבונות עם ישראל על ארץ-ישראל היא התנגדות אנטישמית שמטרתה הכחדתו של עם ישראל, היא הגורמת לכל המלחמות בארץ ישראל, באזור ובעולם כולו. עם ישראל מודע לכך שאם הוא אינו מקיים את התורה אזי מסתלק כוח הרתעתו.

- עם ישראל חייב בכבודו של אחיו הגדול ישמעאל (האיסלאם) ואחיו עשו (הנצרות) כל עוד האחים הללו אינם חורגים ממעמדם ומזכויותיהם, הן זכויות אדם והן זכויות 'אחים' , בני האבות, הבכורים לבטן המוכרות בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה ואשר אינן כוללות זכויות ירושה בארץ ישראל, המובטחת והמיועדת לבני ישראל, הם היהודים בלבד. עם ישראל אינו מבקש להתגרות באחיו הגדולים ולהתנשא מעליהם ומעשיו אינם מכוונים כנגדם אלא לטובתם.

- ביטול הסכמי אוסלו, החלת הריבונות והתיישבות מואצת.

ירושלים והר הבית - אי מניעת תפילה בהר הבית ממוסלמים

- שחרור ירושלים והר הבית.
- איסור ביקורים על הר הבית שלא למטרות פולחן ותפילה. הפצת הידיעה כי לנכרי אסור להכנס למקום המקדש אבל אי מניעה בפועל מנכרים לבקר בהר הבית במקומות המקודשים להם.
- שקידה על טיפוח תפילת יהודים בהר-הבית תוך מורא המקדש, הקמת בית כנסת ובית מדרש לבית הדין הגבוה על הר-הבית, חקיקה וחקיקת משנה המסדירה את סדרי הר-הבית. הערכות לבנין המקדש.

- עידוד יהודים לגור בירושלים באמצעים שונים ומגוונים של ההעדפה.
- תכנון ירושלים כעיר עליה לרגל.
- מיסוי וביטול מיסוי לפנים מן החומה בעיר העתיקה בירושלים המוקדש לטיפוח ירושלים.

משטר ומשפט - ללא מפלגות דתיות וערביות

- חידוש הדמוקרטיה ומערכת המשפט על בסיס ערכי האומה.
- המשטר הוא משטר נשיאותי, הבנוי על עקרון הפרדת הרשויות ומבחין בין הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת; מטפח סמכות שלטונית ריכוזית, הנתונה לביקורת דמוקרטית מתמדת (נשיא או מלך הנבחרים על-ידי העם והעומדים בתפקידם כל עוד הם יכולים לכהן על-פי מצב בריאותם או כל עוד העם לא החליפם על-פי חוק).

- מוסדות המדינה : סנט-בית עליון, וכנסת - בית תחתון, הנבחרים על-ידי העם למען העם לתקופות ולסמכויות הנקובות בחקיקה. המוסדות הללו הם הבוחרים להם ממשלה וראש ממשלה הכפוף עם ממשלתו, כרשות ניהולית לבתי הנבחרים ולנשיא.

- בית הדין הגבוה - מוסד תורני עצמאי עליון לפסיקה תורנית ולחוות דעת בעניינים לאומיים, אינו תלוי בדעת השלטון, נבחר על-ידי תלמידי חכמים בשיטה שתקבע על-ידי תלמידי החכמים, ללא מעורבות פוליטית וללא מפתח מפלגתי. הסנט חייב להתייעץ עם בית הדין התורני הגבוה בכל נושא לאומי או מדיני ובכל החלטה שיש בה הצבעה.יחול איסור בחוק על פוליטיקאים להתייעץ מראש עם חברי בית הדין הגבוה או להשפיע עליהם בכל דרך מעבר לדיון עצמו.

- הקמת מערכת בתי דין הכפופה לבית הדין הגדול בכל עיר ועיר והפועלת על-פי התורה שבכתב ובעל-פה בכל תחומי החיים תוך תיאום נורמות עם החוק הפלילי הכללי ומשפטי הנזיקין, המשפט המסחרי ובכל ענין שבו יש חיוב או ענישה.

- אזרח יוכל לבחור לעצמו את מערכת בתי הדין לה הוא נזקק. מתפקידי בית הדין הגבוה לבטל סתירות בין חוקי המדינה לחוקי ההלכה, אם ישנן.
- כל חוק מדינה שיש בו סתירה מהותית לדעת חברי בית הדין אינו תקף ויש לתקנו או לבטלו.

- הבית העליון - הסנט: מונה 70 איש מכל המגזרים. היהודים תושבי הארץ בוחרים 50 מקומות, יהודים, תושבי חוץ -7 מקומות. 13 מקומות שמורים לאזרחים - תושבים כמשמעותם בחוק.

- הכנסת: מונה 120 נבחרים. רשאי לבחור כל אדם מן הציבור הגר בארץ והעונה להגדרת האזרחות, כפי שתחוקק. עיקריה של האזרחות הם ידיעת הלשון העברית, אישור על תשלום מיסים בשעורים החלים בחוק. מגורים רצופים בארץ - לפחות שלש שנים. מילוי שאלון בעניין הנאמנות למדינה היהודית, העדר הרשעות על פעילות עוינת ואי הבעת הזדהות עם אויביה של המדינה היהודית.

- בית המשפט העליון: בית המשפט העליון יעמוד בתפקידו הנוכחי בראש מערכת המשפט החילונית, מקביל בסמכויותיו לבית הדין הגבוה.
- מועצות מייעצות לשלטון: הקמת מועצה לאומית-דתית-חרדית בעלת סמכויות שתייצג את מכלול האינטרסים הדתיים.
- במקביל יחול איסור על קיום מפלגות דתיות מבלי לבטל את חופש ההתאגדות לכל מטרה שאינה מפלגה.

- הקמת מועצה לאומית לעניני הערבים. במועצה יישבו ערבים שייצגו את מכלול האינטרסים הערביים הציבוריים. יחול איסור קיומן של מפלגות ערביות מבלי לבטל את חופש ההתאגדות למטרות שאינן עוינות את מדינת היהודים.
- שינוי שיטת הבחירות לשיטה אזורית יחסית.
- הכפפת כל אירגוני הביטחון לביקורת הסנט והכנסת.
- הקמת בית משפט לחוקה.
- מינוי שופטים הן על-פי הרמה המקצועית והן על-פי מרכיבים פרופורציונאליים נוספים בנוסף למידות ותכונות אישיות.

הגדרה עצמית ודמוגרפיה - פרלמנט נפרד לערבים

- מדינה יהודית היא המדינה היחידה הלגיטימית בארץ ישראל לגבולותיה המקראיים, כשאזרחיה היהודיים, הם לבדם בעלי זכות ההגדרה הלאומית העצמית בארץ ישראל. מתפקיד היהודים לפעול בראש ובראשונה למען העם היהודי כולו בארץ ומחוצה לה, כפי שהוא נתפס, כעם ה', כמשתמע בעיני התנ"ך, ההיסטוריה היהודית בכללותה ואפשרויות הזמן וצרכיו.
- מתן זכות בחירה לכנסת ליהודי התפוצות הקושרים גורלם עם מדינת ישראל.
- בית נבחרים מיוחד לערבים, ושלילת זכות בחירה לכנסת.
- גזירת עונש מוות חובה למחבלים שרצחו יהודים או ערבים.

חינוך, דת ותרבות -
צנזורה מתונה על יצירות ועידוד ספורט עממי

- המדינה תעודד יצירה באשר היא יצירה ככל שהיא אינה פוגעת בזדון בערכי העם היהודי ובמטרות קיומו ובכבוד האדם.
- המדינה תפעיל צנזורה על הפרהסיא הציבורית, על יצירות אמנות בנושאי מין, סמים ואלימות לפי נורמות מתונות ולא תהיה קיצונית בשום כיוון של 'קידמה' או 'שמרנות'.
- מדינה יהודית שאינה מנותקת לחלוטין, לא מן התרבות המקומית הים תיכונית ולא מן התרבות המערבית, ככל שהן אינן מאיימות על קיומו של עם ישראל ותרבותו המקורית ואינן מהוות מקור להתבטלות עצמית.

- מן הראוי הוא שאנשי הרוח והמדענים יעסקו בחידושים תוך ביקורת מתמדת על התועלת והנזק שבהם ותוך נטילת אחריות שבחלקה מתבטאת בהתרעת החברה על האפשרויות השונות ותוצאותיהן.
- אהבת הקונפורמיסטים והנונקונפורמיסטים. המנעות מן המושג קיצוניות במובן הפוליטי והאידיאולוגי. ביטול המושג "אלימות מילולית". חופש הבעת הדעה, כל דעה, כזכותו הבסיסית של כל אדם ושל כל קבוצה.לטיפוח קדושת המשפחה על-פי ערכי היהדות ולהתרחקות מכל מתירנות הפוגעת במשפחה ובצניעות. המנעות מדחיקה בכל אדם או ציבור מלקבל על עצמו ערכים או נורמות שאינו מעונין בהן.

- טיפוח הספורט הציבורי. המדינה אינה רואה בספורט המקצועי ערך אנושי.
- מדינת ישראל כמדינת היהודים לא תתפרנס ממכירת נשק, אלא ככל שהוא נדרש להגנתה בלבד.
- שינוי מעמדה המוביל של התקשורת בפרהסיא הציבורית והעמדתה על הפונקציה התקשורתית בעיקר מבלי לכוון את דעת הקהל באמצעות גיוס הון, משאלים,חיווי דעות פוליטיות מטעם התקשורת ומזעור הפקת אירועי בידור.

- הסדרה בחוק של שידורי רדיו וטלוויזיה לערוץ 7.
- אהבת התורה היא בראש ובראשונה קבלה מרצון. תבוא מתוך סובלנות ועידוד סקרנות מצד הציבור הלא-דתי כלפי מסורות ישראל. לשם כך תתמוך המדינה, כפי כוחה, במוסדות של לימוד תורה לצורותיו הן לדתיים והן לחילוניים באופן שוויוני ושקוף ועל-פי אמות מידה של שלטון תקין ובלבד שאין במוסדות הללו חתירה מודעת נגד התורה.

- אהבת העם כוללת גם הבנת הכאב והסבל של היהודים הרואים עצמם כנפגעים מן ההלכה, מבתי הדין ומשימוש בדת לטובת אינטרסים מפלגתיים, כיתתיים ואישיים ומצורות שונות של חילול השם ומאי נשיאה בעול הציבור בכללו. ישנה חובת האזנה והתייחסות לכל רב דיין ומורה הוראה בישראל לטענה של כל יהודי, תוך רצון עמוק לסייע בסבלנות מרובה בכל מצוקה וככל הניתן על-פי שיקולי דעת הדיינים, המורים והרבנים.

- חינוך היהודים לעבודת כפיים וחינוך לערך העבודה בבתי הספר, בתנועות הנוער בצבא, בישיבות ובאקדמיה.
- חינוך לצניעות ולחסכון בצרכנות.
- חינוך למיזעור חשיבות ההצלחה הכלכלית כמבחן לערך האדם.
- צמצום היתרי ההפלות.

צבא - ביטול טוהר הנשק וגיוס בנות

- השירות הצבאי יחל למעוניינים בגיל 21 או לאחר תום הלימודים האקדמאיים לתואר ראשון.
- ביטול שרות בנות בצה"ל כשרות חובה. ביטול שירות נשים בחיילות השדה בתפקידים קרביים.
העסקת נשים בצבא רק על בסיס אזרחי או התנדבותי.
- התאמת קוד אתי לצבא על-פי היעדים הערכיים של צבא ישראל מתוך ידיעת הסכנות הנשקפות לעם היהודי, למעמדה של ארץ ישראל ולמדינת ישראל כמדינת היהודים בראייה היסטורית.
- תיקון המושג: צבא הגנה לישראל ל 'צבא ישראל', ביטול המושג "טוהר הנשק".

"חרות - התנועה הלאומית" הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה- 15. הקמתה היתה לטענת מקימיה, כורח פוליטי "לאחר שבמפה הפוליטית של מדינת ישראל לא נותר ביטוי משמעותי לאידיאולוגיה השוללת מסירת שטחים תמורת שלום". לאחר הקמת המפלגה הצטרפו אליה שלושה חברי כנסת שהיו חברים בכנסת ה- 14: ח"כ זאב בנימין בגין, ח"כ מיכאל קליינר וח"כ דוד ראם, שהיוו את הגרעין הפוליטי שלה בכנסת ואף הקימו סיעה בכנסת שנשאה את השם "חרות".

"חרות - התנועה הלאומית" יונקת מתוך האידיאולוגיה של תנועת החרות ההיסטורית שהוקמה בשנת 1948 על-ידי מנחם בגין. עד לפרישתו מהחיים הציבוריים עמד, זאב בנימין בגין, בנו של מנחם בגין, בראש המפלגה. לאחר פרישתו נטל את שרביט ההובלה מיכאל קליינר, המשמש כיו"ר המפלגה.