שנת 2004: הרוב החילוני עדיין שולט

בשנים 2002-2004, עלה חלקם היחסי של היהודים המגדירים את עצמם כחרדים או כחילונים. כלל, 44% מהאוכלוסיה היהודית הגידרו את עצמם חילוניים, 8% הגדירו את עצמם כחרדים, 9% כדתיים, 12% כמסורתיים דתיים, 27% כמסורתיים ו-44% כחילונים. כך עולה מהסקר החברתי לשנת 2004 שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הסקר מספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסיה הבוגרת בישראל ורווחתה ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר של שנת 2004.

מהסקר עולה עוד, כי מידת הדתיות לפי מין התחזקה בקרב הדתות האחרות. הנשים מאופיינות במידת דתיות רבה יותר בהשוואה לגברים: 16% מהנשים מגדירות את עצמן כדתיות מאוד, לעומת 7% מהגברים, ו-10% מהנשים מגדירות את עצמן כלא דתיות, לעומת 26% מהגברים. יותר ממחצית הגברים הערבים מגדירים את עצמם כלא כל כך דתיים או כלא דתיים בכלל, לעומת 29% מהנשים הערביות.

השפעת הגיל על מידת הדתיות

בקרב היהודים, עם העלייה בגיל יורד שיעורם של חרדים ושל חילונים. לעומת זאת, בקרב הערבים, מידת הדתיות עולה עם העלייה בגיל. חלקם היחסי של דתיים מאוד ודתיים יורד מ-81% בגיל 60 ומעלה ל-50% בגילים 20-29, במקביל לעלייה בחלקם היחסי של לא כל כך דתיים ולא דתיים (מ-19% בגיל 60 ומעלה ל-50% בגילים 20-29).

הנשואים יותר דתיים

בקרב היהודים, עלייה במידת הדתיות מלווה בעלייה בחלקם היחסי של הנשואים וירידה בחלקם היחסי של הגרושים והרווקים. בקרב החרדים והחילונים יש פחות אלמנים בהשוואה לדתיים ולמסורתיים, והדבר קשור לגיל הממוצע הגבוה יותר של היהודים המגדירים את עצמם כדתיים או מסורתיים.

21% מהחרדים רווקים בגילים 20-29, לעומת 55% מהדתיים, 65% מהמסורתיים דתיים, 72% מהמסורתיים לא דתיים ו-77% מהחילונים.

בקרב הערבים, חלקם היחסי של הנשואים גבוה יותר בקרב דתיים מאוד ודתיים, מאשר בקרב לא כל כך דתיים ולא דתיים. חלקם היחסי של הגרושים כמעט ולא משתנה עם השינוי במידת הדתיות. חלקם היחסי של אלמנים משקף את מבנה הגילים של אנשים בכל תת קבוצה: הוא גבוה במיוחד בקרב הערבים המגדירים את עצמם כדתיים מאוד והם הקבוצה המבוגרת ביותר בכלל האוכלוסיה הערבית. 29% מהדתיים מאוד רווקים בגילים 20-29, לעומת 46% מהדתיים, 55% מהלא כל כך דתיים ו-63% מהלא דתיים.

יותר דתי - יותר ילדים בבית

מספר הילדים בית קשור למידת הדתיות של בני הזוג. 28% בלבד מהחרדים מתגוררים במשקי הבית שאין בהם ילדים עד גיל 18, לעומת 55% מהדתיים ו-66% מהחילונים. חלקם היחסי של החרדים שמתגוררים במשקי בית שיש בהם 5 או יותר ילדים עד גיל 18, גבוה כמעט פי 10 מהנתון בכלל האוכלוסיה היהודית ( 23%, לעומת 2.4%).

בקרב המגזר הערבי, 13% מהערבים הדתיים מתגוררים במשקי בית שיש בהם 5 ילדים או יותר עד גיל 18, לעומת 8% מהלא כל כך דתיים ו-3% מהלא דתיים (9% בכלל האוכלוסיה הערבית).

ילדי הארץ דתיים יותר מהעולים

מהסקר עולה כי מידת הדתיות של עולי שנות ה-90 ואילך נמוכה בהשוואה למידת דתיותם של יהודים ילידי הארץ. רק 7% מהעולים מגדירים את עצמם כחרדים או כדתיים, לעומת 18% מילידי הארץ. 6% מהעולים מגדירים את עצמם כמסורתיים דתיים, לעומת 11% מילידי הארץ ועוד 87% כמסורתיים לא דתיים או חילונים, לעומת 71% מילידי הארץ.

החילוניים משכילים הרבה יותר

יהודים המגדירים את עצמם כחילונים מאופיינים באחוז הגבוה ביותר של בעלי השכלה אקדמית (32%), בהשוואה ליהודים המגדירים את עצמם לפי קטגוריות אחרות של מידת הדתיות. אחוז גבוה יחסית של בעלי השכלה אקדמית מצוי גם בקרב דתיים ( 28%), אם כי בקרבם מצוי גם אחוז גבוה יחסית של אנשים שלא למדו כלל (6%).

30% מהחרדים דיווחו על ישיבה כעל מקום אחרון בו הם למדו בעבר או לומדים כיום, לעומת 5% מהדתיים.

בקרב הערבים, רמת ההשכלה עולה במקביל לירידה במידת הדתיות. בקרב דתיים מאוד יותר מחמישית לא למדו בכלל, לעומת 1% בקרב הלא דתיים. 57% מהערבים בעלי השכלה אקדמית מגדירים את עצמם כלא כל כך דתיים או כלא דתיים (לא כל כך דתיים ולא דתיים מהווים כ-39% מכלל האוכלוסיה הערבית).

עבודה? לא בקטגוריית הפעילות העקרית של החרדים

בפעילותם העיקרית של הגברים היהודים, נמצאו ההבדלים בולטים ביותר הם בין המגדירים את עצמם כחרדים לבין אלה המגדירים את עצמם אחרת. מהסקר עולה כי 31% בלבד מהגברים החרדים העבודה היא פעילותם העיקרית, לעומת 54% - 64% בקבוצות אחרות. פעילותם העיקרית של החרדים (57%) היא לימודיםשל 57% מהם היא לימודים לעומת לעומת 3%-10% בקרב הקבוצות האחרות. לעומת זאת, 5% מהגברים החרדים הם פנסיונרים/מבוגרים חולים או נכים, לעומת 15%-25% בקרב הגברים היהודים בקבוצות אחרות.

בקרב הנשים היהודיות, ההבדלים בין אלה שמגדירות את העבודה כפעילותן העיקרית, בולטים פחות. 40% בקרב נשים חרדיות עובדות ו-55% בקרב הנשים חילוניות. טיפול בבית או בבני משפחה היא הפעילות העיקרית של 41% מהנשים החרדיות ו-10%-17% מהנשים המגדירות את עצמן אחרת.

מוסר עבודה גבוה בקרב ערבים הלא כל כך דתיים

בקרב הגברים הערבים, ההבדלים הבולטים בפעילותם העיקרית הם בין המגדירים את עצמם כדתיים מאוד לבין האחרים. רק 42% מדתיים מאוד רואים את העבודה כפעילותם העיקרית, לעומת 61%- 68% בקרב דתיים, לא כל כך דתיים ולא דתיים.

כך גם בקרב הנשים הערבייו. רק 5% בקרב הנשים הדתיות מאוד מגדירות את פעילותן העיקרית כעבודה, לעומת 33% בקרב הלא דתיות. הנשים ערביות הדתיות מאוד והדתיות רואות את הטיפול בבית או בבני המשפחה כפעילותן העיקרית.

רמת החיים יורדת ככל שעולה רמת הדתיות

בקרב היהודים, ככל שרמת הדתיות עולה, עולה שיעור האנשים שחיים בתנאי צפיפות גבוהה ( שניים ויותר אנשים לחדר). ההבדל העיקרי הוא בין החרדים לבין קבוצות אחרות. 27% מהחרדים חיים בתנאי צפיפות גבוהה, לעומת 6% מהדתיים ו-2% מהחילונים. רק 29% מהחרדים מתגוררים במשקי בית שיש בהם מכונית אחת לפחות, לעומת 60% - 73% מהדתיים, המסורתיים או מהחילונים. 26% מהחילונים מתגוררים במשקי בית שבהם מועסקת עוזרת, לעומת 13% מהחרדים.

בקרב הערבים, רק 14% מהדתיים חיים בתנאי הצפיפות הנמוכה, לעומת 31% מהדתיים מאוד.

למרות התנאים החרדים מרוצים מהחיים

היהודים החרדים מדווחים שביעות רבה ברוב תחומי החיים בהשוואה לקבוצות אחרות. 96% מהם מרוצים מהחיים לעומת 81%- 891% בקרב דתיים, מסורתיים וחילונים. 62% מהחרדים סבורים שבשנים האחרונות חייהם יהיו טובים יותר לעומת 46%-50% בקרב בני קבוצות אחרות). 49% מהחרדים אף פעם לא מרגישים בדידות לעומת 29%-33% בקרב בני קבוצות אחרות.

בקרב הערבים, דתיים מאוד יותר מרוצים מחייהם וממצבם הכלכלי בהשוואה לבני קבוצות אחרות, אך פחות אופטימיים ביחס לעתיד.